ינואר 24, 2010

ממשיכות להתקדם דרך המיטה







אני חושב שאחד הדברים האחרונים שאפשר להגיד עלי זה שאני שמרן. או פוריטן. אני באמת לא מאלה שימנעו מאנשים להביע ולבטא את עצמם בכל דרך שיבחרו – ואני האחרון להגיד לאנשים לא להיות גאים בהשגים שלהם.

למרות זאת, השער האחרון של המגזין GQ העיף אצלי את הפיוז ברמה שאני פשוט לא מבין איך לא יצאו גדודים של נשים לרחובות ורמסו את המשרד של העיתון הנצלני והשפל הזה, שיש לו יד עקבית בהשפלה והנמכה של דימוי האישה.

להציב על השער ידוענית חשופת חזה בפוזה סוגסטיבית אך לא חושפנית מספיק בשביל להיקרא פורנו, היא טכניקת מכירות עתיקת יומין שתרם נכשלה. זה הימור בטוח – וככל שהידוענית נואשת יותר, כך העיתון ימכור יותר.




אני יודע מה חושב מי שנמצא בצד השני, ותפקידו למכור לנשים האלה את הרעיון להצטלם חשופות: הם טוענים שנשים צריכות להיות גאות בגוף שלהן, ואם את גאה באיך שאת נראית, ואת אישה חזקה ועצמאית את לא צריכה לפחד להראות לנו קצת ציצי. אחרי הכל עבדת בשבילו קשה, או שמישהו אחר עבד ואת שלימת, או שמישהו יעבוד אצלנו על הפוטושופ ואנחנו נשלם.

הבעיה האמיתית שלי היא לא עם החשיפה, הבעיה שלי היא שזה מה שצריכה אישה שהיא טלנט, שלא קשור במיניות שלה, לעשות כדי לקדם את עצמה.

למשל: אם את זמרת, תהיי זמרת. אין שום סיבה שתתפשטי על העיתון בשביל לקדם את עצמך. אם את שחקנית, תהיי שחקנית וכו'... אם הקהל אוהב אותך עבור הכישרון שלך, למה את צריכה גם להתפשט עבורו?


ריהנה היא ממש לא הראשונה, וממש לא האחרונה בשורה של קורבנות התעשיה הזאת. אבל ריהנה היא דוגמא מעניינת מפני שממש לאחרונה, הפנים שלה קישטו שערים בצורה קצת אחרת. ריהנה שהיתה כבר לפחות פעם אחת קורבן לאלימות גברית מצד בן זוגה לשעבר, נפלה במלכודת פעמיים והצטרפה לשורת הנשים שחשפו את גופן כדי "להראות שהן חזקות".

ומי גרם לריהנה להאמין שמחיר התהילה הוא חשיפת הגוף על שער עיתון? אולי ג'נט ג'קסון...? אולי אחרות – אבל המעגל נשמר ושרשרת ההשפלות נמשכת, ונשים תמשכנה "להראות לגברים שהן חזקות" על ידי זה שהן תמשכנה להתפשט עבורם על גבי העיתון, ובטלוויזיה, ובכל מדיה אפשרית.

זאת הדוגמא שנותנות אותן ידועניות למעריצות שלהן: זה לא מספיק להיות זמרת מצליחה, לקבל פרסים, להקליט ולהופיע – בשביל להיות באמת מפורסמת ולהצליח באמת, את צריכה להתפשט בפומבי, וכמה שיותר מוקדם תתחילי לעשות את זה – יותר טוב. 

אחרי האירוע המתוקשר של הכאתה של ריהנה, צפיתי בראיון טלוויזיוני שנתנה והתפלאתי לגלות אישה שקולה, אינטיליגנטית ומחוברת לעצמה – שיודעת מה היא רוצה. אולי בגלל זה הפליא אותי לראות אותה חשופת חזה על GQ.

כן, הפרדיגמה של קידום נשים דרך המיטה לא השתנתה, היא רק השתכללה. למעשה היום את מקודמת דרך המיטה של מליונים בעזרת שער מגזין אחד. הרבה יותר יעיל. 

