נובמבר 09, 2018

איך לבנות סדנא - מדריך מעשי



תכנון ובניה של סדנא מחייב לקחת בחשבון מספר גורמים שיעזרו לסדנא שלכם להיות אפקטיבית ולהשיג בדיוק את מה שאתם רוצים.

מתוך ניסיון של שנים בבניה והעברת סדנאות, אספתי מספר עצות מפתח, שיכולות לעשות סדר ולהניע לעבודה, את אלה שרוצים להעביר סדנאות, רק לא יודעים בדיוק איפה להתחיל.

 * הפוסט נכתב בזכר, אך כמובן מכוון לשני המינים כאחד.
 
שלב 1 – מהי מטרת הסדנא?
שימו לב, השאלה הזאת מתכוונת למטרה של יוצר הסדנא, ולא קשורה למהות הסדנא עצמה, אלא לתועלת העיסקית/אירגונית שלה.
כאן המקום לחשוב האם הסדנא היא מוצר כלכלי שאמור להוות את רוב ההכנסות של העסק,
או שמדובר במוצר תומך שמטרה שלו היא, למשל, למכור מוצרים משלמים לבאי הסדנא.
או גם וגם
בכל מקרה, חשוב מאוד למקד כאן את המטרה העסקית באופן מדויק ומדיד.
חשוב להבין: גם אם אתם מעבירים סדנא ללא תשלום מסיבה כלשהי, יכולה להיות לכם עדיין מטרה תדמיתית. כלומר, שתרצו להשתמש בכך שהעברתם סדנא בחינם, על מנת לקדם את העסק שלכם ולעשות זאת בהמשך בתשלום. בשביל זה, אתם צריכים לזכור שאתם זקוקים לתכנים מתוך הסדנא הזאת, (תיעוד ואולי תוצרים –עוד נחזור לזה בהמשך) – לכן חשוב שתדעו את זה כבר בשלב הזה ותערכו בהתאם.
 
שלב 2 – הגדרת התועלות למשתתפי הסדנא
הרבה לפני הרעיון של הסדנא עצמה (ה"איך"), חשוב להבין עם מה המשתתפים אמורים לצאת מהסדנא שלכם. כלומר, מה החוויה שאתם מזמינים אותם אליה, ואילו כלים הם עומדים לקבל.
במילים אחרות, אנחנו מנסחים כרגע את ה"הבטחה הפירסומית" שלכם.
חשוב להדגיש שהבטחה פרסומית חייבת להיות ריאלית, וכמה שיותר ספציפית.
ניסוחים גנריים ישאירו את הקהל שלכם אדיש.
כמו כן, רצוי שההבטחה הפירסומית שלכם תהיה מקורית, כלומר שהקהל שאתם פונים אליו לא יהיה רגיל לראות אותה אצל אחרים מהתחום. בשביל זה אתם צריכים לעשות קצת מחקר שוק ולהבין מה המתחרים מציעים.
זכרו – אתם עדיין לא מנסחים את הטקסט באופן שבו יפגוש את הקהל שלכם, אתם רק מגדירים את התועלת האמיתית שלו לצרכן, בשבילכם בשלב הזה.
זה חייב להיות סופר-ברור לכם, לפני הכל.
דרך לבדוק שיש לכם הבטחה פרסומית טובה ביד, הכוללת תועלת אמיתית (רגשית, מעשית או שתיהן), היא לוודא שהיא מורכבת ממשפט קצר ופשוט באופן יחסי – שלא מצריך הסברים, ושניתן להאמין לו בקלות. כלומר, שיש בתוכו את הסיבה להאמין והיא באמת סיבה מוצדקת ולא כזאת שקל לסתור או להתווכח איתה.

