אפריל 20, 2015

שיער




כן, זה אני וזה היה השיער שלי.

מאז שאני זוכר את עצמי רציתי שיער ארוך חלק ובלונדיני.
הטבע כמובן חשב שזה יהיה משעשע לחליף את הבלונד הגלי בשיח מקורזל בצבע שהוא סוג לא מוגדר של חום, אני פחות צחקתי מזה.
היו כל-כך הרבה ניסיונות לגדל את השיער... תלתלים זה לא קל לגדל. יש שלבים שזה מייאש. היתה לי קשת מברזל מקובעת בקילו ג'ל – אוקי?! אבל כלום לא היה יכול לעצור אותי בדרך לחלום.

לא אלה שאמרו ש"שיער ארוך זה לבנות" – תמיד חשבתי שאלו שטויות,
לא אלה שאמרו לי שאין לי שיער טוב לגדל...
לא אלה שצחקו עלי בשלבים המתישים של הגידול
ולא אלה שיעצו לי להסתפר, כי בטח "הרבה יותר יפה לי קצר", כשכבר היה לי שיער ארוך.
אפילו כשהתקבלתי ל"בית צבי" ואמרו לי במפורש שהשיער הארוך ימנע ממני לקבל תפקידים – לקח לי חצי שנה ושלושה שלבים להסתפר באמת, וברגע שיצאתי משם חזרתי להאריך.

מה הוא לא עבר השיער הזה. מבלונד, דרך כל צבעי הקשת (ואני מתכוון כ-ל צ-ב-ע-י ה-ק-ש-ת, כולל ירוק, שהאמת היה תאונה) פאנים, ג'לים, גלונים של מרכך לשיער (נטורל פורמולה התעשרו ממני בניינטיז).

התקופה לקראת התספורת הסופית נבעה שוב מהחלטות של הטבע.
שיער ארוך זה נהדר, אבל אם אתה מתחיל להיראות מגוחך או פאתטי כשאתה מתחיל להלוות... נשבעתי לעצמי לא להיות האיש הזה, ובגיל 27 לקחתי חבר טוב איתי למספרה, הצבתי אותו כשומר סף והורדתי את הרעמה שהפכה להיות חלק מהאישיות שלי בכל אותן שנים שיכולתי.

אז אולי אתם מכירים אותי ככה כבר שנים, אבל אתם לא בטוח מנחשים שבפנים, עמוד בפנים, יש לי עדיין שיער ארוך וחלק ובלונדיני, והוא מתנופף ברוח כשאני הולך ברחוב, והוא מסתיר לי את העיניים לפעמים – כשאני רוצה, והוא מסתמר סביב הפנים שלי כשאני כועס ומתרכך כשאני מרגיש קרבה.

המדע טוען ש"שיער הוא חלבון מת", אבל בשבילי שיער תמיד יהיה עוד איבר בגוף. איבר שמשדר כל-כך הרבה מהאישיות ומרגש שאתה חש. בלי קשר היותך גבר או אישה. כמו רעמה אצל אריות.

כבר הרבה שנים שאני לא צריך להסתרק בבוקר (אוקי, זקן זה לא נחשב).

כבר הרבה שנים שאני משתמש במעט מאוד שמפו, שיש בבית, אתם יודעים בגלל מי...

כבר הרבה שנים אני משתדל לוודא שהתאורה בתמונות מראה שעוד נשאר שם משהו, שיש מסגרת לפנים ולא הכל זה רק מצח שנמשך עד הגב.

היום אנחנו הולכים לראות את המחזמר "שיער".
זאת תהיה הפעם המיליון בגרסה המיליון ואף פעם לא ימאס לי.
כי כאני רואה את "שיער" אני מבין בדיוק על מה הוא מדבר.
אני יודע מאיפה הוא הגיע. גם אם נולדתי ב-1975.

עמוק בפנים, יש לי שיער ארוך בלונדיני וחלק, ו"שיער" הוא בכלל לא הנושא של הפוסט הזה.

הנושא של הפוסט הזה הוא הנאמנות לעצמך. הנושא של הפוסט הזה הוא "תעשו עם הגוף שלכם ועם המראה שלכם מה שאתם רוצים שיגרום לכם להרגיש יותר טוב עם עצמכם, בלי להקשיב יותר מידי למה שאחרים אומרים".

שנים אנשים אומרים לי שהסיבה שנאלצתי להסתפר היא שהרסתי לעצמי את השיער. אז אתם יודעים מה? אולי. ואולי פשוט נהניתי ממנו עד כמה שיכולתי, כל עוד יכולתי – ואני לא מצטער על שניה.

עמוק בפנים יש לי שיער בלונדיני ארוך וחלק, וכשאתם לא מסתכלים,
אני מושך קצה מושלם ובוהק שלו ומשחק איתו לאט בין האצבעות.

צילום: Shay Limor



כן, זה אני וזה היה השיער שלי.מאז שאני זוכר את עצמי רציתי שיער ארוך חלק ובלונדיני.הטבע כמובן חשב שזה יהיה משעשע לחליף א...
Posted by MichEal Amir Myx on Monday, April 20, 2015

חיפוש בבלוג זה

הצטרפו לדיון כאן, עם הפרופיל שלכם מהרשת החברתית