יוני 25, 2013

קונסטרטגיה


conspiracy-theories
"קונספירציות הא? אתה מאלה... כל דבר אצלכם זה קונספירציה"... מכירים את המשפט הזה, שנאמר לרוב תלוי על קצה חיוך מזלזל? למילה "קונספירציה" יש ערך נתפס שלילי. אנשים שמשייכים אותם לקונספירציות, או לעיסוק בקונספירציות, הם אנשים שצריך להתרחק מהם, או לפחות לא לקחת ברצינות יתר על המידה.. הם מביאים לרוב מידע חדש או פרספקטיבה חדשה, שאינה מעוגנת בלב הקונצנזוס. הם "רדיקליים", הם "לא רציונאליים". אחרי הכל, אנשים שעוסקים בקונספירציות, פשוט חושבים "יותר מידי".

אני לא מתכוון לנסות לשכנע אתכם כרגע באף תיאוריה "קונספירטיבית". אני רוצה להזמין אתכם להצצה בוחנת למושג ולאג'נדה מאחורי הסטריאוטיפ. לפחות כמו שאני רואה את זה.

בואו נעשה רגע סוויץ' בהגדרות, ונשים במקום המילה "קונספירציות", את המילה "אסטרטגיה". או, הינה מילה עם ערך נתפס חיובי. אכפת לכם שנעשה את ההחלפה לצורך הפוסט הזה? אם אתם מוכנים להקבלה הזאת, אפשר להמשיך.

הקללה של המוח האסטרטגי, היא אי היכולת להפסיק לראות את הדפוסים בכל דבר סביבך, גם כשאתה רוצה. אין ברקסים. אתה לא יכול לבחור שלא לעשות הקשים, לחבר ולהצליב נקודות מידע, לסובב בראש את פריזמת הפרספקטיבה, לבדוק כל הזמן אילו נתונים חסרים, מה האג'נדה, של מי היא ולמה עכשיו... הראש שלך מחפש כל הזמן את האפשרויות שמעבר לאפשרויות וכתוצאה מזה, הוא בעצם בית חרושת של תובנות. חשיבה אסטרטגית כאופי, היא סוג של קיסמים בין עפעפי העיניים, שאתה פשוט לא יכול להסיר. אתה לא יכול למצמץ, ובשלב מסוים, אתה כבר לא מסוגל אפילו לדמוע.

למי שהוא אסטרטג באופי, אף פעם לא יהיה "מספיק" מידע, בעוד שרוב האנשים נוטים להיסתפק במידע שכבר ברשותם, ואף יותר גרוע, במידע שמוגש להם בכפית.

לא פלא אם כך, שרוב האנשים לא באמת חושבים אסטרטגית. אפשר להבין אותם. כלומר, בואו נודה רגע על האמת, הרי כולנו עושים בחירות כל הזמן שמבוססות על ידע שאנחנו מחברים ומצליבים, אבל ההבדל בין המוח האסטרטגי למוח הרווח, הוא ביחס למידע.

אסטרטג תמיד יטיל ספק במידע שהוא מקבל. הוא חי באופן קבוע עם הפרדוקס שכל הנתונים, אפילו ה"קשים" שבהם, הם סובייקטיביים. זה לא פשוט להכיל את זה, אבל זאת הלוגיקה: מסר, הוא משהו שתמיד יהיה בשימוש מטרה כלשהי.

הנכונות של המסר היא תמיד יחסית: למי הוא מוגש, איך ומתי. אין "אמת אחת אבסולוטית". יש אמת הנכונה אינדיבידואלית, וגם היא תקפה רק באותו רגע נתון בו היא מוכרזת כאמת על-ידי האידיבידואל. אחרי כל זה, מגיע גם המושג "אמת נתפסת", שמשמעותו בעצם "אמת המיוחסת למשהו בשל השלכה לא נכונה". פה הדברים מסתבכים באמת, ולרוב צריך להיזהר לא ללכת לאיבוד.

כשאתה עובד כאסטרטג, אתה יכול להגן על עצמך מהסמטוחה הזאת על-ידי הצבת "מגדלור", או יותר נכון
"מצפן בסיס מוחלט מעשי" שלפיו אפשר להתקדם – אבל בחיים הפרטיים שלך, המצפן הזה יכול בקלות לאבד את הצפון מגלי מידע "מגנטיים" תועים שאליהם אתה יכול להיחשף.

רוב האנשים אפילו לא שמים לב לכך שבאופן כמעט "אינטואיטיבי", הם עושים הכל כדי לחסום מידע חדש מלהיכנס. מי שאינו אסטרטג, ואינו נפגע מהתואר המפוקפק "חובב קונספירציות", לא יעצור לנסות לחשוב איך הוטמעה בו התחושה ש"קונספירציה" זה שלילי, כי היסוד של המילה הוא במונח המייצג "חתירה נגד הממשל, בעוד ש"אסטרטגיה" היא מושג חיובי שיסוד המילה שלו, חכמת הגנרל, הוא בתפקיד בשירות הממשל.

אתם מבינים כמה בקלות אפשר ליחס לאותה תכונה שתי פרספקטיבות שונות לחלוטין...? זוהי דרכה של המערכת לאחוז בשני הקצוות. מצד אחד להשתמש בשירות, ומצד שני להסית נגדו את ההמון – כי ידע לא מפוקח ולא מנוהל, שלא לדבר על תקשורת לא מפוקחת או מנוהלת – מאוד מפחידה מערכות ניהוליות, כי אלה מערערים את האמת הנתפסת. ה"אמת" שכל-כך הרבה זמן ואנרגיה הושקעו בעיצובה והפנמתה לציבור.

אז בפעם הבאה, כשהמילה "קונספירציה" עומדת לכם על קצה הלשון, או רגע לפני שאתם מבטלים בזלזול מידע שנשמע לכם מופרך, תעצרו רגע ותנסו להבין אם אתם נחסמים, ולמה. ויותר טוב – נסו להבין האם החסימה הזאת באמת משרתת אתכם – או מישהו אחר.

--------- הצטרפו לדיון בפייסבוק ---------

חיפוש בבלוג זה

הצטרפו לדיון כאן, עם הפרופיל שלכם מהרשת החברתית