ינואר 14, 2019

למה לוגו - האם הלוגו שלנו עובד כמו שצריך?



אחד הדברים הראשון שבעל עסק רוצה, כשהוא מתחיל לחשוב על העסק שלו, זה לוגו.

אפשר להבין. לוגו, או בשמו הטכני יותר "סימן מסחרי", הוא משהו שמשתמש בו כל מותג גדול, וכל חברה או גוף המכבדים את עצמם, אז למה שלעסק שלי לא יהיה?
השאלה היא, אם כעסק, אנחנו באמת מבינים מה התפקיד של לוגו בפרסום והמיתוג שלנו, ואם השימוש בכלי הזה, שנכון לגופי ענק, נכון גם לנו, כעסק קטן או בינוני.
כמובן שאין תשובה אחת וחד משמעית, ואם מישהו מציע אחת כזאת, עוד לפני שהוא מכיר את העסק שלנו ואת הקטגוריה, רוב הסיכויים שצריכה להידלק אצלנו נורת אזהרה גדולה ואדומה.

צר לי. אין שבלונה קבועה. אין נוסחת קסם. יש רק – כל עסק וארגון לגופו.


בפוסט הזה, תוכלו לבדוק בעצמכם, האם הלוגו שלכם באמת משרת אתכם, והאם אתם ממצים את מירב הפוטנציאל הגלום בכלי המיתוג העוצמתי הזה.

   
בואו נבדוק:

1.      כמה הלוגו שלכם עמוס?
לוגו טוב, אמור להכיל כמה שפחות אלמנטים ויזואליים, על מנת להעביר מקסימום מסר.
רוב הלוגואים המוכרים והמוצלחים בוחרים ב-1-4 צבעים קבועים וברורים ונצמדים אליהם.
גם ריבוי אפקטים על האלמנטים הויזואליים, כמו למשל תלת-ממד והצללות, יכולים להעמיס.

דוגמא:
תחשבו רגע על הלוגו של המותג "נייקי".
נכון לא הייתם צריכים עזרה?
נכון שאם הייתי מבקש שתציירו אותו עכשיו, כולם יכולים?
זה לוגו שעונה לחוקיות שדיברנו עליה.

אם הצרכן לא יכול להיזכר בלוגו שלכם בקלות, אם הוא מתקשה לתאר אותו, או להסביר אותו – כנראה שהלוגו לא מבצע את העבודה שלשמה נוצר.

2.      מה מספר הלוגו שלכם עליכם כעסק וכארגון, למי שלא מכיר אתכם?
מה המסר הכי חשוב שיש לעסק שלכם לצרכן?
האם הלוגו שלכם מעביר את המסר הזה?

דוגמא:
שוב נייקי. הסימון הפשוט של ה"וי", מסמל מספר ערכים סיפוריים באותו זמן:
א. הצלחה / ניצחון.
ב. אישור ביצוע
ג. העיצוב ה"מרוח" של הסימן המוכר, נותן תחושה של תנועה ומהירות, שלא נמצאות בסימן המקורי, אבל יצקו אותן לתוכו בעיצוב.

עשו בדיקה משלכם:
נקו את הלוגו שלכם מכל כיתוב נוסף שמופיע לצידו, והציגו אותו לאנשים שונים, שלא מכירים את העסק או האירגון שלכם.
תשאלו אותם להגיד במילים שלהם, בלי שום הקדמה או הסבר מצדכם:
א. מה הם מבינים מהלוגו?
ב. מה הם מרגישים מהלוגו?
ג. בקשו מהם לתאר את הלוגו במילים שלהם, במשפט אחד.


יש מצב שהתוצאות יפתיעו אתכם מאוד.


שימו לב: אל תעשו את הבדיקה הזאת עם חברים ובני משפחה.
חברים מנסים לעודד אתכם ולתמוך בכם והם יפרגנו בגלל שהם מפלטרים אתכם באור חיובי ולא בהכרך יתנו לכם תשובות שתוכלו באמת לעבוד איתן. אנשים זרים או רחוקים יחסית, וספציפית מתוך קהל המטרה שלכם, יעזרו לכם יותר להבין מהתשובות שלהם אם הלוגו שלכם בכיוון.

