אפריל 26, 2020

6 טכניקות מעשיות, להגברת המעורבות בשיעורי "זום"

בזמן שהעולם דוהר קדימה ומעביר תוכן רב ללמידה דיגיטלית מרחוק, הוא מגלה במהירות שהמפגשים הפרונטליים, לא יכולים "פשוט לעבור לזום".

התאמת התוכן, חייבת להתייחס לכך שהסטודנטים והמרצה נמצאים במקומות פיסיים שונים, בנסיבות המקלות על קיומן של הסחות דעת והפרעות, שלא לדבר על קשיים אמיתיים בספיגת התוכן הנלמד והפנמתו.


ואיך יכולים מורים ומרצים בזום לדעת שאכן התוכן שהעבירו הופנם, ללא היכולת לראות את כל הכיתה בו זמנית תוך כדי העברת החומר בזמן אמת? 

אלמנט שמאוד חסר בלמידה באמצעות הזום,
שבו, ככל שעולה מספר המשתתפים בשיעור, המרצה רואה פחות מהם בפועל בזמן שהוא מעביר את המצגת שלו בשידור מסך, אפילו אם המצלמות של כולם פתוחות.


מתוך שנים של עבודה מקצועית בתחום שנמדד בעיקר על ידי אינטראקציות של גולשים עם תוכן,
אני רוצה להציע מספר טכניקות מוכרות, שהתאמתי לתנאי שיעור בזום, ויכולות לעזור למורים, מנחים ומרצים, להגיע לבחון תוך כדי השיעור את הפנמת החומר, וכמובן - להגביר את המעורבות הכללית בשיעור עצמו.

הטכניקות שמוצעות כאן, בנויות כך שתוכלו לייצר אותן בקלות,
ללא תלות בשום תוספת טכנית מעבר למה שהזום מציע למרצה שמעביר הרצאה.
הן תלויות אך ורק באיך תבחרו להציג את התכנים שלכם - ולא משנה מה אתם מלמדים.

הנחת הבסיס  


כהתחלה, הנחו את המשתתפים בתחילת השיעור שכל התיקשורת עם המנחה נערכת באמצעות הצ'אט.
אם יהיה חלק שתרצו לשמוע בו את המשתתפים, הם תמיד יכולים להחזיר את הקול.
אנשים שמרגישים שהם יכולים לדבר מתי שבא להם, קשובים פחות.
אנשים שצריכים לכתוב תשובה על משהו ספציפי ששואלים אותם לגביו, קשובים יותר.
במיוחד אם הם מרגישים קצת "במבחן", מה שנכון יותר לשיעורים ופחות להרצאה חוויתית.
במפגש חוויתי, הרגש שתרצו להשתמש בו יותר הוא ה"כיף לשחק".

וכמובן, ההשתקה עוזרת למנוע רעשי רקע מהמשתתפים במהלך השיעור.

עכשיו כשהתקשורת עוברת לכתב, צריך להתאים את המעורבות למשהו שמתאים לזרימה של השיעור, כשמצד אחד המשתתפים מרגישים נוכחים ומשמעותיים, ומצד שני השיח לא סוטה מהנושא, נמשך מעבר למתוכנן או משנה את נושא הדיון.
גיימיפקיישן, שימוש בתורת המשחקים, יכול בקלות לייצר סוגי מעורבות כאלה.

הנה מספר הצעות, 

את חלקן תוכלו ליישם תוך כדי "אילתור" בזמן אמת,

ולחלקן צריך להערך מבעוד מועד עם תוכן מתאים למצגת השיעור.

סומך עליכם שתדעו לדעת מה מתאים למה:


 1. משחק הדירוג

כולנו אוהבים לדרג את היחס שלנו לכמעט כל דבר. כשמציבים בפנינו סולם ערכים ברור, נניח "דרגו מ-1 עד 10", לרוב המוח שלנו מתמקד במהירות בתשובה, בלי מאמץ מיוחד.

אם מדי פעם, בתוך התוכן שאתם מעבירים, תבקשו מהמשתתפים לדרג את היחס שלהם למשפט כלשהו שאמרתם, תייצרו השתתפות קלה, שתשקף לכם בקלות גם את "סכום" היחס של המשתתפים למשפט שלכם, ותוכלו להגיב אליו בהתאם.

2. בחירה מרובה

בדומה לאיך שמשתמשים בהם ברשתות החברתיות, "סקרים", מאפשרים לקהל לחוות דעה מורכבת ומפורטת בזמן קצר, כיוון שהם מאפשרים להציע בסעיפי הבחירה אמירות מלאות ומנוסחות העומדות בזכות עצמן.