 
שלב 3 – הקהל – משתתפים בסדנא
כשבונים סדנא, חשוב לקחת בחשבון את מספר המשתתפים.
יש הבדל ניכר בתכנון סדנא שכוללת תירגול ופעולה של המשתתפים, לבין תכנון של הרצאה בה רוב המשתתפים פאסיביים לאורך רוב זמן המפגש והמרצה הוא הפעיל.
"זמן תרגיל" צריך לקחת בחשבון את הזמן בו מציגים לכולם את התרגיל,
את הזמן שבו הם צריכים לבצע את התרגיל,
ואת זמן המשוב מול הקבוצה.
ככל שיש יותר משתתפים, כך יש זמן לפחות תרגילים – כי כדי לשמוע את כולם ולתת לכולם להתבטא –  צורך יותר זמן.
כמובן שאפשר גם להחליט שלא כולם מתבטאים בכל תרגיל, ולתכנן את הזמן בהתאם לכמות ההדגמות והמשוב עליהן – על פי רצונכם. רק היו מודעים ומתוכננים לגבי כך.

מעבר לזה, חשוב להבין איך מאופין הקהל שלכם, כדי להתאים לו את הרעיון ואת התוכן של הסדנא באופן יותר מדויק, ולא לספק תוצר אחד גנרי ש"מתאים לכולם".
חשוב להבין, האם הקהל שלכם הוא גברי, נשי, לא משנה? מה ממוצע הגילאים שלהם? באיזה סטטוס הם בחיים כרגע? מה רמת ההיכרות שלהם וההבנה שלהם בנושא שבו עוסקת הסדנא? מה הגישה הכללית שלהם לנושא?
מענה על שאלות כאלה ונוספות, יפקסו אתכם כשתגשו להנגיש לקהל הזה באופן ספציפי את התכנים שלכם, ויוודאו שלא תצפו מהקהל שלכם, לדברים שהוא לא מוכן, לא רוצה ולא מרגיש נוח לעשות בסדנא.
המלצה חשובה: כשאתם עונים על השאלות, נסו לעשות זאת מנקודת מבטו של מישהו בתוך קהל המטרה שלכם, לא כעצמכם. נסו לנטרל את השיפוטיות לטוב ולרע ונסו להיות הכי אמיתיים ואותנתיים. אם אתם לא יודעים את התשובה לבד, צאו לבדוק.
בעיקר שימו לב שאתם עונים כאן את התשובות של הקהל, ולא את התשובות שאתם הייתם רוצים לשמוע כמנחה הסדנא.

 
שלב 4 – הרעיון המרכזי של הסדנא
הרעיון הוא בעצם המעטפת היצירתית, (התוכן) שתעזור לנו גם להשיג את המטרה העסקית שלנו וגם לצרכנים לקבל את התועלות שהבטחנו להם בהבטחה הפרסומית.
כלומר – הרעיון בעצם כפוף לשניהם וחייב לשרת אותם.
דבר חשוב לגבי הרעיון – ודאו שהוא מקורי עד כמה שאפשר. זה אומר לבדוק מה המתחרים בקטגוריה שלכם עושים. אלא שכבר מעבירים סדנאות. במיוחד בסגנון או דומה לסגנון שאתם רוצים להעביר בעצמכם. שימו לב, זה לא הזמן להגיד "אף אחד לא עושה את זה כמוני". זה לא משרת אתכם בשלב הזה, גם אם זה נכון. כי הצרכנים שלכם, עוד לא יודעים את זה, והם לא מבחינים בדקויות שאתם, כאנשי מקצוע, מבחינים בהן.
לא תמיד קריטי שהרעיון של הסדנא יהיה מקורי, כי יש סוגים מסויימים של סדנאות שכבר מוכרות לצרכנים והם מחפשים כדוגמתן, אבל אם זה כך, זה משנה את הפוקוס השיווקי של הסדנא, כי צריך למכור אותה גם דרך שכנוע לבחור במי שמעביר אותה, לא דרך מה שהוא מעביר.
בכל מקרה, נסחו את הרעיון שלכם בכתב. כיתבו אותו באופן הכי פשוט והכי ברור שאתם יכולים. לעצמכם. ודאו שאתם יכולים להסביר לאנשים מה הרעיון של הסדנא, במשפט אחד ברור ומובן מידית, שיפתח אצלם שאלות, אבל לא יגרום להם לבקש "הסברים".
הארה:
אם אתם מסתבכים להסביר לעצמכם את הרעיון שלכם, זה עדין לא השלב לנסות להסביר אותו לצרכני הסדנא הפוטנציאלים שלכם. אם אתם לא מבינים וברורים וסגורים על זה, איך אפשר לצפות מהם שיהיו?

