אוקטובר 22, 2019

מה צריך להכיל האתר העסקי שלכם? - מדריך מעשי


אתר אינטרנטי לעסק, הוא משהו נפוץ למדי, אך האם האתר שמקימים שווה את ההשקעה?

 

במיוחד לטובת בעלי עסקים קטנים וזעירים, שמבינים שהם זקוקים לאתר עסקי, כאלה שבדיוק הקימו אחד, או כאלה שהקימו ואינם מרוצים מהתוצאות – שלא לדבר על, מאוכזבים - נכתב הפוסט הזה, בתקווה שיעשה קצת סדר, ינחה בסדר העבודה הנכון והאפקטיבי ביותר,  ואפילו יתן לכם קצת שקט נפשי.


לפני שמתחילים לתכנן אתר


כשחושבים על הקמה של אתר, אם לבד או בעזרת אנשי מקצוע מתאימים, מתחילות לעלות השאלות הרגילות של בחירת פלטפורמה מארחת, בחירה ורכישת דומיין ועוד,
אבל שניה לפני אלה, מומלץ להתחיל במחקר שוק קטן.
חפשו אתרים של קולגות ומתחרים וסיקרו אותם בעיניים של "בוני אתרים", או לפחות בעיניים של "צרכנים מהשורה";
האם האתר נוח ואינטואיטיבי?
האם קל וברור להתמצא בו?
מה דעתכם על העיצוב? נעים או מבריח?
האם האתר נראה עמוס מידי או "ריק" מידי?
מה חסר לכם באתר? (באמת חסר, ברמה פרקטית, אל תחפסו בכוח מה אין).
האם האתר שימושי ונוח גם על מסך מחשב וגם בנייד? (זכרו שרוב הגלישה מתבצעת היום על גבי מכשירים סלולריים).


שימו לב: כדי באמת לבלוט ולהיות זכירים בתחום שלכם, הרעיון הוא להיות שונים מאחרים, לכן, לייצר אתר שדומה להרבה אתרים אחרים של מתחרים בתחום – אעפס, מפספס את הרעיון.

הנטייה האנושית לחיפוש אחרי קיצורי דרך, יצרה תחום שלם של פלטפורמות לבניית אתרים, אשר מספקות תבניות מוכנות מראש לאתר, ללא צורך בידע בתכנות, או צורך בידע מינימלי ממש.
אם כל המתחרים שלכם משתמשים באותן פלטפורמת הקמה, ובאותן תבניות קבועות, הסיכוי שלכם לבלוט ולהיות זכירים, אם תעשו בדיוק את אותו הדבר – יקטן משמעותית.
בחרו משהו שנראה אחרת מכל האחרים. אל תסמכו רק על העיצוב. חישבו על חווית הגלישה באתר שלכם, ודאגו שתהיה שונה מהמתחרים.


תרגול מעשי:
חפשו בגוגל והגיעו ל-10 אתרים של מתחרים.
"חטטו" קצת באתרים שלהם, נסו את האפשרויות הקיימות,
ואז פנו את מחשבותיכם למשהו אחר למשך שעה.
***
אחרי שעה, נסו להיזכר בלי עזרת המחשב, באתרים שגלשתם בהם:
את השם של מי אתם זוכרים? למה אתם זוכרים דווקא את השמות האלה? מה באתר הפך את התוכן לזכיר: העיצוב? המסרים? האיפיון הנוח? השפה? נסו לאבחן באופן מדוייק מה דיבר אליכם.
שאלו את עצמכם – אם מה שזיהתם, מדבר גם לקהל המטרה, לא רק לאנשי המקצוע. (זאת שאלה מאוד חשובה, שהתשובה עליה יכולה לחסוך לכם המון כסף וזמן כשתבנו את האתר שלכם).
אילו אתרים גרמו לכם לרצות לחזור אליהם ואילו אתרים גרמו לכם לברוח במהירות האפשרית?
נסחו רשימת מסקנות, עבור האתר שלכם, ואז חיזרו אל האתרים שזכרתם כדי לבדוק את עצמכם
.


מתחילים: שלב התכנון

עכשיו כשהבננו איך נראית הקטגוריה והתחרות ברשת, ויש לנו מושג קצת יותר מסודר לגבי המידע והתכנים אשר מוצעים לצרכנים שלנו ברשת בתחום, אפשר לגשת ממוקדים למשימת התכנון.

כבסיס, ואולי הדבר החשוב ביותר שעלינו לעשות, הוא לענות על השאלה:
מה מטרת האתר שלי?

הקמת אתר דורשת זמן, כסף והשקעה של אנרגיה, שכמו בכל דבר בעסק, כדאי לדעת לגביו איך הוא מחזיר את עצמו כלכלית – אם בכלל.