שילוב של שקף "שאלה אמריקאית" במצגת שלכם, המציג למשתתפים שאלה רלוונטית על התוכן שהעברתם עד שלב זה, גורמת לצופים להתמקד ולהתרכז – ובנוסף להיזכר במה שאמרתם. 

המשתתפים צריכים רק לציין את מספר התשובה שהם בוחרים בה. הם לא נדרשים עכשיו לשבת ולכתוב תשובה מלאה בעצמם – אבל זה בהחלט יכול לגרום להם להתעמק בדיוקים והבדלים על מנת להצליח לבחור בתשובה הנכונה.


* שתי וריאציות מעניינות על המשחק הזה:

הראשונה: השאירו את התשובה האחרונה כ"אחר". כלומר, אפשרו למי שאינו מזדהה עם אף אחת מהתשובות שהצעתם, להציע תשובה מקורית בצ'ט. הוורסיה הזאת נהדרת במצבים שאתם רוצים לחולל דיון סביב השאלה.

השניה: אם אתם רוצים לגרום לקוראים להתרכז אפילו יותר, אתם יכולים להשתמש במודל ההפוך: "איזו תשובה אינה נכונה".
בוורסיה הזאת, מעבר לכך, המודל פחות נפוץ מהשאלה האמריקאית ה"רגילה", גורם לקוראים להתאמץ יותר ולקרוא את כל התשובות לעומק לפני שהם מחליטים.
ההנחיה מחליפה את סט החשיבה הצפוי, ומעוררת עניין ואתגר מפתיע, משהו שצריך להתמודד איתו "ברצינות" כדי לעשות אותו נכון.

 3. השלמה מלאה

המשחק הבא, מזכיר קצת את הטכניקה שבה משתמשים הורים על מנת לעודד ילדים ללמוד לדבר – הם מתחילים משפט, ומאפשרים לילד להשלים אותו.

בהבדל משמעותי מההורים שמציעים לילד משפט פשוט שהסיום שלו "מתבקש", (וזאת למרות שילדים מתעקשים להמשיך להפתיע את ההורים בתשובות לא צפויות שיכולות גם לגלגל אותנו מצחוק), כשמדובר במשתתפים בשיעור או הרצאה, הרעיון הוא בדיוק הפוך.

נסחו משפט עם רעיון ספציפי, אבל פתוח מאוד, כזה שכל אחד יכול להשלים באופן שונה, ועדיין ירגיש נוח עם המשפט שכתב, והציעו אותו להשלמה בצ'אט.
הטכניקה הזאת עוזרת לאנשים שמתקשים להתנסח לבוא לידי ביטוי יותר בקלות.
ברגע שיש התחלה של משפט, ה"מבנה" שלו ברור בראש של מי שמשלים אותו, ואם הוא יכול להמשיך אותו בטבעיות, יש יותר סיכוי שהוא יכתב בצ'אט.


 4. דיכוטומיה כפויה
 המבנה המשחקי הבא מבוסס על ניגודים מוחלטים.
הוא הופיע במדיה באינסוף צורות, הנפוצות שבהן:
"חם או סתם", "נכון / לא נכון", "אמת או שקר"
 ודומותיהן.

התבנית פשוטה - הקהל צריך לבחור בין אופציה א' לאופציה ב'.
אין אפשרויות נוספות.

שימוש במשחק מהסוג הזה, מבקש שני תנאים על מנת שיעבוד:
א. הדילמה צריכה להיות אמיתית ולא "ברורה מאליה",
ב. ההבדל בין מה שמוצג כ"א" למה שמוצג כ"ב" צריך להיות קיצוני עד כמה שאפשר.


* שימוש מעניין בטכניקה הזאת, יכול להעשות על ידי רצף אתגרי בחירה מהירים ורצופים.
כלומר, המרצה יכול להגיד משהו בסגנון: "אוקי, עכשיו אתם צריכים לשים לב ולענות כמה שיותר מהר את הבחירה שלכם בין שתי האופציות – אנחנו רצים עכשיו על כמה דילמות במהירות"

מצב כזה יוצר "מוכנות למירוץ", שהיא בעצם התרגשות מהמשחק והתכוננות לעמידה באתגר שהוא מציג. 

 5. מה השאלה?
 היפוך תפקידים, הינו עוד הפתעה שמשתתפים אינם מצפים לה במהלך הרצאה או שיעור, ובזמן שאנחנו לא באמת מעבירים את "שרביט הניהול" לידיהם, אנחנו משנים פה משהו באופן החשיבה שלהם, ומקרבים אותו יותר לאופן שבו אנחנו חושבים כמנחים ומרצים.