איך יתכן שריהנה לא רואה שהיא עוברת כקורבן מגבר אחד למשנהו? איך יתכן שיש מי שמעודד את זה? איך יתכן שלא קם כוח נשי (וגברי!) אימתני ששם לזה סוף?

אני לא יודע בקשר אליכן בנות, אבל אותי התופעה הזאת מחרידה. ואם יש בכן כאלה שחושבות שלהתפשט עבור גברים על גבי העיתון עושה אתכן חזקות ובשליטה, בדוקנה בבקשה מי עושה עליכן את הכסף. ואם אתן חושבות שזה שאתן קיבלתן כסף על להתפשט עושה את זה יותר טוב, זכורנה לאיזה מקצוע מיוחסת תכונה זאת ושאלנה את עצמכן אם זה המקצוע שאתן שיכות אליו וזו הדרך שבה רציתן להתפרסם.

הערה חשובה: ברור לי שיש תופעה מקבילה גברית לתופעה המוצגת כאן, ואינני מצדד בה כמובן. דימוי הגוף הוא דבר חשוב, והרגשה נוחה עם הגוף שלנו היא משהו שחשוב לשני המינים, אך שימוש בגוף באופן מיני כדי לקדם חשיפה שמגיעה לנו בזכות כישרון אחר – זה פשוט עצוב.

ינואר 05, 2010

מליון דרכים לעזור

אם אתם מכירים אותי כבר, אתם יודעים שדי קשה לי להאמין באלטרואיזם. מתוקף היותי אדם ציני המאמין שהוא מצליח לראות לרוב את התמונה הגדולה על פרטיה, חשיפת האג'נדה הכלכלית ושלל מניפולציות מאחורי כל מסר שאני נחשף אליו, היא מנהג קבוע עבורי.

אולי בגלל האמור מעלה, קצת חששתי לגשת לכתיבת הפוסט הבא – פשוט מפני שהוא מוכיח אותי על מגרעתי לשפוט את רוב העולם לרעה עד שהוכח אחרת.

אבל הפוסט הזה הוא בעצם לא עלי. הוא עלינו. הוא על כולנו – ועל מה שאנחנו מוכנים לעשות בשביל שהעולם שלנו יהיה קצת טוב יותר. אני יודע, זה נשמע מאוד ריקני ופומפוזי, אבל זה בגלל שעולם הפרסום והשיווק טוחן לנו את המסר הזה עם כל מסך פלזמה.

הצהרה שאתם יכולים לקחת לבנק

בנקים, כידוע לכולנו, אינם יצורים אלטרואיסטים. רחוק מכך - אך בגלל בעיית הדימוי הדורסני של הבנקים, רובם בוחרים להתמודד איתו על ידי מופעי יח"צנות של תרומה לחברה ולקהילה בדרך זו או אחרת.

למרות זאת, אנחנו לא "קונים" את זה, ודימוי הבנקים אינו משתנה בעינינו באמת – ולו רק מפני שכולנו לקוחות של בנק זה או אחר ואנו חווים את השימוש בשירותי הבנק על בשרנו וכיסנו.

למרות כל זאת, אני קורא לכם לקחת רגע נשימה, להניח רגע את ציניות בצד ולנסות לגשת נקיים למה שנאמר בשורות הבאות.

במסגרת קמפיין לשיפור תדמיתו, יצא בנק צ'ייס האמריקאי בהכרזה חסרת תקדים: הבנק יתרום 25 אלף דולר ל-100 ארגוני צדקה ובשלב השני מליון דולר לארגון צדקה אחד שיבחר על ידי הגולשים בפייסבוק. על הסכום הבנק כבר התחייב, עכשיו נותר לגולשים רק להצביע איזה ארגון לדעתם, הוא הראוי ביותר למענק.