אם האתר שלכם אמור לייצר עבורכם כסף, הפוקוס של האיפיון צריך להיות סביב המכירה.
אם האתר שלכם אמור לייצר עבורכם לידים (פרטים מלקוחות פוטנציאלים מתעניינים) – הפוקוס צריך להיות על לגרום להם להשאיר את הפרטים או ליצור קשר, כמה שיותר מהר מרגע כניסתם לאתר.
ואם האתר "תדמיתי"? – ובכן, "תדמיתי", בעיניי, היא מילה שמתמשים בה כאן בהקשר הזה, כשלא יודעים להגדיר מספרית וכמותית את המטרה של האתר. או במילים אחרות, זה להסתפק בהגדרה מאוד אמורפית. משהו שלא מומלץ לעשות אף פעם כבעל עסק.


בואו נהיה עניניים: איזו תדמית האתר שלכם אמור לייצר? איך תבדקו שאכן זאת התדמית שנוצרת? איך תדעו אם מי שנכנס לאתר שלכם באמת מרגיש וחושב ותופס אתכם כמו שאתם רוצים?
אם לא תדעו, יתכן ואתם משקיעים הרבה זמן, כסף ואנרגיה – במשהו שאין לכם בכלל מושג אם משרת אתכם ועד כמה.


השתדלו, במיוחד אם אתם עסק זעיר או קטן, להבין במדוייק, איך כל השקעה כספית שלכם (גם הזמן שלכם שווה כסף), חוזרת לעסק. אל תתפתו לעשות דברים כי "לכולם יש" או כי "אמרו לכם שאתם צריכים". התעקשו להבין בדיוק איך כל דבר שאתם משקיעים בו באתר, משרת אתכם באופן מדיד וברור.

החליטו על מטרה ראשית ברורה לאתר שלכם – ושימו את הפוקוס של האתר עליה.

אחרי שהחלטנו על מטרה, מגיע השלב של בחירת התכנים שישרתו את השגתה.

מה הצרכנים שלנו חייבים לדעת כדי לעשות מה שאנחנו רוצים שיעשו באתר שלנו?

כדי לדאוג לבידול: איזה מידע הכרחי, האתר שלנו צריך להציג, שהצרכנים אינם יכולים למצוא אצל המתחרים?

שימו לב שאתם לא מוסיפים כאן מידע מיותר.

המידע החשוב ביותר לצרכן שמגיע לאתר שלכם הוא:

א. אישור שהגעתי למקום הנכון / המקום שחיפשתי. – כלומר, הבהרה מדויקת וברורה לאן הוא הגיע.

ב. מה התועלת / תועלות שאני יכול לקבל כאן? – שימו לב לקחת בחשבון גם תועלות מעשיות וגם תועלות רגשיות.

ג. מה אני צריך לעשות כדי להשיג את התועלות שמובטחות לי – הנעה לפעולה ברורה ומנוסחת מתוך התועלת עצמה. (הקפידו שההנעה שלכם לפעולה, משרתת את המטרה שהגדרתם לאתר).

שימו לב: כשצרכן נכנס לאתר שלכם, הוא חושב על עצמו – לא עליכם.
מהסיבה הזאת, המנעו "לשטוף" את עמוד הבית שלכם בנוכחות מוגזמת שלכם מבחינה ויזואלית, והן מבחינת טקסטים ומסרים. הנושא הוא לא "אני, המפרסם", הנושא הוא הצרכן ומה הוא יכול לקבל כאן.

שלב האיפיון

אחרי שהבנו אילו תכנים האתר שלנו חייב להכיל, עכשיו נפנה לתכנן אותו טכנית, לא ברמת התכנות כמובן, אלה כ"סרטוט על נייר".

בשלב זה, נגדיר ברשימה את החלקים הטכניים שאתר שלנו חייב להכיל.
אם הרשימה הזאת תהיה מהודקת ומדוייקת, רוב הסיכויים שהיא תמצא את עצמה כ"סרגל הניווט המרכזי" באתר שלנו.


אל תשכחו, כמו שלאתר יש מטרה, לכל עמוד או חלק באתר יש מטרה, וכדאי להבין בדיוק מהי וכמה היא משרתת את העסק באמת, לפני שמחליטים אם להכניס את החלק הזה לאתר או לא.

מה כוללת רשימה בסיסית של אתר:
  1.  עמוד ביתזהו הדף הראשי של האתר שלכם.
    כאן נוצר הרושם הראשוני של הגולש.
    כדאי שעמוד הבית יהיה נקי ונעים,
    ושיכיל את המסרים החשובים ביותר שמשרתים את מטרת האתר. (דרך תועלות הצרכן).
    חשוב להקפיד שיהיה קל ונוח לחזור לעמוד הבית בלחיצת כפתור אחת, מכל מקום באתר.

  2.  אודות – העמוד שמספק מידע על העסק
    המלצה: כשאתם כותבים את הטקסט של עמוד האודות, אל תעסקו בעצמכם.
    הגישו את כל המידע שאתם רוצים להגיש לגבי העסק, דרך תועלות הצרכן.
    הסיבה – אף אחד לא אוהב טקסט שבו מישהו מפאר את עצמו ללא סוף.
    צרכנים מעדיפים לקבל מענה לצרכים שלהם, ולא לשמוע כמה נפלא העסק שלכם.