 
שלב 5 – תכנון מבנה הסדנא – ה"ברזלים"
לפני שניגשים ליצירת השלד של הסדנא, חשוב לדעת בבירור כמה זמן היא תימשך.
זאת מפני שבשלב הזה, אנחנו מקצים זמן מוערך לכל "פרק" בסדנא שלנו,
ואנחנו צריכים לוודא שכל מה שאנחנו רוצים, יכנס בתוך מסגרת הזמן הנתונה.
 
כדאי לקחת בחשבון:
- זמן הפסקות,
- זמן תרגול (על פי כמות משתתפים, כמוזכר בסעיף 3),
- זמן להקדמה והיכרות (אם יש צורך),
- וזמן לסיכום ושאלות – אל תשכחו להקדיש בחלק הזה משפט או שניים שיעודדו את המשתתפים לספר לאחרים על הסדנא שלכם ולהפיץ אותה, וכמובן תנו להם את הכלים לעשות זאת בקלות עד כמה שניתן, כמו למשל, לוודא שיש להם את הטלפון שלכם, המייל או כל דבר אחר שעוזר ליצור איתכם קשר ישירות. אל תפנו לאתר או לבלוג, תפנו לערוץ שמאפשר ליצור איתכם קשר אישי שדרכו תוכלו לייצר מכירה ללקוח נוסף. כמה שיותר יגיעו אליכם ישירות, יותר טוב. ככל שיהיו סיבוכים בדרך, ילכו לכם לאיבוד יותר לקוחות פוטנציאלים.
אם אתם לא בטוחים כמה זמן יקח משהו, תנו הערכה ו/או החליטו כמה זמן אתם מוכנים להקדיש לו במסגרת של הסדנא שלכם.
הניסיון ילמד אתכם לאורך הזמן לקבל הערכות זמן נכונות ומדויקות יותר, אבל בשלב הראשוני, יתכן ותצטרכו לקבל החלטות עקרוניות, ובזמן אמת לשים לב ולבצע שינויים בהתאם.
ודאו שאתם שולטים בממד הזמן של הסדנא שלכם, גם לפני וגם במהלכה.
 
כשמבינים את מסגרת הזמן, אפשר להתחיל לכתוב את הסדנא בראשי פרקים, על פי הרעיון, ובצמוד לתועלות שהובטחו לצרכנים, תוך התחשבות במטרה העסקית שהוגדרה בתחילת הדרך.
בשלב זה עדיין לא מנסחים טקסטים (אם יש צורך בכאלה), אלא כותבים מסמך פינימי לעצמנו בלבד, שכולל את כל התהליך שאנחנו רוצים להעביר את הקהל, ואת האמצעים שנשתמש בהם בסדנא. (כמו תרגול, או צפיה בסרטון או כל דבר דומה).
כל ראש פרק, חייב לכלול את כמות הזמן שתוקדש לו.
כתיבה כזאת תייצר עבורכם סדר כפוי ויחס הגיוני בין הזמן הנתון לתוכן שיועבר.
זה יהיה המקום שבו תשחקו עם תקציב הזמנים לכל ראש פרק, ותבינו את המינונים הנדרשים לכם בכל נושא.
מתוך ראשי הפרקים האלה, תוכלו לצאת לתת ראשי פרקים, בהם תוכלו לכתוב לכם את המסרים, התרגילים והתכנים שחשוב לכם להעביר, ולבחון באמת אם אתם מאמינים שתוכלו לעמוד בזמנים שקבעתם לכל דבר.
מסמך השלד הזה גם יוכל לשמש אתכם, או את מי שמשווק ומפרסם את הסדנא שלכם, על מנת להבין את תוכן הסדנא והרעיון שלה – על מנת לתקשר אותם לקהל המטרה כמשהו נחשק.
 