כל-כך הרבה דברים יפים יש בקמפיין הזה: הבנק נותן סכום שבאמת יכול לשנות את העולם – זאת לא הבטחה בומבסטית חסרת בסיס. הבנק אינו מתיימר להבין את צרכי הקהילה או להכתיב לה את צרכיה – אלא נותן לה להציף ולהעלות בעצמה את הצרכים האמיתיים. הבנק אינו מכתיב רשימת ארגונים מוכרת ומקורבת – אלא מאפשר לארגונים עצמם להציע את עצמם כמועמדים בתחרות – ובעצם כך, הבנק נותן במה מלאה וחשיפה ללא תשלום לאלפי ארגוני צדקה ברחבי ארצות הברית והעולם כולו – בתוך הקמפיין.

גם ארגונים שלא יזכו כלל בכסף, יהינו מן החשיפה ותשומת הלב שיקבלו במסגרת הקמפיין ורבים מהם כבר הפנים זאת. חלק מהארגונים, במיוחד אלא שיכולים להרשות לעצמם יצאו אפילו בקמפיינים משל עצמם במטרה לעודד את הגולשים להצביע עבורם בתחרות. תחשבו על זה רגע, למה לא לשים 10,000 דולר על קמפיין אינטרנטי כשהרווח יכול להיות מליון דולר?!

המרוץ למיליון – במציאות, באמת חשוב מי יזכה

בואו באמת נעצור ונחשוב רגע על הסכום הזה: מליון דולר. זה המון. מן הסתם, כדי לטפל בצורה נאותה בסכום כסף כזה, נראה כי ראוי שהוא יגיע לארגון בעל וותק וגודל מספיק שיוכל להתמודד בדרך האופטימאלית עם חלוקתו למטרות יישומיות. נראה לי גם שמסכום כזה יכולה ליהנות לא רק מטרה קדושה אחת – אלא הרבה מטרות קדושות. לכן, נראה לי הגיוני שסכום הזה ילך לאתר שתומך בהרבה מטרות – כמה שיותר.

מעבר לכך, הייתי שמח שהכסף הזה היה ממשיך לנוע ולהתחלק על פי החלטות וצרכים של הקהילה. כלומר – רק הגיוני שהקהילה תבחר לתת את הכסף לאתר שבו היא תוכל בעצמה להמשיך ולהשפיע איך הוא יחולק הלאה בפועל... לא? אם כבר מעורבות – עד הסוף.

אפשר לחלום על עולם טוב יותר – ואפשר לעבוד בזה

בזמן שאת הקישור לאפליקציה של בנק צייס בפייסבוק קיבלתי די מזמן, וסיננתי אותה כפי שאני מסנן זימונים מאפליקציות מסחריות רבות, מקישור שקיבלתי לאתר Idealis לא יכולתי להתעלם.

האתר, שהוקם בשנת 1996 על ידי עמי דר, הוא כיכר מרכזית מרתקת ומתוקתקת של ארגונים ללא מטרות רווח מכל העולם ובכל התחומים.

האתר הוא התשובה המושלמת לכל-כך הרבה קהלי יעד שקשה שלא להעריץ את הצניעות שבה הוא מתקיים. האתר מחבר בין מתנדבים, תורמים ועובדים בתחום הארגונים ללא מטרות רווח. ניתן להזמין דרך האתר הרצאות, ביקורים ובקשות לעזרה ותמיכה. הקהילה הגדולה של האתר מעורבת בפרויקטים רבים ויכולה ליזום ולקחת בהם חלק – כל אחד על פי יכולתו.

בקיצור – בשקט יחסי ובצניעות רבה, הפך האתר הקטן של עמי דר (שהוקם ב-3500$ דולר) לגוף מוביל דרך מרכזי ובינלאומי – של הקהילה, למען הקהילה – וזאת כמובן ללא אבחנה בגבולות, צבע עור או אמונה דתית.

עמי דר, הוא מאלה שחולמים על עולם טוב יותר, אבל גם עושים משהו כדי להגשים את החלום. בשביל עמי דר, "עולם טוב יותר" הוא עבודה ומעורבות יומיומית – ובזכותו כך גם לגבי אנשים רבים ומדהימים שחברו עליו ומשתייכים היום לצוות הקבוע והאדיר של אתר אידיאליסט.