  3.  צור קשר – החלק באתר שמפרט את כל הדרכים הרלוונטיות ליזום אליכם פניה.
    המלצה: לא תמיד חייבים לשים בעמוד הזה את כל המידע שיש על מנת ליצור אתכם קשר.
    למשל, אם המטרה של האתר שלכם היא לאסוף לידים, כלומר שלקוחות פוטנציאלים ישאירו פרטים באתר על מנת שתוכלו לחזור אליהם יותר מפעם אחת, לשים בעמוד האודות טלפון ליצירת קשר, תהיה טעות. רוב הגולשים שיבחינו באופציה הזאת, יעדיפו אותה על השארת פרטים מפני שהכוח נמצא בידיהם – הם מחליטים אם ומתי ליזום את הפניה, ורבים מהם ישכחו ולא יעשו זאת.
    אז, גם בדף ה"צור קשר", כדאי לחשוב אסטרטגית, ולהמשיך לשרת את המטרה הראשית של האתר.

  4.  גלריה – ממחישים קיימות
    רוב האתרים יציעו גלריית תמונות וסרטונים הממחישים את ההבטחות שלהם בפועל. אם בצילומי מוצרים, דוגמאות או פעילויות, בראיונות מצולמים עם עובדים ולקוחות ועוד.
    למה חשוב שתהיה גלריה? כדי שאנשים יאמינו שאתם קיימים מחוץ לרשת. הם צריכים לראות בעיניים שלהם שהדברים שאתם מבטיחים ומדברים עליהם באמת קורים.
    שימו לב שאתם בוחרים לגלריה תמונות וסרטונים שברור מה קורה בהן, לכולם. גם אנשים לא מהתחום.

  5. בלוג / מאמר - תוכן קבוע ו/או תוכן מתעדכן באתר
    בעלי אתרים רבים מרגישים את הצורך לכתוב מאמרים ותוכן מקצועי לאתר שלהם.
    בזמן שקיימים הרבה כותבים מוכשרים, כדאי להודות שרוב האנשים שזקוקים לאתר עסקי אינם כותבים מקצועיים או כותבים טבעיים, ואלה משקיעים המון מזמנם, כספם והאנרגיה שלהם, בכתיבת תכנים שאיש לא יצלח לעולם.
    אבל הנה הסוד – רוב הסיכויים שאתם בכלל לא צריכים את התכנים האלה באתר שלכם.
    פוסטים ומאמרים מקצועיים, לרוב נצרכים דרך הרשתות החברתיות ופורטלים גדולים –לא באתרים של עסקים.
    אם המאמרים והתוכן שאתם מרגישים שאתם צריכים לכתוב הוא "ערך מוסף" – ולא משהו הכרחי לאתר שלכם, אתם לגמרי יכולים לוותר.
    זכרו שיש לאתר שלכם מטרה, ושנכון וכדאי להשקיע בעיקר בהשגת המטרה הזאת.
    אם מאמרים ותוכן מוסף לא הכרחיים והם לא הפורטה שלכם – אין צורך הכרחי.
    באתר שלכם צריך להיות מינימום המידע שישרת את השגת המטרה שהצבתם לעצמכם, ואל תתבלבלו – תפקיד האתר של העסק שלכם הוא לא לבדר את הציבור, לא לספק לו מידע או ללמד אותו דברים שאתם יודעים. התפקיד של האתר הוא להשיג את המטרה שהגדרתם לו, וכל השאר, זה נייס טו הב, אבל ממש לא מאסט.
    ושלא ימכרו לכם סיפורים על קידום בגוגל.
    הקידום בגוגל היום לא תלוי בכמויות הטקסט שיש לכם באתר.
    בטח ובטח כשמדובר בטקסטים שאף אחד לא קורא ולמעשה מורידים לכם את הדירוג במנוע החיפוש הגדול בעולם – כלומר משיגים עבורכם תוצאות הפוכות מהרצוי.

  6.  סרגל ניווט ראשי
    זהו תפריט האפשרויות הראשי שלכם, שנמצא בעצם בכל מקום באתר. בסרגל הזה יופיעו קישורים שיפנו לחלקים השונים של האתר, בהנחה שיש לו כאלה. את סרגל הניווט הראשי תוכלו למלא רק אחרי שתדעו בדיוק אילו חלקים שונים האתר שלכם מכיל וכדאי להפנות ממנו אליהם.
    באתרים מורכבים, סרגל ניווט ראשי יכול לכלול גם תת תפריטים.
    ודאו שאתם מבינים את ההיררכיה של התוכן באתר שלכם, לפני שאתם מתחילים לעבוד על סרגל הניווט הראשי. בחרו בדיוק מאיפה להוביל לאן – חישבו על "מסע הלקוח" באתר שלכם, ונסו להקפיד לאפשר לו להמשיך בתוך האתר באופן האינטואיטיבי ביותר שאפשר.
    שימו לב שגם הצרכנים מבינים את היגיון החלוקה בסרגל הניווט שלכם.
    האם צרכן שרוצה לשחזר הגעה לעמוד או תוכן מסוים באתר יוכל לעשות זאת בקלות בעזרת תפריט הניווט?