שלב 6 – הכנת הסדנא – תוכן ועזרים
אם הסדנא שלכם דורשת תוכן שמוכן מראש כמו טקסטים, סרטונים, מוסיקה וכו', זה הזמן לרכז אותם ולסדר אותם כך שיהיו נוחים להגשה למשתתפי הסדנא בזמן אמת.
ודאו שיש לכם את כל התכנים מוכנים, כדי שלא תבזבזו זמן במהלך הסדנא על חיפוש שלהם.
סדרו את התכנים הרלוונטיים במקביל לשלד הסדנא שלכם, זאת הזדמנות נהדרת לבדוק ולהעריך מחדש את הזמנים שהקצבתם לכל ראש פרק, ביחס לתוכן המוצמד (למשל, אם סרטון שאתם רוצים להקרין לוקח 4 דקות מתוך 10 שהקצבתם לנושא מסויים, זה משאיר לכם 6 דקות לדבר על זה לפני שתעברו הלאה).
 
שלב 7 – האריזה
עכשיו כשהסדנא מונחת לפנינו באופן ברור ומובן לנו, מגיע השלב שבו צריך "לארוז אותה" להגשה לקהל המטרה.
זה לא שלב השיווק עדיין, אלא שלב של מיקוד עצמי באופן המדויק שבו נעביר את התוכן של הסדנא לקהל המטרה הספציפי שבחרנו.
למעשה, זה סוג של "חזרה גנרלית", בה אנחנו צריכים לשים לב לטרמינולוגיה שאנחנו בוחרים להתבטא בה, בודקים שוב את הערכת הזמנים שלנו, ומוודאים שהכל עובד וזורם כמו שאנחנו רוצים.
זה המקום לעריכת שינויים, הידוקים והחלטות אחרונות בנושא התוכן.
מן הסתם, סדנאות הן דבר דינאמי שדורש גם תגובה בזמן אמת, אבל לפחות המסגרת תהיה ברורה לנו ובעיקר תזכיר לנו את נקודת ההתחלה ואת נקודת הסיום שאנחנו שואפים להגיע אליה.
 
שלב 8 – במהלך הסדנא - תיעוד ותוצרי "קיימות"
גם אם אתם מעבירים סדנא בתשלום, וגם אם בחינם, כדאי שיהיה לכם תיעוד לכך, שתוכלו להשתמש בו על מנת להוכיח ולהציג את הניסיון שלכם בעתיד.
בנושאים מסוימים של סדנאות, נדרשת דיסקרטיות לגבי קהל המשתתפים, ובכלל, תמיד ודאו שאם אתם מצלמים את המשתתפים יש לכם את אישורם להשתמש בתמונות ולחשוף אותן באופן ציבורי בהקשר של הסדנא שלכם.
אבל גם אם אתם לא יכולים להראות הקהל (וכדאי, כי קהל מביא קהל יותר ממה שמנחה מביא קהל), אתם עדיין יכולים לתעד את עצמכם. גם אם זאת תמונת סלפי במקום של הסדנא שאומרת "תכיף מתחילים" או "תודה לכל המשתתפים".
בשלב הזה, תחשבו איזה חומרים אתם רוצים. אולי אלא תוצרים של משתתפי הסדנא, אולי תמונות סטילס, אולי וידאו, אולי משהו אחר – כל הדברים האלה, הם נכסים שיווקיים שלכם בעתיד הקרוב.
כדאי לדעת לא רק מה אתם רוצים, אלא כבר לחשוב איך תשתמשו בזה,
או, אם יש לכם איש מקצוע שמטפל בשיווק של הסדנא, להתייעץ איתו אילו תכנים כדאי לייצר ולאיזה צרכים.
חשוב חשוב חשוב – לפני שאתם משתמשים בתמונה של אדם או בתוצר שלו מהסדנא על מנת לקדם אותה באופן ציבורי, אתם חייבים לקבל אישור בכתב. גם הודעת טקסט זה מספיק, אבל ודאו שיש לכם הוכחה שמותר לכם להשתמש. שלא תכנסו לצרות משפטיות, וכמובן שלא יווצרו מצבים לא נעימים עם לקוחות שירגישו רגשות שליליים כלפיכם כי לא ביקשתם אישור.
 
