פברואר 03, 2016

לחיים! לובי האלכוהול השתלט על המסכים


אתם באים לדרינק?


האישה הטובה
אילישה "מתבגרת" בבחירות האלכוהול
זאת הבירה של האנשים ה"פשוטים", והקוסמופוליטן של הרווקות וויסקי של אנשי העסקים והוודקה של הקשוחים והיין של המתוחכמים, והמרטיני של המרגלים אבל אלכוהול נמצא היום בכל סרט וסדרת טלוויזיה, ואני לא יודע אם שמתם לב כמוני, איך הוא הפך לחלק "לגיטימי" ובלתי  נפרד מהחיים של המון דמויות אהובות על המסך.

דמויות ששותות תוך כדי שהן מצחצחות שיניים ודמויות ששותות לאורך היום. דמויות ששותות קצת במשרד, ודמויות ששותות בסוף היום הקשה והארוך. דמויות ששותות רק באירועים מיוחדים ודמויות שמסתובבות עם משקה משלהן בכיס או בתיק כל הזמן.

האנק מודי
 השתיה היא החלק הכי פחות בעייתי בחיים שלו
איכשהו, תמיד נמצאת שם ארונית המשקאות הנחשפת, תמיד מוצאים בקבוק ישן של משהו, תמיד יש בר שכונתי, תמיד יש פלאסק במגירה.

תמיד צריך שיהיה יין לסט רומנטי וויסקי לרגעים של התמודדות וודקה כדי לספוג הפסד ושמפניה כדי להפגין עושר ונהנתנות והרשימה עוד ארוכה.

למעשה יהיה לכם קשה מאוד למצוא פרק אחד, בסדרה אחת מז'אנר כלשהו שפונה למבוגרים, שאין בו נוכחות אלכוהולית ברורה בכל פרק, החל מהילול הקטגוריה בפי השחקנים, עם משפטים כמו "ויסקי, סימן שבאמת הצלחת" ועד התמקדות בלוגו ספציפי של מותג מסוים.

פרסום סמוי הוא לא משהו שהמציא לובי האלכוהול, וכמובן שאלכוהול הוא רק חלק מהתמהיל הפרסומי הסמוי המוצג בסרטים ובסדרות מסחריים, אבל מישהו צריך להרים דגל אדום ללגיטימציה הבלתי מעורערת הזאת שמחדירה את החומר הלא בטוח הזה לחיים של כולנו באמצעות דמויות וסיפורים שמתיימרים לעשות לנו דברים אחרים, אבל הפכו בעצם ל"פלטפורמות שכנוע ומכירה".

איזה הוא גיבור?


החץ הירוק
"אתה זוכר איך היינו שותים פעם"?
כשגיבורי על שותים אלכוהול, והם שותים, גם הילדים שמעריצים אותם ירצו לשתות אלכוהול.

אבל לא רק הגיבורים שותים אלכוהול. אלכוהול הוא גם לרשעים, לתחמנים, לשתלטנים, לזוממים, ובעיקר לשורדים. כולם "צריכים" אלכוהול כדי "לשרוד את חייהם" ולסמל לעצמם ש"השקיעו" או "הצליחו" באמצעות הרגל התמכרותי בעל השפעות חברתיות הרות אסון ופגיעה ממושכת בבריאות הגופנית שלהם. אבל הי, למה לדבר על זה, כשאפשר להזמין עוד סיבוב משקאות לכולם?

אז אלכוהול אינו מלוכלך ומסריח כמו סיגריות, נניח, אבל באמת לא מפריע לכם? אפילו קצת? שפשוט שוטפים לנו את המוח עם האלכוהול הזה בכל מקום? שמראים לנו שתאונות דרכים ואלימות הן תופעות לוואי "לגיטימיות" לדבר הזה שפשוט "צריך" כדי לשרוד או להפגין סטטוס אישי/מקצועי כלשהו?

איך זה שאנשים מתרעמים על העיוות של גוף האדם בפוטושופ בפרסומות אפנה, אבל פותחים פחית בירה בכיף מול עוד "סידרה לכל המשפחה" שבה האב או האם או שניהם שותים באופן קבוע ולגיטמי. אם היתה להם סיגריה בפה זה היה עובר היום את המסך?

פתרון מפוקח


אני שומע דיבורים ודעות על פיקוח, אבל זה לא מה שאני מכוון אליו בפוסט הזה.

הסימפסונים
הבדיחה הפכה להיות המציאות
אלכוהול יהיה כאן, ואולי אפילו טוב שיהיה כאן, במידה מסוימת, תוך שימוש מודע ואחראי עד כמה שאפשר.
צריך ללמד את עצמנו ואת הילדים שלנו איך לא ליפול קרבן לפרסומים הסמויים מהסוג הזה. 
צריך ללמד אותם איך לשתות באחריות, ולהפנים את המשמעות של חוסר אחריות. צריך להסביר להם שזה לא COOL להיות שיכור. שאפשר לאבד שליטה. שלא לכולם מתאים הכל. שצריך לדעת איך הגוף מתמודד עם אלכוהול בכל מיני מצבים – ש... אינסוף דברים שאף אחד לא עוסק בהם באמת. רק למכור ולמכור ולמכור.

צריך ללמד אותם שהדמויות שהם מתאהבים בהן, דרך סיפורים שובי לב, משתמשות בהם באופן ציני על מנת למכור להם מוצרים, צרכים והרגלים, שהם ממש לא חייבים לחקות.

צריך לנפץ את הדיכוטומיה הזאת של "טוב ורע" בתפיסה לגבי אלכוהול ולדבר על כל קשת השימושים ברצינות ודרך הקשרים ברורים.

וצריך ללמד את עצמנו לראות את התופעות, ולחבר את הנקודות ולהבין שמישהו מילא את המקום של חברות הטבק, ושהמצב לא בטוח ורגוע כמו שהיינו רוצים להאמין – וכן, אנשים מאוד חכמים עובדים על לגיטימציה רגשית על מנת ליצור אצלנו הצרכנים צורך רגשי במוצר שאנחנו ממש, אבל ממש לא חייבים ובטח לא חייבים כמו שמציגים לנו שחייבים אותו.

בקיצור, תשתו בכיף, באמת, רק בואו נהיה מודעים לבחירות שלנו. בואו נבין באמת למה אנחנו שותים. זה לא נובע מאף אחד מהסיבות שכרגע רצות לכם בראש. אלו תירוצים. אנחנו שותים כי מישהו מוכר לנו מוצר דרך מניפולציה רגשית, ואנחנו נופלים בה. ונמשיך ליפול בה  אם לא נשים לב כל הזמן.

*************

כמו תמיד אשמח לדעתכם בתגובות, וכמובן מוזמנים לשתף אם מי שנראה לכם שיעניין אותו

זאת הבירה של האנשים ה"פשוטים", והקוסמופוליטן של הרווקות וויסקי של אנשי העסקים והוודקה של הקשוחים והיין של המתוחכמים, והמ...

Posted by MichEal Amir Myx on Wednesday, February 3, 2016

חיפוש בבלוג זה

הצטרפו לדיון כאן, עם הפרופיל שלכם מהרשת החברתית