3.      איפה מיועד להופיע הלוגו שלכם?
בימנו, עסק יכול להציג את הלוגו שלו בזירות רבות. החל מהדפסה פיסית על מוצרים ופרסומים באוף-ליין, וכלה בשלל זירות דיגיטליות כמו חתימת מייל ותמונת פרופיל בעמוד הפייסבוק של העסק.
כשמעצבים לוגו מקצועי, חשוב לקחת בחשבון היכן יראו אותו יותר, שכן כללי הבולטות והנראות לזירות הדיגיטליות ולעולם האמיתי, שונות בתכלית.
למשל: על מסך מומלץ להשתמש בצבעים נועזים ובהירים, בשעה שבאוף ליין, זה לא הכרחי.
האם הצבעים של הלוגו שלכם עוברים יפה את המסך?
האם הצבעים שהלוגו שלכם מכתיב לשאר העיצוב שלכם מתאימים לזירות השונות, או שהם מקשים: על קריאה, על עימוד, על נראות כותרות וטקסט מערכת...?
האם אתם יודעים מה קורה ללוגו שלכם, במידה והוא צריך לעבור בפורמט "שחור/לבן"? איפה הוא יופיע כך, והאם וידאתם שהוא נראה כמו שצריך ולא מרגיש "פחות" בנראות שלו מהגרסה הצבעונית?
תחשבו על כל הגדלים שהלוגו שלכם יופיע בהם. החל משלטי חוצות ועד איקון באפליקציה. תחשבו שהוא חייב להיות זהה, מזוהה ואפקטיבי בכל הזירות השונות.
לדעת מראש איפה הלוגו שלכם מיועד להופיע, יכול לעזור למעצב שלכם לדייק אותו יותר.

4.      מה הם הכללים לשימוש בלוגו שלכם?
למותגים מקצועיים, יש כלי עבודה שנקרא "ספר מותג", בו כתובים ומסומנים כל החוקים הויזואליים של שפת המותג וביטויים הגראפיים שלה, כולל שימוש בלוגו של המותג.
במידה ואין לכם ספר מותג מקצועי, וודאו שיש לכם לפחות כללים ברורים עבור עצמכם ועבור אחרים שמתמשים בלוגו שלכם.
כללים אלו יבטיחו את האחידות שחייבת שימושיות אפקטיבית בלוגו מקצועי.

מה כדאי לקבוע:

א. אסור לשנות בשום מצב את הפרופורציות המקוריות של הלוגו.
במידה ויש צורך בהתאמה לכלי בעל פרופורציות שונות מאלו של הלוגו, חייבים להשתמש בגראפיקאי שישמור על הפרופורציות בתוך מגבלות הכלי והזירה.

ב. אסור לשנות בשום מצב את הציבעוניות של הלוגו.
  לא עם פילטר, לא בשביל כלי או אייטם ספציפי
  – הצבעוניות של הלוגו קבועה ומחייבת במקור.
במידה ואין אפשרות להציג את הלוגו בצבעיו המקוריים, יש להעביר את המשימה ואת  
המגבלות לגרפיקאי מקצועי (אין באמת סיבה, למעט פורמטים של שחור/לבן).

 ג. במידה וללוגו מצורף סלוגן, חובה לשמור על הפונטים המקוריים, ועל פרופורציות הגודל
    והמרחק בין הסלוגן ללוגו.

 ד. במידה ויש לכם סלוגן בלוגו, ודאו שאתם בוחרים במודע מתי הלוגו מופיע איתו ומתי בלעדיו.
ודאו שהלוגו נראה טוב וברור גם ללא הסלוגן.החליטו על הכללים וידעו בעלי מקצוע רלוונטיים לגביהם.