את עמי דר לא מעניינים קמפיינים או יח"צ, לא מעניין אותו לראות את השם שלו בעיתון (לכן גם לא תמצאו בגוגל כמעט כלום עליו - והוא פועל כ-15 שנה בתחום...). לכן בגישה הזאת הוא גם הגיש מועמדות לתחרות של בנק צ'ייס. בלי רעש. בלי דיוורים מציקים שאומרים "הצביעו לנו". בלי להתחנן או להתחנחן – אלא פשוט להראות מה אנחנו (הוא והצוות שלו) עושים ומשיגים יום יום למען החברה.

אבל בזמן שעמי מתעסק בהגשמה של החזון שלו, הוא מקיף את עצמו באנשים הנכונים. באידיאליסטים כמוהו, אך כאלה שיודעים שבלי עזרה קשה להשיג את המטרה – במיוחד כשהתחרות היא כל-כך קשה.

תומך ישראלי, מסתורי ממכריו של עמי דר, התייצב מאחורי המשימה לעזור לאתר אידיאליסט לזכות בתחרות. התומך אינו מעוניין בחשיפה – הוא מעוניין רק בדבר אחד: לעזור לקדם את המודעות לפעילותו המבורכת של אתר אידאליסט ולעזור לו לזכות במליון הדולר של בנק צ'ייס, כדי שזה יתחלק בין כמה שיותר ארגונים המשתייכים לקהילת האתר.

אותו תומך מסתורי מוכן לתרום מכספו וזמנו למען המטרה, ולצורך כך גויסה הרשת הישראלית גם בתשלום – למי שדרש.
גילוי נאות יהיה להגיד שהוצע לי שכר בתמורה לפוסט הזה, אחר לאחר מחקר ומחשבה – החלטתי שזה המעט שאני יכול לעשות, ואין לי כוונה לקחת כסף ממי שאוסף אותו למען נזקקים.

אז הנה זה ככה, ערום ממניפולציות וטריקים שיווקים. חשוף לפניכם כפי שזה הובא אלי: מהלב – אל הלב.

אנא הצטרפו לאפליקציה של בנק צ'ייס בפייסבוק והצביעו לאידיאליסט כדי שהוא יוכל להמשיך לעזור אפילו יותר. (תוכלו להסיר אותה בתום התחרות).

המרחק בין פאסיביות כנועה לאקטיביזם חברתי הוא קליק אחד

תחשבו על זה רגע, כל מה שאתם צריכים לעשות בשביל לשנות את העולם זה קליק אחד קטן. לא רוצים מכם כסף. לא רוצים שתצאו מהבית. לא רוצים שאפילו תקומו מהמחשב – ובכל זאת, 10 דקות שלכם – יכולות לשנות לחלוטין את חיו של מישהו אחר בעולם. מישהו שזקוק לעזרה. עכשיו קחו את ההרגשה הזאת ותכפילו אותה במיליון.

יש מעט דברים (לצערי הרב!) שגורמים לי גאווה על היותי ישראלי, אבל כשאני רואה אתר כמו אידאליסט הלב שלי באמת מתמלא. אולי דווקא בגלל שאידיאליסט אינו מכיר בגבולות גיאוגראפיים, דתיים או מגזריים. אידיאליסט מכיר באנושות באשר היא – נזקקת.

ורק הערה אחת לעמי דר ולצוות האתר המדהים הזה: עם כל הצניעות, שימו לנו באנר בעמוד הבית של האתר כדי שקהילת האתר הבינלאומית תדע ותראה את כוחה האמיתי בתחרות. תנו לנו לעזור לכם, לשם שינוי.

קליק לערוץ של אתר אידיאליסט ביוטיוב >>

חיפוש בבלוג זה

הצטרפו לדיון כאן, עם הפרופיל שלכם מהרשת החברתית