עוד בפרופיל האישי שלי בפייסבוק:

מרץ 03, 2007

הקולנוע עובר לאינטראקטיב





אחת התעשיות שהרווחים שלה הכי מאוימים ממהפכת האינטרנט, היא תעשיית הקולנוע. ביחד עם הטלוויזיה ותעשיית הפורנו, ההורדות הבלתי חוקיות פגעו קשה בכיסים של שלושתן...
אז איך תסבירו שדווקא תעשיית הקולנוע, היא זאת שהבינה ראשונה את כוחו של האינטרנט ואיך הוא יכול לעבוד לטובתה?

בארץ עדיין לא ממש רואים את זה, אבל בחו"ל האתרים הרשמיים של סרטים משגשגים וההשקעה הניכרת בהם היא משהו לחבל להתעלם ממנו.



הופכים משבר להזדמנות

אם נסתכל רגע מהצד על הצרכים של תעשיית הקולנוע, נבין בדיוק למה זה קורה. ישנן לכך למעשה שתי סיבות עיקריות:

1. הקהל נמצא באינטרנט. כל סוגי הקהל. כולם, כולל כולם. ולא חשוב אם זהו סרט שובר קופון של ברוס ויליס, או הסרט היוגוסלבי האומנותי שזכה בפסטיבל WHATEVER.
2. האינטרנט כמדיה דינאמית מאפשרת לקולנוע ליצור ליווי צמוד של הקהל לאורך שלושה שלבים קריטיים: ציפייה, השקה, המשכיות החוויה.

בגלל שהסיבה הראשונה היא מובנת, אתמקד מעט בסיבה השנייה, ואפרט קצת יותר.

ככל שהציפייה נבנית, כך גדל הצורך ללכת בסופו של דבר לקולנוע (אפילו יותר מפעם אחת).
בימים שבהם הפקה של סרט עתיר תקציב לוקחת בין שנה ל-5 שנים, קשה לצפות מהצופים שיישארו דרוכים וישבו שלובי זרועות עד שיצא הסרט. ציפייה היא חוויה חזקה מאוד, במיוחד עם מזינים אותה כל הזמן בטיפטופים של מידע ייחודי רלוונטי.
למה הכוונה מידע ייחודי ורלוונטי: שמועות, חדשות, תמונות בלעדיות מסט הצילומים, ראיונות מצולמים ומוקלטים עם הכוכבים, משחקים אינטראקטיביים, דיונים בפורומים, אפשרות לצפייה בטריילרים (וכיום יוצאים לכל סרט בממוצע 3 טריילרים שונים) וכו'...
ככל שיוצרי האתר של הסרט יותר יצירתיים, כך ישהו בו הגולשים יותר זמן ויחזרו אליו בכל פעם מחדש, גם חצי שנה ושנה לפני שהסרט יפתח בקופות.

על ההשקה לא נראה שצריך לפרט, די ברור שהאינטרנט היא כלי כריזה מפולח וממוקד אבל בואו נדבר רגע על חוויית הליווי.
הרבה סרטים באים והולכים, אבל יש כאלה שהופכים לקאלט, וכשכל-כך נוח למצוא במדיה את האנשים שאוהבים בדיוק מה שאתה אוהב, וחושבים בדיוק כמוך – להרבה יותר סרטים קל לפתח מועדוני מעריצים אינטרנטיים.
המעריצים יעשו הכל כדי שהסרט שלהם יגיע לכמה שיותר צופים. הם יעודדו אותם לקנות את ה-DVD באתרים הרשמיים, ידרגו את הסרט גבוה (כדי שהוא יופיע ברשימת המועדפים של האתר) – בכלל, הם יעשו את עבודת היחצנות בצורה הכי טובה לסרט.

סרטים שהבינו ששווה להם להשקיע במעריצים שלהם נותנים באתרים שלהם ערך מוסף גם לגולשים גם אחרי שצפו בסרט. הם משאירים לגולשים הזדמנות לנבור עמוק יותר במסרים, בסיפור, ובכלל בחוויה. הם נותנים לגולשים להתחבר אחד לשני דרך האתר, ליצור תכנים דומים ולהעלות אותם לאתר (תוכן מעריצים) ולמעשה עוד הרבה מאוד דברים שמשרתים את המטרה.



העצמת החוויה

סוד הקסם של אתרי האינטרנט לסרטים הוא בהעצמת החוויה הקולנועית.
בזמן שהרבה גופים עדין מנסים להתייחס לאינטרנט כאל מדיות אחרות המוכרות להם (כמו למשל לכתוב בה כאילו היתה עיתון, או להקרין בה סרטונים – כאילו היתה טלוויזיה), הקולנוע הבין שהוא יכול למכור באחד על אחד מול המסך הקטן, את מה שהוא מוכר בחוויה המונית על המסך הגדול: אווירה.
העיצוב של האתר, דרך ההתנהלות של הגולש בו, אופן בניית ממשק המשתמש, וכמובן התוכן הנמצא – הם הדרך למגנט את הגולשים.
אם בוני האתר הבינו את זה ועשו עבודה טובה, נקבל אתר סוחף שיגרה אותנו מאוד לראות את הסרט בקולנוע, כדי לקבל ולעבור את החוויה המלאה.
תראו כאן, דוגמא נפלאה ליצירת אווירה בסרט החדש premonition (חיזיון),
ועוד דוגמאות: THE TRANSFORMERS MOVIE, "המבוך של פאן" והאמת שהרשימה עוד ארוכה...