ה. למי מותר להשתמש בלוגו שלכם ואיפה?
הלוגו שלכם הוא סימן מסחרי שלכם, ולכן הוא קניין רוחני שלכם.
כתוצאה מכך, אסור לאיש להשתמש בו שלא באישורכם, בטח לא שימוש מסחרי.
ודאו שאתם יודעים מי משתמש בלוגו שלכם באישורכם, וודאו שבכל מקום כזה שהוא
מופיע, הוא מופיע כמו שצריך – לפי הכללים שבחרתם.

כמה עצות לשימוש אפקטיבי בלוגו:

מינון ומיקום:
בזמן שלוגו הפך להיות הסימן המוכר של כל מותג או אירגון גדול, בעלי עסקים, נוטים לפעמים לשכוח, שבין הרצון שלהם להיתפס כעסק – והצורך של הצרכן לדבר עם אנשים, לוגו במקום לא נכון, יכול להכשיל עבורם הישגים פוטנציאלים של העסק.
אם אני עסק של אדם אחד, אנשים יעדיפו יותר, לדבר איתי – מאשר לדבר עם הלוגו שלי.
אז אני לא אומר לכם לא להשתמש בלוגו, אני רק מציע שתשקלו מתי נכון להשתמש בו ובאיזו מידת חשיבות.
למשל, בעמוד הפייסבוק שלכם, הייתי שם בתמונת הפרופיל תמונת פנים טובה שלכם, ועליה, בקטן, את הלוגו. שאפילו לא יראו ממש אם לא מגדילים. כי מה שחשוב יותר, הוא הנגישות שלכם, מאשר ה"מקצועיות" שלכם.
בלוגו שלכם אפשר לפגוש על כל התכתבות "רשמית", בחתימות מייל, באתר – למעשה בכל מקום שבו תרצו לתת לאנשים תחושה שהעסק שלכם הוא מותג "מהודק" ומקצועי.
רק שימו לב, כמה באמת חשוב הלוגו, וכמה תשומת לב הוא גוזל מהמטרה העיקרית שלכם בכל מקום שבו הוא בא לידי שימוש.
הרעיון הוא לגרום ללקוחות לשמוח לגלות את הלוגו שלכם על מסרים. לחבר בין המותג שלכם לרגשות חיוביים ספציפיים – היזהרו לא להמאיס את זה עליהם תוך שאתם מתרגשים מהלוגו שלכם בעצמכם. תזכרו כמה סובלנות יש לכם כשמדובר בעיסוק בלוגואים של אחרים...

ניכוס:
לוגו, הוא חלק מהכלים העומדים לרשות "מותג" על מנת לנכס מסרים ורגשות בקרב הצרכנים.
תחשבו עליו כעל "חותמת איכות" מאוד ספציפית, שלא נכון לשים על כל דבר, אלא רק על דברים שעומדים בקריטריונים של החותמת הזאת.
אם החותמת הזאת תופיע במקומות שהקהל מזהה עם איכות פחותה מזאת של המוצר שלכם, התדמית של העסק שלכם תיפגע.

מהסיבה הזאת, חישבו היטב ובחרו מאחורי אילו מסרים עומד הלוגו שלכם?
מאחורי אילו לעולם לא יעמוד?
ודאו שעל כל אמירה שהלוגו שלכם מייצג, הוא מופיע.

בידקו:
האם בכל המקומות שהלוגו שלכם מופיע, אתם שלמים במאה אחוז עם איכות התכנים והאמירות?
אילו אמירות שהלוגו שלכם עומד מאחוריהן, עוד לא הגיעו לצרכנים שלכם ברלוונטיות אליו?
אם תקחו את האמירות מאחורי הלוגו שלכם,
ותשימו אותן עכשיו תחת הלוגו של מתחרה במקום הלוגו שלכם, האם הצרכן ירגיש בהבדל?
אם לא, כנראה שהאמירות של המותג שלכם כלליות מידי ואינן מבדלות אותו מהמתחרים.