  7. חיפוש פנימי באתר
    פיצ'ר החיפוש המותאם להצגת תוצאות רק מתוך האתר שלכם, הוא משהו פשוט יחסית להתמיע בכל אתר, וללא ספק עוזר לצרכנים להתמצא באתר יותר בקלות.
    בעיניי, לא מאסט, אלא אם כן האתר שלכם באמת מכיל המון תוכן, שקשה לנווט אליו מהקישורים באתר עצמו.
    החיפוש יכול להופיע לבחירתכם, בעמוד הבית או בכל עמודי האתר שלכם.
    בחרו אסטרטגית, באילו עמודים כדאי שהוא יופיע, ואילו לא.

  8. נגישות
    זה לא באמת תוכן נפרד, אבל זה חלק שחשוב לקחת בחשבון בזמן איפיון האתר.
    החוק בישראל מחייב את כל האתרים הרשמיים בכפתור "נגישות", המאפשר לגולשים עם מגבלות לגלוש באתר. ודאו עם המתכנת שלכם שאתם מוסיפים את האופציה הזאת, וכן החליטו יחד עם המעצב איפה למקם את הכפתור שמפעיל את תפריט הנגישות באתר.

  9. סרגל תוכן תחתון קבוע
    אתרים רבים, משתמשים בחלק התחתון ביותר באתר, לפריסה מפורטת יותר של קישורים מתוך האתר, במטרה לעודד את הגולשים שהגיעו עד כאן לחפש תכנים נוספים, ו/או קישורים שפחות חשובים לגולש, אך חשובים לבעל האתר, כגון קריטים מקצועיים, שיוך לקבוצת אתרים והערות משפטיות.

זה הבסיס הכי התחלתי, מכאן כבר נכנסים לתחומי שוק שונים וצרכים שונים של אתרים, כמו למשל מכירת מוצרים באופן ישיר ברשת, אספקה של שירותים דיגיטליים או פיסיים וכו'.
כל בעל עסק, יכול להבין מכאן אם לסרגל הניווט שלו צריכים להצטרף גם עמודי מכירה, פירוט על המוצרים או השירותים השונים וכו'. מה שבאמת חשוב להקפיד עליו, הוא שכל התוכן שעולה לאתר – חייב באמת להיות בו, ואנחנו יודעים למדוד בדיוק איך הוא משרת את המטרה שהגדרנו לאתר מראש.


שלב האיפיון כולל גם יצירת סקיצה ריקה של האתר, אבל אם מעולם לא עשיתם את זה, יתכן ועדיף לתת למישהו מקצועי לעשות את זה עבורכם על פי הרשימה שהכנתם לתכנים הדרושים.

שימו לב שהסקיצה המלאה, אמורה לפרט את כל אפשרויות הפעולה שניתן לבצע באתר שלכם, למשל אלמנטים קבועים של תוכן, שחוזרים בכל העמודים, כמו פיצ'ר החיפוש הפנימי באתר או האפשרות לצ'ט דיגיטלי ישיר.

כמו כן, הסקיצה אמורה לכלול את כל העמודים באתר, בכל המצבים האפשריים שלהם.
למשל – אם אחרי ההרשמה קופץ פופ-אפ שאומר לצרכן "תודה", זה צריך להופיע בסקיצה של האיפיון.


אם אתם לא מקצועיים בבנייה ותכנון של אתרים, מומלץ מאוד שילווה אתכם באיפיון איש מקצוע – כלומר מתכנת, או אדם אחר עם ניסיון באיפיון אתרים מהסוג שאתם צריכים.

שלב התכנון, הוא שלב מהותי, כשמדובר בחיסכון של זמן וכסף.
זה מאוד פשוט – מי שבא מוכן ויודע מה הוא רוצה, חוסך את ההתברברות של ניסוי וטעיה בהמשך הדרך. כשיש לך מפה ברורה שמובן ממנה לאן אתה הולך, הסיכויים שלך לטעות בדרך, קטנים יותר.


שלב העיצוב

רק עכשיו כסיימנו את האיפיון, המעצב יכול להתחיל לעבוד על האתר.
המעצב חייב לדעת כבר בתחילת העבודה, גם את כמות התכנים שתהיה באתר, גם את האופן שבו הם יוצגו וגם את ההתמיינות שלהם בתוך האתר עצמו.


 
מעצב שיתחיל לעבוד בלי לדעת את אלה, יבזבז זמן רב על עיצוב לא מתאים, שלא תומך במטרות האתר.
אין קיצורי דרך – אי אפשר לדלג על שלב המתכנת באיפיון שלפני העיצוב, מפני שמתכנת מכיר את המגבלות והאפשרויות הטכניות ויכול לכוון אתכם מבחינה מקצועית למקומות שלא הייתם מגיעים אליהם בעצמכם ללא הניסיון והידע שלו.