*** 
 
עד כאן החלק של בניית סדנא.
מכאן והלאה, זה שיווק ומכירות, או "הפצה והזמנה",
וזה נושא בפני עצמו, שיתכן ואקדיש לו פוסט בנפרד.

 
אם הפוסט הזה הועיל לכם, אשמח אם תספרו לי
וכמובן אשמח לקבל בתגובות כל מחשבה שיש לכם בנושא.
אם יש לכם שאלות לגבי הנושא של הפוסט הזה, כתבו לי ואשתדל להשיב ממיטב נסיוני
וברור שמוזמנים לשתף את הפוסט, עם כל מי שמרגיש לכם שהוא רלוונטי אליו או אליה.
אפשר גם בפייסבוק.

אוקטובר 29, 2018

הסוויטץ' – איך עוברים לחשוב "מדיה חברתית"





* הפוסט נכתב בזכר לנוחות הניסוח, אך מתייחס כמובן לשני המינים כאחד.

מתוקף עבודתם, מנהלי מותג, שווק ופרסום בתוך עסק, מדברים לרוב עם ספקים מקצועיים - כמו משרדי הפרסום והיח"צ שלהם, גופי מדיה וספקים סיטונאיים.

מעט מאוד מהמנהלים אלה, מדבר באופן שוטף עם הצרכנים.

דרישות ותנאים מקצועיים אלה, יוצרים פעמים רבות פער ניכר בגישה ובידע הנדרש, על מנת לייצר שיח נוח ומועיל עם הצרכנים במדיה החברתית, בה מדובר במגע ישיר עם צרכנים ספצייפיים, ולא מענה שיווקי גנרי המיועד לקהלים רחבים יותר.

נדרש "סוויטץ' מחשבתי", שמעביר את הגישה האסטרטגית ערוץ באופי, בטון ובמילים שנכתבות באופן ציבורי, ישירות בתגובה לגולש על פוסט בפייסבוק, ובכלל בגישה הכללית אליו, כשמנסים לייצר עימו מגע במדיה החברתית.

למה לעשות את הסוויטץ'?

אני יכול לכתוב פה פסקה שלמה על נזקים אפשריים, המתרחשים כל יום במדיה החברתית בעקבות הפערים בתפיסה ובגישה של ארגונים, עסקים ומותגים, אבל אני בוחר להתמקד בחיובי.
לעשות את הסוויטץ' הזה, יגשים עבורכם את השאיפות והמטרות שהצבתם לעצמכם כשהעסק או האירגון שלכם בחר להיות נוכח במדיה החברתית – זה ייצר עבורכם קהילת עוקבים קבועה, שמתקשרת ומשגררת את העסק שלכם באופן הכי חיובי שאפשר.
את ההבדל לא תרגישו רק במספרים, אלא בכלל ביחס הכללי וברגש שמפגינים הצרכנים לעסק, או הארגון שאתם שייכים אליו.
מעבר לכך, תהיה לכם הבנה רחבה יותר לגבי היחס של קהל המטרה שלכם למוצרים, למותג ולערכים שהמותג שלכם שואף לייצג.
את הסוויטץ' הזה, קשה לעשות כשחסרים כלים חשובים, שחלקם ינפצו עבור חלקכם פרדיגמות ישנות או כאלה שאינן תופסות לגבי המדיה החברתית בימנו.
כדי לעזור ליישב הפרדיגמות החדשות, זכרו שאתם צרכנים בעצמכם, ולא רק אתם – גם בני ובנות הזוג שלכם, המשפחה שלכם, החברים שלכם – כולכם צרכנים. וכצרכנים, אתם יודעים בדיוק מה עובד עליכם ומה לא. אתם גם יודעים איך אתם מעריכים כשפרסום פונה אליכם – וכמה אתם טובים בלא להתייחס אליו, כשאתם מרגישים שהוא לא עבורכם.