שימוש בדמות – כלוגו:
אחד הדברים החשובים לגבי לוגו, הוא שיהיה ברור ממנו מיד – את מי הוא מייצג ואיך.
כשמדובר בדמות בלוגו, לרוב מדובר או בדמותו של בעל העסק, או בדמות מאויירת שאמורה לייצג את המותג.
לא אכנס כאן לנושא עיצוב דמויות בלוגו, כי זאת תורה שלמה בפני עצמה, אולי אקדיש לכך פוסט נפרד בהמשך.
מה שכן אתעכב עליו כאן, הוא זה:
הפנים שלנו, לא מספרות לצרכנים שלנו במה אנחנו עוסקים. הם יכולים במקרה הטוב לשדר תחושה ספציפית, או רושם כללי כלשהו, אבל הן לא מדייקות את הסיפור.
ודאו שאם הלוגו שלכם הוא הפנים שלכם – שאתם משלימים את המידע באופן אחר, כמו למשל סלוגן או משפט מלווה (דיסקריפטור), שמעביר באופן ברור במה אתם עוסקים. רצוי כמובן, שתנסחו את המשפט הזה, דרך התועלת של הצרכן מהשירותים שלכם.

   
לוגו שכולל אותיות:
אם תשימו לב, הלוגואים החדשים והמובילים, מכילים מעט מאוד אותיות. מילים שלמות, הן כבר מזמן פסה, ותסלח לנו "קוקה-קולה", שהיא מותג בן קרוב ל-130 שנה וכבודה במקומה מונח.
אם כבר מופיעות אותיות על לוגו, לרוב מדובר בעד 3 אותיות, שהן ראשי תיבות של משהו, או אפילו אות אחת. במיוחד כשזה מגיעה לאפליקציות.
טוויטר יהיה מסומן ב-
T, גוגל מסומן ב-G, אינסטגרם מסומן ב-i וכו'.
אם הלוגו שלכם מכיל מילים, כדאי שתבדקו אם הוא לא מיושן או עמוס,
ואם כבר החלטתם בכל זאת ללכת על לוגו מילולי – שאלו את עצמכם האם השם של העסק, מספר לצרכנים במה העסק עוסק. למשל, אם השם של העסק שלכם הוא "בום", והמילה מופיעה בגוף הלוגו, השם הזה לא אומר שום דבר לצרכן שלא מכיר אתכם, חוץ מאולי שאתם עושים רעש. אבל האם אתם מוכרים סוכריות קופצות או רימוני הלם – נשאר רק לנחש, ואף אחד מאיתנו לא עסוק בלנחש למה לוגואים מתכוונים.
אז נכון, בימנו חשוב למצוא שם מקורי לעסק, שהוא קצר, ועוד לא תפסו אותו בגוגל, והוא זכיר ומתאים לצרכנים וכו' וכו'... אבל רק אל תשכחו שאם השם המגניב הזה לא אומר כלום לצרכן לבד, הוא מחייב שתהיה איתו תמיד השלמה של המסר המלא – אחרת אתם מבזבזים את החשיפה.
אם השם שלכם, מופיע בלוגו וברור ממנו לצרכן בדיוק מה אתם עושים, כמו למשל "רכבת ישראל", וודאו שאם מגיע איתו מסר נוסף כדיסקריפטור או סלוגן, הוא לא "מסביר" את הלוגו, ולא חוזר על אותו מסר פעמים – כי תכלס, זה בזבוז של נדל"ן פרסומי יקר.

-------

מן הראוי להגיד, שאני לא מעצב במקצועי.
אני איש קריאטיב שההכשרה שלו היא קופירייטינג.
לכן, כשאתם מגיעים ללעסוק בלוגו שלכם,
אני ממליץ לכם לפני הכל להתייעץ עם מעצב מקצועי,
בעל ניסיון מוכח ביצירת לוגו כמו שאתם צריכים.
אתם כן יכולים לעבור איתו/איתה על הפוסט הזה
ולוודא שאתם סגורים על מה שאתם מבקשים מהם.
אשמח לכל מחשבה שיש לכם בעקבות קריאת הפוסט הזה,
אם יש לכם שאלות, אשמח לענות עליהם ממיטב ניסיוני,
וכמובן מוזמנים לשתף עם כל מי שנראה לכם רלוונטי
אפשר גם בפייסבוק.

דצמבר 30, 2018

נטפליקס – מראה שחורה – מה יהיה הסוף?