המתכנת, לא יכול להתחיל לעבוד על התכנות, לפני שיש עיצוב מאושר לאתר – כי התכנות צריך לתמוך בעיצוב.
במידה ואתם בונים את האתר בעצמכם בפלטפורמה שאינה דורשת תכנות, ומשתמשים בטמפלט איפיוני קיים, ודאו שאתם יודעים להתייחס בעיצוב, לכל החלקים שמופיעים בו –כלומר, שיש לכם תמונות נבחרות ואייטים מעוצבים לפי הצרכים של האיפיון בתבנית שבחרתם.

כשאתם מדריכים את המעצב, לפני תחילת עבודתו, תנו את תשומת לבכם למספר נושאים:

  1. הכינו מראש רפרנסים לדברים שאתם אוהבים
    הכוונה היא לא להראות לו אתר מסויים ולהגיד לו "תעשה לי כזה",
    אלא יותר התייחסות לאלמנטים, צבעים, טקסטורות, אווירה...
    רפרנסים ויזואליים, יכולים לקצר הרבה תהליכים.
    עצה – אתם לא חייבים לקחת את הרפרנסים מאתרים של מתחרים.
    אתם יוכלים לחשוב כמו מעצב פנים ו"לגזור" רפרנסים מכל מקום ברשת.

  2. ודאו שהמעצב מבין את היררכיית המסרים ומבנה כלי התוכן השונים באתר.המעצב חייב להבין את ה"פלואו" באתר, כדי לייצר אחידות עיצובית שמתאימה אליו.

  3. בקשו סקיצות, לפני עבודה מוגמרת
    עבודת עיצוב מקצועית לוקחת זמן, ועולה לא מעט.
    לכן, במיוחד למי שלא רגיל לעבוד עם מעצבים ואינו בטוח שהוא יודע לתרגם את החזון הויזואלי שלו למילים מדוייקות שינחו את המעצב למטרותיו, כדאי מאוד לעבוד עם סקיצות. הכוונה היא להדמיות באיכות נמוכה וללא "גימור", שנעשות בזמן קצר ויכולות לעזור בקבלת החלטות מהירה, ללא הצורך בהשקעה כלכלית מיותרת.

 

אם אתם מאלה שמעצבים בעצמכם, עיבדו באותה השיטה – קודם הדמיות לא מושקעות, ואחרי בחירת כיוון סופי וקבלת החלטות – רק אז, השקיעו בעיצוב הסופי המוקפד והמקצועי.


שלב התכנות / הקמה

אחרי שהמתכנת ראה את האיפיון והעיצוב המאושרים של האתר, הוא יכול להתחיל לתכנת אותו.
שימו לב, המעצב צריך להעביר למתכנת את כל האייטמים שעוצבו לשימוש באתר. זה כולל חלונות קופצים, אייקונים, פונט וכמובן תמונות ורקעים.


 
בשלב הזה, אם אתם לא אנשי תכנות בעצמכם, זה המקום לשחרר את בעל המקצוע לעשות את עבודתו. לכם נשאר רק לבדוק שהכל עולה ועובד כמו שצריך וכמו שנראה בתכנון.

חשוב: נסו להמנע מתוספות אחרי סגירת האיפיון והעיצוב של האתר. תוספות מאוחרות יוצרות מצב של תלאים על גבי תלאים, פוגעות בעיצוב ובזרימה של האתר וגורמות לו להיות פחות נוח.
עם עבדתם עם אנשי מקצוע עד עכשיו, הגיוני שלא שכחתם שום דבר משמעותי הכרחי בחוץ, והכוונה היא לא לתיקונים קטנים, אלא לתוספות של ממש.

אם אתם לא מתכנתים ובחרתם להקים את האתר בפלטפורמה ללא תכנות, זה הזמן להיצמד לתוכנית שיצרתם, ולוודא שאכן כל התכנים ועיצובים נראים כפי שתוכנן.

שימו לב שהמתכנת שלכם או פלטפורמת ההקמה הלא תכנותית שלכם, אמורים לייעץ לכם לגבי החלטות הקשורות בקידום במנוע החיפוש של גוגל (תחום שבמקצוע קוראים לו SEO).

 

מן הסתם, מתכנת בעל ניסיון וידע עדכני, יוכל לעשות עבורכם שירות מדויק יותר ממה שטופס רובוטי בפלטפורמה אינטרנטית יכול לעשות.