6 עצות שיכולות לעזור לעשות את הסוויטץ':

1.      תהיו נוכחים בעצמכם, באופן אישי בערוצי המדיה החברתית שהעסק שלכם פעיל בהם. לפחות במרכזיים.
זה לא אומר שאתם צריכים להעלות כל יום פוסט אישי בפייסבוק, אבל כן כדאי שתקדישו פלטפורמה זמן בשביל ללמוד כמה שיותר מניסיון אישי, על ההתנהלות בה. הסיקו מסקנות. שאלו שאלות. נסו דברים שאתם לא מכירים. השלימו דברים שלא ברורים לכם בעזרת חיפושים וניסיויים.
תגיבו לאחרים, תקראו תגובות, תשתפו ותעקבו אחרי השיתוף שעשיתם.
גם אם זה הכי לא טבעי לכם, גם אם זה נראה לכם "משעמם", כדאי שתכירו כמה שיותר מחוויה ישירה את הפלטפורמה.

2.      תראו מה המתחרים עושים – אבל גם תבדקו אם זה עובד ואיך זה עובד
זה שהעמוד של המתחרים מעוצב יפה, לא אומר שהם מצליחים להשיג את המטרות שלהם.
שימו לב ללייקים ולתגובות, תראו אם יש ואיזה יחס מעניק העמוד לגולשים.
הבחינו כל כמה זמן עולה תוכן.
והכי חשוב – אם הייתם מגיעים כצרכנים רגילים לפוסט של העמוד הזה, האם הייתם מתייחסים אליו? תחשבו כצרכן רגיל נטו.

3.      זהו את ההבדלים בין בעלי תפקידים שונים
ניהול מדיה חברתית הוא מקצוע מורכב. זכרו שאנשים שתקפידם לעקוב אחרי המספרים, מיומנים בכלים שונים ונדרשים לאופי ותכונות שונות מהאנשים שתפקידם הוא תוכן ותקשורת עם הצרכנים.
אם אין לכם ניסיון או הכשרה מקצועית בתחום התוכן הדיגיטלי, אפשרו לאנשי התוכן שלכם לפעול כפי שהם ממליצים, גם אם זה סותר את הידע הקיים והתחושה הפנימית שלכם.
ברוב המצבים, הם רוצים את טובת העסק והמותג בדיוק כמוכם, כי ההצלחה שלכם היא ההצלחה שלהם.

4.      ערבו את מחלקת "שירות הלקוחות" שלכם
בעת הצורך, במענה לגולשים, תוך שאתם זוכרים שגם תגובה שנכתבת במסנג'ר או מייל בהודעה פרטית, ואפילו שיחת טלפון ישירה, יכולים להפוך לפוסט ציבורי ברגע.

5.      קחו קורס או הכשרה בתחום המדיה החברתית
במיוחד אם אתם מאלה שלא מבינים מה כולם עושים שם.
אף אחד לא שופט אתכם, בטח לא אני, אך ממליץ לכם מעומק ליבי להבין קצת יותר לעומק במה מדובר.
עולם ה"ניו-מדיה" הוא עולם מקצועי מלא ברוח, צילצולים, שינויים דינאמיים ומושגים שהמון אנשים אומרים, בלי באמת להבין את מה שהם אומרים או תוך כדי שהם חושבים שהם אומרים משהו אחד, ובעצם מבטאים משהו אחר.
זה עולם מלא "מומחים" בעיניי עצמם, ואנשים שלא יהססו לצבור את הניסיון המקצועי שלהם על גב העסק והמותג שלכם.
זה עולם מלא בספקים שידרשו מכם סכומים לא מבוטלים של כסף, עם הבטחות מפתות להצלחה, שלא בהכרך תגיעה, או לא בהכרך מצדיקה את ההוצאה.
זה עולם שמלא בבעלי מקצוע חדשים, שצצים ברגע שנפתחת פלטפורמה חדשה או כשכלים חדשים נולדים.