תעשייה נלווית:

קצת קשה לדעת אם מדובר פה במקרה של ביצה ותרנגולת, אבל מלבד לאתרים הרשמיים של הסרטים ולאתר הפרטיזניים שמקימים הגולשים, מלווים את התעשייה מאות (אם לא אלפי) אתרים המיועדים לחובבי קולנוע.
אל תטעו אפילו לרגע, כל האתרים האלה לא קמים בגלל צרכים תרבותיים, יש להם מניעים מסחריים ברורים ביותר, אבל הם עדיין מספקים הרבה עניין ותעסוקה.
אתרים המרכזים ביקורות מקצועיות וביקורות גולשים, טריילרים, דירוג סרטים, מיון סרטים ועוד ועוד ועד וכמובן, בו בזמן מכירה. (לא רק של סרטים, גם של מוצרים נלווים לסרטים, של שטח פרסום ושל כל מה שאפשר על הדרך...).
מי שעוד לא שמע את המושג WEB 2.0, מוזמן להכיר אותו דרך האתרים המדהימים המלווים את תעשיית הקולנוע ולראות את הרשתות החברתיות שנולדות על בסיס עניין בסרטים.
דוגמא מצוינת לכך היא Flixter. (זהירות ממכר).




מזדנבת מאחור: תעשיית הטלוויזיה:

כולם מתרגשים בארץ מכך ששתי הזכייניות הגדולות של ערוץ2 קשת ו-רשת, הואילו בטובן לפתוח את אתריהן הרשמיים סוף סוף. התכנים שאפשר למצוא באתרים האלה אינם מפתיעים, אך מספקים את התשובה שמחפש הציבור הממוצע כשהוא מחמיץ את הפרק האחרון של "נולד לרקוד".
זה בסדר, אם אתם רוצים להסתפק ב"רגע לפני כולם" וב"בואו נחזור ל", אבל האמת היא שהטלוויזיה בארץ עדיין לא הבינה את הכוח האמיתי שיש לה ביד.
אפילו האתר החדש של yes המאפשר לצפות בפרקים שלמים מתוך סדרות המקור שלהם, עדיין לא הבין את הפוטנציאל הגלום במדיה: אווירה והעצמת החוויה הטלוויזיונית.

אתם מבינים, כולם היום רועשים וגועשים ומבקשים מהגולשים ליצור סרטוני וידאו כאלה ואחרים, בזמן שהדבר הבא באינטרנט לא יהיה בכלל תוכן של הגולשים (עם כל הכבוד, ויש כבוד). הדבר הבא יהיה תכנים מקצועיים מרתקים שאין ואי אפשר למצוא במקום אחר, וערכים מוספים לחוויות שלא ניתן לקבל במדיות אחרות.

מעבר לזה, אם הטלוויזיה תעבור לאינטרנט, ועדיין תישאר טלוויזיה, כלומר לא תנצל את המימד האינטראקטיבי באמת ובתמים, היא תוכיח שאין לה זכות קיום בעתיד האנושי.

למה אני מתכוון? קחו למשל את הסטארט אפ הישראלי הקטן הבא, הוא מאפשר לקחת תוכן וידאו ו"להדביק" עליו כתוביות, אייקונים וכל מה שבא לכם. זה יכול להיות תרגום, הערות וכו'.. האם מישהו באתר הטלוויזיה חשב לשלב את זה כפיצ'ר אצלו...? התשובה היא "בינתיים לא". (ואת הפנינה הזאת אני זורק להם בחינם...)

הטלוויזיה האמריקאית, גם היא לא הבינה לגמרי את עניין החוויה, אבל דווקא ערוצי המד"ב והפנטסיה מתחילים להבין אותו ומתחילים לספק לגולשים שלהם תכנים מיוחדים אותם ניתן למצוא באתרים הרשמיים בלבד.
למשל, Battlestar Galactica יצאה לחופשה הרגילה בסוף העונה השנייה, אך השאירה את הצופים שלה מרותקים לרשת בסדרת פרקים קצרצרים שצולמו במיוחד. מי שלא ראה את הפרקים ברשת, לא יכול היה לראות אותם בשום מקום אחר.
הסדרה "4400" סיפקה לצופים שלה את יומן הרשת של כמה מהדמויות הראשיות... והסדרה KYLE XY הלכה אפילו רחוק יותר ושלחה את הגולשים למסע חקירת קונספירציה על פני הרשת, כשהיא שותלת בדרך אתרים פקטיביים, קודים סודיים והרבה מאוד מתח.

אז בעולם זה יקרה באופן גורף בטח בעוד שנה, ולארץ (כרגיל) הטרנד הזה יגיע רק בעוד שנתיים שלוש), אבל הייתי אומר שיש למה לצפות.