שלב אחרון – בדיקות וניסויים

עכשיו כשהכל עומד במקומו כמו שתכננו, נשאר רק לבדוק אם הכל עובד כמו שצריך.
זה הזמן לנסות את כל האפשרויות באתר – ללחוץ על כל הקישורים ולבדוק שהם פועלים.
לנסות את שדות הטפסים שהכנסתם באתר ולוודא שהפרטים באמת מגיעים אליכם מאחורי הקלעים.
ללחוץ על כל כפתור, כל סרטון – לוודא שהכל פיקס, וכמובן שעדיף לעשות זאת לפחות ממספר של דפדפנים שונים במחשב, ולפחות ממספר טלפונים סלולריים שונים – במיוחד גם של אפל וגם של אנדרואיד.

אם בדקתם הכל, ואתם רגועים, אפשר לעלות באוויר – בהצלחה!

המלצה לגבי השקת האתר העסקי שלכם:
הרשו לעצמכם תקופה של "הרצה שקטה". גם אם בדקתם את האתר, ואתם בטוחים שהוא עובד פיקס, כשמדובר בטכנולוגיה – תמיד יש הפתעות ותקלות. לא נורא, עם הכל אפשר להתמודד ולתקן, אבל הרבה יותר קל לעשות את זה, כשהאתר לא מפוצץ בגולשים שדורשים מענה.

ב"הרצה שקטה", מעלים את האתר – בשקט, כלומר, ללא פרסום ורעש סביב ההשקה, ומאפשרים לגולשים במספרים נמוכים, להגיע אליו, על מנת להמשיך לבדוק שהכל תקין, ולהצביע על בעיות שכדאי לתקן.
אחרי תקופה שבה אתם מרגישים שהאתר רץ כמו שצריך ובלי תקלות, אפשר לבצע השקה רשמית – עבור רוב הצרכנים של העסק.


 

***
אשמח לדעת אם הפוסט הזה תרם לכם.
אם יש לכם שאלות, אשמח לענות ממיטב נסיוני בתגובות.
אפשר גם בפייסבוק.


אוקטובר 03, 2019

איך הופכים "הערות משפטיות" לתוכן מקרב?




אלה הדברים שיכולים להרוס את הקריאטיב הטוב ביותר ולהפוך אותו בשניה, ממשהו נוגע ומרגש – למשהו קר ומרוחק.
אני מדבר על הערות משפטיות, מגבלות רגולטוריות ואמירות שלרוב קשורות בכיסוי ביטוחי, שלעיתים אין לנו ברירה, וחובה עלינו לשלב אותן בפרסומים שלנו.

 

האם אמירות באמת דנות אותנו לחורבן הקריאטיבי הזה?
מסתבר, שלא בהכרח.


הגישה של פעם

עולם הפרסום נאלץ להתמודד עם מגבלות רגולטוריות ומשפטיות כבר שנים.
התפיסה הכללית, היתה להצניע את האמירות האלה עד כמה שניתן,
אם מבחינה ויזואלית – על ידי טקסטים קטנטנים בתחתית המודעה, שהובילנו אליהם מ"כוכבית", או אם במלמול מהיר של קריין בסוף תשדיר רדיו או ג'ינגל ("יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש"), ואם בהצגת טקסטים על המסך, שמצהירים ש"המציג אינו רופא", למרות שהעובדה החשובה הזאת לא נאמרת בקריינות של הסרטון.

עם השנים, והאמת די במהירות, צרכנים למדו לראות, את מה שהפרסומים ניסו להסתיר ולהשיח ממנו את הדעת.
"כוכביות", הפכו לסוג של בדיחה עצובה. כמעט כמו ראשי התיבות ט.ל.ח (טעות לעולם חוזרת) לידן, שפשוט מסירות כל אחריות משפטית כלשהי ממה שנאמר או הובטח לנו כצרכנים, באותו אייטם פרסומי עצמו.

חוקים ורגולציות גם מתפתחים ומשתנים עם הזמן, וכך מצאו את עצמם מפרסמים נאלצים להגדיל את הפונטים הקטנים והבלתי קריאים של הטקסטים מהכוכביות, ולהצהיר יותר בגלוי ומובהק על מה באמת הם יכולים להתחייב מול הצרכנים, בכל הבטחה.

אחת התשובות הנפוצות לכך, היא יצירת טקסט בשורות ארוכות, צפופות, ומיושרות לשני הצדדים, שמקשות על העין לעקוב ומעודדות אותה לוותר על קריאת הטקסט הזה מראש.
אפשר לקרוא לזה "מבנה חוזי", וכמו שהוא נשמע, ככה הוא מרגיש.
כן, גם לצרכנים.

כצרכן, אף אחד מאיתנו לא אוהב שמטעים אותו, שמשקרים לו או שמשלים אותו.
צרכנים היום מנוסים מאוד בחשיפה בלתי פוסקת לפרסומות בכלי מדיה רבים ומגוונים. זאת הסיבה שהם יודעים כבר "לחפש את הקטץ'" בכל פרסום. משהו שתרבות הפרסום הישראלית אחראית עליו בבלעדיות. הפרסום חינך את הציבור למצוא איפה מטעים אותו, וזאת בפני עצמה, בעיה שכדאי להתייחס אליה בכובד ראש, כאשר מעוניינים לפנות לצרכן הישראלי.