נכון, אפשר ללמוד את זה לבד, אבל לא כדאי. כי קורס מסודר, כזה שתבחרו אחרי שתבחנו את הסיליבוס לעומק ותדברו עם בוגרי הגוף המלמד, אמור לספק לכם היכרות לא רק עם הזירות והכלים האקטואליים לפרסום והשיווק של העסק שלכם – אלא גם את הגישה הנכונה לתחום.
גם ובמיוחד אם זה לא נושא שמעניין אתכם, כדי להירשם ולהשתדל להוציא מהקורס את המקסימום, כי לא תהיה משרת ניהול פרסום, מותג או שיווק בעתיד, שלא תדרוש את הידע המקצועי והניסיון הזה, כחלק בלתי נפרד מדרישות התפקיד.

6.      צאו מתוך נקודת הנחה שאתם אישית לא דוגמא לכלום
נתחיל בזה, שכמנהל שיווק, פרסום או מותג, יש בכם נאמנות כמעט "אוטומטית" למותג שלכם ולמוצרים שלו. רוב הסיכויים שאתם מאמינים בו בכל לבכם, וזה מעולה, במיוחד בתפקיד בו אתם נמצאים – אבל חשוב לזכור שהמחוייבות הזאת למותג שלכם, הידע וניסיון הספציפי והעמוק שיש לכם בתחום ובקטגוריה שלכם, גוזל מרובכם את החשיבה והאוייקטיבית על המותג, המוצרים וכמובן על הפרסום והתקשורת סביבו.
לפעמים אתם, מנהלי המותג, השיווק והפרסום, מרגישים שאתם יושבים בול על קהל המטרה שלכם. לרוב לפי איפיונים סוציו-דמוגרפיים. פה לפעמים יש מוקש אמיתי.
הרבה מכם מאמינים שהם יודעים לעשות את ההפרדה בין תפקידכם המקצועי להיותכם צרכני המוצר, ויתכן וחלקכם אכן יכולים לעשות אותה, אבל למה לקחת את הסיכון שההסתכלות שלכם יכולה להטעות אתכם ואת העסק?
יש לכם סיבות נוספות, מעבר לסיבות של הצרכן, לאהוב את המותג והמוצרים.
עכשיו עליכם להפריד בין הסיבות ולראות מה נשאר רלוונטי לצרכנים ובאמת עובד, לא רק נכתב או נאמר.
הדרך שבה אתם משתמשים במדיה הדיגיטלית וברשתות החברתיות, גם היא לא בהכרך מייצגת את אופי השימוש הגורף של הצרכנים שלכם בפלטפורמות השונות.
זכרו שכשפונים לצרכנים במדיה החברתית, פונים לאלה שמגיבים, פעילים, משתפים, מעלים פוסטים – רוב הסיכויים שזה לא אתם. האנשים האלה מתנהגים אחרת מכם ברשתות החברתיות ובדיגיטל בכלל.
הם גם מתנהגים אחרת מכם במציאות, כי אולי לכם אין הצורך לצלם, למשל, כל מנה שאתם אוכלים ולשתף בה את כל העולם בסטורי של האינסטוש...
 
בשביל הלקח החשוב מהפסקה הזאת, חייבים להסית את האגו הצידה, ולהביט לאמת הברוטלית בפנים:
האם אתם יודעים להגדיר איזה משתמש דיגיטלי אתם?
האם אתם מבינים את ההבדלים ביניכם לבין הצרכנים שלכם שמשתמשים בה אחרת?
האם אתם מקבלים שאנשים עם התנהגות והתנהלות ספציפית, יופעלו על ידי אסטרטגיות שונות אחת מהשניה?

***

כמו תמיד, אם יש לכם שאלות לגבי התוכן של הפוסט, אענה ממיטב ניסיוני
אשמח למחשבות שלכם בנושא,
ובמיוחד אשמח אם תשתפו אותו עם מי שאתם מרגישים שהוא רלוונטי אליה או אליו.
האנשים האלה פחות פעילים ברשתות החברתיות, ממליץ לשלוח להם קישור בוואטאפ, או במייל.

אפשר גם בפייסבוק:




חיפוש בבלוג זה

הצטרפו לדיון כאן, עם הפרופיל שלכם מהרשת החברתית