נטפליקס מעלה הילוך ומוכיחה בעזרת הפרק החדש של "מראה שחורה" ש"סטוריטלינג" בטלוויזיה יכול לעלות מדרגה.
איך זה ישפיע על עתיד התוכן הטלוויזיוני שנראה,
ומה יכולות להיות המשמעויות?

 


הקדמה חשובה - בלי ספויילרים
נתחיל בזה שיהיה קשה לעשות ספויילרים בכלל. למה? כי הפרק החדש של "מראה שחורה" הוא בעצם סיפור אינטראקטיבי, בו הצופים בוחרים בכל פעם, אחת מתוך שתי אופציות המוצגות על המסך, ועל פי הבחירה שלהם, הפרק מתקדם בעלילה – אל בחירות אינטראקטיביות נוספות ואל הסוף הספציפי שהן מובילות אליו.
דוגמא לבחירה המוצגת לצופים בפרק של מראה שחורה

ההשפעה הישירה של כך היא שאין "סוף אחד" לפרק הזה, למעשה יש לו כמה סופים אפשריים, אליהם מובילות הבחירות של הצופה. אז משפטים כמו "הוא מת בסוף" לא באמת יכולים לקלקל לכם. כי השאלה היא "באיזה סוף"?

מסגרת הסיפור:

סטפאן, מתכנת משחקי מחשב, שואף להפוך את אחד הספרים האהובים עליו "בנדרסנאץ'", למשחק מחשב. הספר עצמו, הוא ספר אינטראקטיבי, כלומר בעצם - "משחק הרפתקאה", בו הקורא מתקדם בעלילה על פי בחירותיו מבין ההצעות שהספר נותן בנקודות ספציפיות, וסטאפן שואף לייצר משחק מחשב דומה בהשראתו.

כמו בספר, גם במשחק המחשב כל בחירה של השחקן/קורא/צופה, יכולה להוביל לסוף שונה.

אנחנו כצופים, מלווים את סטפאן לאורך פיתוח והשקת המשחק, כשהדגש העלילתי הוא על חיו הפרטיים, בהם הוא מרגיש ש"כוח בלתי מוסבר" מבצע את הבחירות בחיו עבורו. כן... הכוח הזה הוא אנחנו. הצופים.

מצפיה פאסבית לצפיה אינטראקטיבית
אם יש משהו שאפשר להגיד על נטפליקס, הוא שהאצבע שלה על הדופק והאוזן שלה קרויה לכל מה שעושה קהילת הצופים שלה.
למשל, הם הבינו שתתוך אתר הפורומים הפופלארי
REDDIT, הקהילה מנתחת, מעבירה ביקורת ומנסה לפצח רמזים, לפעמים באובססיות, כשמדובר בסדרות מסויימות.
בדיוק את הקהילה הזאת, הם בחרו להאכיל במשהו שהוא לא "ביס וחצי", כשיצרו את הפרק החדש של "מראה שחורה".

ספר ההנחיות לכתיבת סיפור אינטראקטיבי
- מתוך הפרק של "מראה שחורה" -
מעבר להיותו פרק אינטראקטיבי, שמחייב את הצופה להיות קשוב, אטנטיבי ושותף לעלילה, הם העמיסו בתוך התוכן עצמו רמזים, "איסטר אגז" ורפרנסים לפרקים אחרים בסדרה.
תוכן, שמשחק ישירות לידיהם של מנתחי הרמזים ב"רדאיט", יוטיוב וזירות נוספות.
אך הפעם, לאלה הצטרפו גם אלגוריתמיים סיפוריים, בהם צופים מספרים לצופים אחרים אילו בחירות יובילו אותם לאיזה סיום.

הדיון הוא לא על מסר אחד, וחוויית הצפיה המלאה, המחייבת לפחות 5 שעות, שהן בעצם משחק עלילתי – משנה את אופי הדיון על כך ברשת לחלוטין.