הרעיון בתבנית הזאת, הוא להציג את התשובה, ולגרום למשתתפים לנסח שאלות מעניינות שהתשובה הזאת יכולה להינתן עליהן. כמובן שככל שהתשובה מנוסחת באופן יותר "פתוח" לשיוכים, היא מאפשרת יותר שאלות אסוסציטיביות אצל המשתתפים.

למרות שהניסוח צריך להיות "פתוח", רצוי מאוד שהוא יהיה גם ספציפי ומדוייק מבחינה מילולית, על מנת לא לאפשר לשאלות שתגענה להיות כלליות מידי.
או במילים אחרות, תשובה כללית, תקבל שאלות כלליות – וזאת דרך פחות אפקטיבית להשתמש בטכניקה הזאת, כי שאלות כלליות לא באמת מעוררות מחשבה או עניין.




(אתם לא באמת צריכים דוגמאות לשאלות שאפשר לשאול על התשובה הזאת, נכון...?)

 6. הסוד  בפרטים

בזמן שלאורך שיעור דיגיטלי, יש לנו נטייה טבעית להיות מוסחים על ידי גירויים ויזואלים במקומות אחרים (כמו הטלפון שלנו, או גלישה בדפדפן במקביל...), כדי להחזיר את האנשים לתוך השיעור, כדאי להשתמש בטכניקה שמבטיחה את הצורך שלהם לראות מה משודר, ולא רק להקשיב תוך כדי עיסוקים נוספים.

הטכניקה הבאה מציעה להשתמש בויז'ואל כלשהו, המכיל הרבה פרטים, ומבקש מהצופים לזהות בו פרטים ספציפיים, שצריך להתעמק בשביל לזהות אותם.
כדי להשתתף, הם חייבים להפסיק עיסוקים אחרים ולצפות במצגת השיעור או בתמונה המוצגת לצורך המשחק.




* אתם יכולים להכריז שזאת משימה כיתתית להגיע למלוא התשובה, וכך לגייס את הסטודנטים להישג משותף כקולקטיב של אנשים ולא רק כבודדים מול המרצה.

לסיכום:

אם אתם זוכרים, רגע לפני שפרטתי את הרשימה של הטכניקות, ציינתי בפניכם שתדעו בעצמכם באילו מהן תוכלו להשתמש תוך כדי "אילתור" בזמן אמת, ולאלו תצטרכו להערך עם שקפים מוכנים מראש. חשבתם על זה? אתם חושבים על זה כרגע?
אם כן, אז הצלחתי ליישם עליכם טכניקה נוספת, ואתם מרוויחים אותה ביושר כי קראתם עד הסוף.

הטכניקה הזאת נקראת "בחירה סגורה". כלומר – בחירה רק מתוך שתי אפשרויות מוגדרות, שמשתיהן יכולתם להבין בקלות את התועלת שתשיגו מהחלוקה הזאת.

למעשה הפכתי את הלמידה שלכם ל"משחק מיון", וגרמתי לכם לשייך כל אחד מהתכנים, לתועלת שרלוונטית עבורכם, כמרצים ומעבירי סדנאות.
הרווחתם, לא רק את העצות לבד, אלא גם עוד רובד ביישום שלהן, והרווח הוא לחלוטין שלכם.
אבל הוא גם שלי, כי הצלחתי להעביר אליכם עוד עיקרון מעשי מורכב, בתוכן מורכב – באופן שתזכרו, אם אתם מאמינים שהוא יעזור לכם.
ובכך שקיבלתם גם את העצה הזאת, אני מרשה לעצמי ליישם עליכם עיקרון נוסף של תורת המשחקים, ואני מעניק לכם, בשפה של משחוק,  "בונוס", שהוא בעצם תגמול על התעמקות והשקעה בתוכן.

למעשה, אתם מרגישים שקיבלתם "ערך מוסף".
תגמול מיוחד רק על תשומת הלב שלכם. תגמול שהוא רווח אמיתי ליישום.

לתורת המשחקים יש הרבה להציע לנו במעבר ללמידה דיגיטלית, ואין לי ספק שלאורך זמן ועם התקדמות הטכנולוגיה, נראה יותר ויותר אפשרויות ממנה מיושמות לתוך אופי הלימודים.

בינתיים, כמו תמיד, אנחנו צריכים לעבוד היום עם הכלים שיש היום, ועם זה אנחנו עושים את הטוב ביותר שאנחנו יכולים.

כמו תמיד אשמח אם תשתפו אותי במחשבות שלכם בנושא,
וכמובן מוזמנים לשתף עם כל מי שאתם מאמינים שהפוסט יוכל להועיל להם.
אפשר גם בפייסבוק:










אין תגובות:

פרסום תגובה

חיפוש בבלוג זה

הצטרפו לדיון כאן, עם הפרופיל שלכם מהרשת החברתית