האמת הצרכנית האקטואלית

למרות שזה מרגיש "קשוח", עכשיו אנחנו יכולים להבין למה עדיף לנו לא להסתיר את המגבלות המשפטיות והביטוחיות.

הסיבה שגורמת לנו לוותר על המאבק מראש, טמונה בגישה האותנטית והברורה של מנהלי שיווק ומכירות לגבי המגבלות האלו: תסכול, או פחד וצורך להגן על העסק מפני ניצול.
אין ספק שללא המגבלות המשפטיות והרגולטוריות והביטוחיות על גבי הפרסומים עצמם, החיים של כל מנהל כזה, יהיו קלים בהרבה. לכן מובן מדוע הם מתייחסים אליהן כעול. כ"משהו שצריך לעשות", אבל הוא "לא לטובתנו מבחינה שיווקית/פרסומית".

אך בזמן ש"עול" הזה, הוא אכן אמיתי עבור העסק המפרסם,
כדאי לזכור שהצרכן יכול לפגוש את האמירות האלה, באור שונה, ולהרגיש בעקבותיהן אחרת לחלוטין.
אין סיבה שהצרכן ירגיש את ה"עול" הזה, במיוחד אם הוא פוגע באמירה הפרסומית.

למעשה, כשמתייחסים לתקנות כ"עול", הצרכן עצמו מודע יותר לזה שהמוצר או השירות שהוא קונה רחוק מלהיות מושלם, ושמראש הפרסום מנסה לגרום לו להאמין במשהו, שאם יקרא את הפרטים, יבין ויתייחס אליו אחרת ממה שהפרסום תכנן.

הופכים את הראש
 
כל מה שצריך לעשות, זה לספר את הסיפור מנקודת מבט אחרת:
זאת שגורמת לצרכן להרגיש כמו האדם הכי חשוב בעולם. 

למשל:
חברת נסיעות שמחוייבת לעדכן משפטית, כי יש סיכוי שהמלון שהוזמן מראש יהיה מלא, והיא שומרת לעצמה את הזכות להעביר את הצרכן למלון שונה באותה הרמה.

- כביכול – טקסט נוראי.
למה? כי כרגע הוא משדר שהבחירה במלון שכרגע ביצעתי, לא באמת משמעותית, וחברת הנסיעות תעשה עם ההזמנה שלי, מה שמתאים ונוח לה – ולא לי.

אבל – מה יקרה אם טקסט כזה יוגש כך:

איתך לאורך כל הנסיעה!
במידה ולא יהיה מקום במלון שהזמנת,
נדאג לשכן אותך במלון ברמה זהה או גבוה מכך, ללא צורך בעלות נוספת.

פתאום זה נשמע אחרת.
פתאום מה שנמצא בפוקוס הוא הצורך של הצרכן להיות רגוע,
ולא הצורך של חברת הנסיעות לכסות את עצמה משפטית.
הרעיון עם ניסוח נכון ואפקטיבי של תכנים ומסרים מהסוג הזה, הוא בדיוק אותו רעיון שהיה שמור עד עכשיו רק לקריאטיב עצמו: לשים את הצרכן במרכז.

אם המסרים ה"בעייתיים" חייבים להופיע, אין סיבה לא להתייחס אליהם כחלק מן הקריאטיב עצמו.
גם מבחינת הגישה שיוצאת בניסוח מתוך מענה לצרכים והתועלות לצרכן,
וגם מבחינת שפת המותג והקונספט הקריאטיבי באותו קמפיין.

כן, זה ידרוש העזה, ושיח לא קל עם המחלקה המשפטית של העסק, שכמובן תדחף בכל כוחה לשימור הניסוחים המיושנים, שכתובים בשפת "בית משפט", אבל ברור לכולנו, למה אנחנו לא רוצים שפה משפטית בפרסומים שלנו. זאת לא ההרגשה שאנחנו רוצים ליצור.
הזמן עושה את שלו, וגם המחלקה המשפטית חייבת להתרענן ולהבין את האיצולים שדורש פרסום אפקטיבי וחוקי בעידן הנוכחי.


ממסרים מופרכים ומעצבנים – לשירות מציאותי

"נציגנו מטפלים בפניות קודמות, אנא המתן ותענה לפי התור".

מכירים? אם אתם ישראלים, אין סיכוי שאתם לא.
בוורסיה כזאת או אחרת, בטוח פגשתם את המשפט הנורא הזה,
ואם פגשתם אותו כצרכנים בזמן מצוקה או צורך דחוף בשירות כלשהו,
אתם יודעים בדיוק איך הוא גרם לכם להרגיש.

מדובר באמירה ישראלית מטופשת, שהשתרשה לתרבות השירות שלנו - כאילו העסק מאמין  שהעובדה שמטפלים עכשיו בלקוחות אחרים, אמור להרגיע אותי או את המצוקה שלי, שבגללה אני זקוק לשירות שלכם - שאין לכם זמן לתת לי. כי אתם מטפלים באחרים, שהם לא אני.