אתרי סרטים בישראל:

בזמן שבעולם אתרים של סרטים מקבלים תקציבי ענק והתייחסות כמדיה קריטית שחייבים לעשות בה רושם גדול וחיובי, בארץ עדיין נתפסת המדיה הזאת על ידי תעשיית הקולנוע כמשהו שולי, שאמנם חייבים להיות שם, אבל נוכחות מינורית בהחלט מספיקה.

לרוב אנחנו מקבלים מיניסייטים קטנים המדברים על מבצעי כרטיסים ומקרינים לנו את הטריילר. מקרים מרחיקי לכת יתנו לנו להוריד למחשב גם רקע לשולחן העבודה.

למה זה ככה? בגלל שבישראל עדיין לא הפנימו את כוחם של הגולשים, ולא הפנימו את עוצמתה של המדיה, היכולה לקיים פעילות ועניין תוססים לאורך זמן.

את הפעילות הגדולה בנושא סרטים מרכזים אתרי נישה גנריים שמשימתם היא בעיקר למכור את הסרטים בבתי הקולנוע (כמו למשל SETET.CO.IL).

אם זה ישתנה בהתאם למגמה העולמית, קשה לדעת בשלב הזה...

תראו כמה דוגמאות:
בופור - זה האתר של הזוכה הישראלי בפסטיבל ברלין
ימים קפואים - השקעה מינימלית...
הבועה - גר בדף זנוח של MSN
משפחת סופר על - אדפטציה חסרת מעוף (תראו רק את האתר של ה-DVD מחו"ל...)


הגולשים הם הכוח

עולם התקשורת החדשה והאינטרנט העביר את הכוח לכולנו. אנחנו, הגולשים הרגילים, הפשוטים – אנשי היום יום, אנחנו אלה שבכוחם להשפיע מה יראו אנשים אחרים.
בקרוב, תחרויות תעשייתיות וממוסחרות כמו "האוסקר", לא יהוו גורם מכריע כל-כך בהמלצות על סרטים (וכל תוכן אחר). מה שיכריע יהיה כמה דרגו אותו הגולשים, ומה הם כתבו עליו בביקורות (או לחילופין כמה הם מדברים עליו בפורומים ובבלוגים).

הקהל המפוקח ילמד לסמוך על עצמו ועל דומיו הרבה יותר מאשר על הגורמים המסחריים – ומי שיבין את זה ראשון ויעשה את האדפטציה הקריאטיבית / תקשורתית – ירוויח מזה לפני כל האחרים.




3 תגובות:

  1. לדעתי רק הטכנופיה בלבד תעכב משמעותית את המעבר הגלובאלי לבידור און ליין בלבד והטלויזיה מלבד ה
    -vod
    עוד לא הראתה יותר מידי רצון לאפשר שליטה בתכנים שלדעתי זו אחת הנקודות המרכזיות.
    אבל הנקודה הכי חשובה היא שהטלויזיה משמשת עדיין תחליף מודרני למדורת השבט.
    עדיין יש תפיסה של אינטרנט כ"מדיה בחפיסה אישית"
    וטלויזיה זה "משהו שעושים ביחד"
    וזה מה שיאפשר לקולנוע והטלויזיה להמשיך איתנו עוד כמה שנים טובות, הצורך בקרבה אנושית, או "האשליה של "תקשורת בין אישית.

    השבמחק
  2. יש הרבה במה שאתה אומר.
    נושא החוויה המשותפת הוא בהחלט משהו שהאינטרנט עדיין לא מספק. לפחות לא תפיסתית. מעניין אם זה ישאר כך או לא... אני מאמין שזה ישחק נושא מכריע בקרב של "מי יבלע את מי".
    מה שכן, יש הרבה עניין של פעילות "ביחד" אונליין בקהילות וברשתות חברתיות. אני לא יודע אם זה יכול להחליף את ערב יום שישי בסלון עם המשפחה, אבל זה גם משהו שלא כדאי להתעלם ממנו.

    איך אומרים, נחייה ונראה. אני מאוד סקרן.

    השבמחק
  3. לדעתי, הרבה אנשים, כבר אינם מסתמכים על ה"טלויזיה" שתקבע להם תכנים, אלא קובעים בעצמם. עידן הemule
    ודומיו מאפשר לאנשים לראות מה שהם רוצים, מתי שהם רוצים וכמה שהם רוצים.
    אני רואה שזה נוגס במינויי חברות הכבלים, לאט , אבל בהתמדה. עד שהם יתעוררו, יהיה מאוחר מידי.
    את שיתופי הקבצים, יהיה קשה מאד עד
    בלתי אפשרי לעצור

    וקצת יותר פרטי
    נתקלתי בבלוג (בלוק?) שלך במקרה
    ונשאבתי
    שכחתי שאתה כותב כל כך טוב.
    מצפה להמשך
    דרקונית כחולה

    השבמחק

הצטרפו לדיון כאן, עם הפרופיל שלכם מהרשת החברתית