לצפיה האינטראקטיבית יש גם יתרונות בכך שאי אפשר לקבל את מלא החוויה של הפרק מחוץ לנטפליקס, שיודעת שהתכנים שלה מופצים ברשת באופן לא חוקי, ומחפשת דרכים למנוע זאת.
אז אמנם כאן הם לא הצליחו למנוע את ההפצה עצמה, אבל צפיה לא אינטראקטיבית בפרק בהחלט פוגעת אנושות בחוויות הצופה, והם יודעים זאת.

כן, יצאה לרשת גירסה ליניארית של הפרק, אבל תאמינו לי, זה לא זה.
לא המציאו את הגלגל
האלגוריתם שיצרו הצופים
על מנת להסביר איך להגיע
לכל הבחירות והסופם השונים
מאז סיפרי בחירה מרובה מודפסים, הרעיון של עלילה אינטראקטיבית ונארטיב מכוון בחירות קורא/צופה לא נח על שמריו.
הוא חצה את דרכו אל המחשב ואפילו למדיה החברתית, שם מצא את עצמו מתורגם לזירות רבות, אחת מהבולטות בהן היא יוטיוב, בה כבר לפני כעשור הועלו סירטונים עם בחירה מרובה המובילים לסירטוני המשך מתאימים, ומשחקים כמו "מי רוצה להיות יוטיוב ביליונר" היו פולריים מאוד.

הטלוויזיה, שנראה כי תמיד פחדה שהמחשב יחליף אותה, חיפשה לאורך השנים נואשות לתת מענה לצפיה אינטראקטיבית, אולם עד כה, מיגבלותיה הטכניות היו לה לרועץ בתחרות מול המדיה הדיגיטלית המבוססת על קשר ישיר עם האיטרנט.

נטפליקס לא המציאה משהו חדש בצפיה האינטאקטיבית, אלה בעיקר הוכיחה שהפלטפורמה שלה יכולה לאכלס גם "משחקי מחשב" ולא רק תוכן פאסיבי סטנדרטי כמו ששאר הערוצים הרגילים מציעים. 

הבעיה עם תוכן מהסוג הזה, היתה ותישאר – ההשקעה האדירה שהוא דורש. הן מבחינת זמן, והן מבחינת משאבים וכוח אדם. תחשבו שלהפיק פרק כזה, דורש מה שנדרש כדי להפיק עונה שלמה של סידרה. לפרק אחד.
כל פרט צריך להיות מוקפד, הבחירות צריכות להיות מעניינות ולהוביל בכל פעם מחדש לתוכן מעניין, ומעל הכל, צריך לעודד את הצופה לחזור ולשחק עם העלילה שוב ושוב ושוב, עד שירגיש שמיצה את כל אפשרויות הבחירה. 

רק תציצו באלגוריתם שיצרו הצופים לצורך צפיה בכל הסופים והבחירות שמאפשר התסריט, כדי להבין כמה זה מורכב ותובעני.

מהסיבה הזאת, קשה לצפות שפרוייקטים מהסוג הזה יהיה משהו נפוץ שאנחנו עומדים לראות בקרוב יותר ממנו. 

אני די משוכנע שגם נטפליקס עצמה מבינה שלהתייחס לזה כטרנד, זה עדיין מוקדם.

איפה החדשות באמת
בזמן שיצירת תוכן מורכב ומרובה בחירות עדיין דורש השקעה רבה אם מדובר באופי כל היצירה כולה, בחירות ביניים יכולות להשתקף באופן הרבה יותר פשוט ותדיר בתכנים העתידיים.

פרסומת כפולה, שמובילה על לידי בחירה
לפרסומת ספציפית בתוך הפרק של "מראה שחורה"
למשל – נניח שנראה פרק עלילתי שלם, ובסוף תוצג לנו האפשרות רק לבחור את הסוף.
או – אפילו ברמה השיווקית, במקום להכריח אותנו לראות פרסומת ספציפית, תינתן לנו הבחירה, כמו בסדרה לבחור מתוך שתי פרסומות באיזו לצפות. 

שתילת אלמנטים אינראקטיביים פשוטים, ומעטים, יכולה לשנות לחלוטין את חוויית הצפיה, ולהפוך אותה מפאסיבית לאינטרקאטיבית.