זה משול ללהגיד לילד: לא עכשיו, יש ילדים אחרים לפניך, חכה לתורך.

אם המטרה היא לחנך - אחלה,
אבל אם המטרה היא לשרת - התירוץ הזה לא מענין ואף פעם לא עניין את הצרכן.

אם כבר - מהמשפט הזה, הצרכן מרגיש חיזוק לכך שהוא צודק בכעסו וברגשותיו השליליים בעקבות המצוקה השירותית שלו, כי רבים נוספים מנסים לקבל כרגע את אותו השירות על אותן תקלות ובעיות בדיוק.
אעפס, לא המסר הכי שירותי במוקד השירות. לא המסר הנכון רגשית לצרכן.
וכך קורה, שמסר "חינוכי", דלף לשפת ה"שירות" הישראלית, וחולל בה אדוות של הרס במערכת היחסים הגם ככה כה שברירית בין הצרכן למותגים.

יתכן שהטעות הזאת נובעת גם מהפרדיגמה הישנה של הפרסום, בה הוא תמיד פנה לצרכנים ברבים, והתייחס אליהם ברבים, לפני שעברנו לפרסום אישי וישיר יותר במדיום הדיגיטלי.
מנהלי שיווק, מכירות ומוצר שלמדו להתייחס לצרכנים ברבים, לא עצרו להבחין שבערוצים שבהם יש צורך לדבר עם הצרכן ישירות ואישית – השתרבבו מסרים שעדיין מתייחסים לצרכים כ"קהל", ולא באמת כפרטים אינדיבידואלים עם צרכים נפרדים, שונים וייחודיים.

גם כאן, כדי לערוך את התיקון, כדאי ליישם את הגישה ש"הצרכן במרכז", ותוך שאנחנו זוכרים שמדובר במענה ספציפי, לצרכן ספציפי – באופן אישי, ובזמן צורך או מצוקה.

כלומר – יותר הגיוני לספר לך ש
"על מנת שפניתך תקבל את המענה המועיל והמהיר ביותר, אנא המתן לנציג שירות".

למה בכלל להגיד מה עושים הנציגים האחרים, אם זה לא מעניין אותי כרגע כצרכן?
לעומת זאת, לשתול במשפט המקדים אלמנטים שמעידים על מסירות לצרכן, יכולות להעלות בו את התחושה שנותן השירות ניגש ברצינות לפניות, ולכן זמן המתנה הוא משהו שנתפס על ידיו כ"מקובל".

בהתאם לכך, שימו לב להבטחות תלושות מהמציאות, שהתקבעו בשיח הנפוץ.

למשל, ביטוי כמו "לשירותך תמיד", הוא ביטוי מופרך, שאיש מאיתנו לא באמת מאמין בו או מתייחס אליו ברצינות, במיוחד כשמדובר בספקיות שירות גדולות בישראל.

מה לעשות? לקצר.

להשאיר אר מילה אחת: לשירותך.

זהו. לא צריך יותר, נכון? במילה אחת אנחנו מעבירים שאנחנו כאן, כדי לתת מענה בנושאים שמצפים מאיתנו. אין צורך בכלום נוסף. לגמרי "פחות זה יותר".

חשפו בטקסטים השירותיים שלכם "אמירות שגורות" שעושות לכם נזק, פשוט כי אתם משתמשים בתבניות פניה לא אקטואליות ולא אפקטיביות, שהורסות לכם, בלי שתשימו לב, את מערכת היחסים עם הצרכן.

לסיכום:

כדי לכתוב טקסטים עם אמירות הכרחיות משפטית, כדאי להתייחס לתוכן מנקודת המבט של הצרכן, ברגע הפגישה איתו, בכל סוג של מדיום.

שאלו את עצמכם בכנות: מה הצרכן שלי מרגיש כרגע? מה הדבר הכי חשוב שידע עכשיו, על מנת שירצה להישאר לקוח שלנו גם בעתיד? איך הוא רוצה להרגיש?
שימו לב שאתם לא שופטים את הצרכן מבחוץ, אלא מנסים לענות על השאלות מבפנים, כפי שהיתם עושים לו היו שואלים אתכם כשעל ראשכם כובע הצרכן.

פרסום, באשר הוא, הינו תקשורת בין העסק לצרכנים שלו, ורצוי להקפיד שכל התקשורת הזאת, תדבר באותה שפה, שיוצאת מבחינת הצרכן, מאותו מקום מהותי - תשובה מספקת ומשכנעת לשאלה התמידית שלו בשיח הזה: "מה יוצא לי מזה".

אם יש לכם שאלות בנושא, אשמח לענות עליהן ממיטב ניסיוני.
כמו תמיד, אשמח לשמוע את המחשבות שלכם,
אפשר גם בפיסבוק

חיפוש בבלוג זה

הצטרפו לדיון כאן, עם הפרופיל שלכם מהרשת החברתית