אבל החדשות המהותיות באמת, כמו תמיד, מגיעות מכיוון הנתונים.

תארו לעצמכם אילו נתוני עומק יכולה נטפליקס לאסוף על הקהל שלה מתוך הבחירות שלו תוך כדי התקדמות בעלילה.
איזו תמונה היא יכולה לקבל על המצפן המוסרי שלו,
על האמונות והאידיאולוגיות שלו,
על הרגשות שהוא בוחר לפעול עלפיהם ועוד ועוד.

עכשיו תחשבו על תוכן כזה, שמראש נכתב על מנת לספק את הנתונים האלה... פחד אלוהים.

המותג המבוקש ביותר ב-2018
המאבק ההישרדותי של הטלוויזיה הפאסיבית מול המדיה האינטראקטיבית, מייצר אינסוף בני כלאיים מרתקים. החל מתוכניות טלוויזיה המאפשרות צ'ט חי או שיח בטוויטר בזמן התוכנית ועד "פרק משחק אינטאקטיבי" בנטפליקס.

למי שלא יודע, נטפליקס הוא אחד המותגים שזכו להכי הרבה חיפושים בגוגל בשנת 2018, מה שמציב אותו בפרונט של השיח, הרבה מעבר לאלה שכבר מנויים וצופים בתכניו.
כמה מנויים על תכניו אתם שואלים...? קרוב ל-140 מיליון צופים. חלקם הגדול רק הצטרף בהמלך 2018 ומגמת העליה ברורה ויציבה.
קטע מהפרק, בו מופיעים בגיזרי העיתון רפרנסים ברורים
ומכוונים לפרקים נוספים בסדרה "מראה שחורה".

למה ואיך זה קורה?

נטפליקס מציעה לצרכנים תוכן בינלאומי, בלי הבלאגן של כבלים או לוויין, על בסיס חיבור לאינטרנט בלבד, ובזול. מעבר לזה, נטפליקס הבינה שהצפיה האקטואלית שונה בתכלית מהצפיה של העידן הקודם. הצופים בוחרים *מתי* לראות ו*מה* לראות. הם גם בוחרים *כמה* לראות  - ומכאן הגיע הניכוס של המושג "בינג'".

אז נטפליקס הוא מוצר שמותאם לאורך החיים המודרני הבינלאומי, שרגיל לקבל את התכנים שלו על פי דרישה, בלחיצת כפתור, ללא פירסומות וללא הפרעות נוספות מיותרות כמו פרומואים ושות'...
בדיוק מה שהצופים מחפשים, בזמן שהטלוויזיה עדיין מנסה לחייב אותם ללוח זמנים משלה... בהצלחה עם זה. 

אבל הוכחה שהגאונות של נפליקס לא קופאת על שמריה ונחה על זרי הדפנה, היא בדיוק פרק כזה של "מראה שחורה". פרק שנוצר מתוך ההבנה, שסידרה כמו "מראה שחורה", אי אפשר או לא כדאי לראות בבינג'.
שפרק של "מראה שחורה" הוא משהו שצריך זמן לחשוב עליו, לעכל ולנתח.
אז הם לקחו את זה צעד קדימה, בדיוק עם הסדרה הנכונה ועם הקהל הנכון.
הם ייצרו לנו בינג' אינטראקטיבי של פרק אחד.

מעבר לכך, הם נתנו לנו סיבה לדבר עליהם הרבה מעבר לתוכן עצמו, מטשטשים את ההפרדה בין השיחה על נטפליקס, לשיח על הסדרה עצמה.
שאפו.

***
צפיתם?
אשמח למחשבות שלכם, בלי ספויילרים בשביל אחרים בבקשה.
וכמובן, אשמח למחשבות שלכם לגבי השפעת הטכנולוגיה על התפתחויות באופי התכנים שאנחנו צורכים כחברה.
אפשר גם בפייסבוק

חיפוש בבלוג זה

הצטרפו לדיון כאן, עם הפרופיל שלכם מהרשת החברתית