עוד בפרופיל האישי שלי בפייסבוק:

פברואר 15, 2007

מיוחד ליום האהבה - על מותגים ואהבה

בבלוג של מביא Mystery Man on Film את הטבלה הבאה כמפה עליה יכול כל אחד למקם כל מערכת יחסים שהיתה לו או לה אין פעם.

לא שאנחנו באמת צריכים מפה כזאת... אבל לפעמים בדיוק דברים מהסוג הזה עושים לנו את הסדר בראש ושמים לנו את האמת מול הפנים, ואולי אפילו בלב...


Influx חשבו שהטבלה הבאה יכולה גם לשמש את עולם הפרסום והמיתוג ברמה של מיקום הקשר של המותג אם קהל היעד שלו. האם אלה נישואים..? משהו שבכלל אינו בר תוקף...? האם זה השלב המביך בין ידידות לדייטינג?

ב- Influx מציעים לנו לתת ללקוח למקם עבורנו את מערכת היחסים הזאת בין המותג לצרכן על הטבלה כבר בפגישה הראשונה והקשה עם הלקוח, בה מגדירים את מערכת היחסים הקיימת - ואת זאת הרצויה.

מה דעתכם? קצת שונה מהתפיסה של מר קווין רוברטס בנושא LOVEMARKS... (ויקי על lovemarks)
באופן אישי, נראה לי שיש הרבה הבדל בין מותגים שרוצים שנאהב אותם, לבין מותגים שמכריזים על עצמם כעל אהובים (או לחילופין אוהבים).
הגישה הישראלית למשל, מפספסת ברוב המקרים לחלוטין את הגישה של רוברטס ודוחפת לנו את האהבה במורד הגרון גם קורטוב מכובד של התנשאות מחנכת, למשל: "סלקום - ככה זה כשאוהבים".
ראו את המתחרים בדיוק בצידו השני של הקו, חברת פלאפון אומרת לנו משהו אחר לחלוטין בטקסט: "לא רק מדברים", אבל בזמן זה הפרסומות שלה מציגות סיפורים קטנים ותמימים שהגיבורים שלהם מאפשרים לנו להתאהב בהם בקלות - ודרכם במותג...

גם גבינות תנובה שמטיפות לי לשבת לשולחן ארוחת הערב כדי לשמוע מה קרה לבן שלי במשך היום די מחנכות אותי ל"איך לדעתן צריך לאהוב"... ואם אני רוצה לשמוע את הסיפור שלו בחצר על הנדנה, אני אבא פחות טוב...?

אני לא יודע אם קיים היום מותג ישראלי שבאמת גרם לצרכנים להתאהב בו מעל לראש... אני מתכוון ממש להתאהב בו כך שהוא יהיה מרכז חייהם וישנה עבורם את תפיסת החיים. (כמו שקוקה-קולה משנה תפיסות חיים למליונים כבר יותר מ-100 שנה...).

מה שאני כן יודע, זה שמהניסיון הקצר (יחסית) שלי בשוק הפרסום הישראלי, אני יכול להעיד על מגמה של חוסר סובלנות ועקביות בבניית מותגים.

השוק הישראלי רוצה לראות תוצאות מיידיות. (קצת כמו בדייטים - לא?) אם השקנו סלוגן חדש ומיתגנו את המוצר מחדש השנה, והטבלה לא רשמה עליה במכירות - מייד אנו קופצים למסקנות שעשינו משהו לא בסדר. שצריך לשנות שוב. לתקן. לראות איפה טעינו. כי איך יתכן שלא התאהבו בנו מייד...?

אבל דמינו את המותג כמו ילד, שכל שנה אבא או אימא מנסים לשנות לו קצת את התדמית. מעבירים אותו מבית ספר לבית ספר. מכיתה לכיתה. ממגמה למגמה. מחוג לחוג ומחבר לחבר... איזה מן מבוגר הילד הזה יגדל להיות...? מבולבל. לא עקבי. חסר עומק. אולי אפילו חסר חברים....

לא חברים, אהבה אמיתית למותג, בדיוק כמו לילד, בדיוק כמו לבן זוג - היא לתת תמיכה ואמונה גם אם הוא לא מושלם כרגע. גם אם הוא לא השיג את הציון הכי גבוה בבחינה. גם אם הוא לא הגיע מקום ראשון בתחרות.

בגלל שהיום הוא הגיע שלישי, אבל עם העידוד והאהבה בפעם הבאה הוא יגיע יותר רחוק.
מותג שיאהבו אותו המפתחים שלו, יגרום גם לקהל שלו לאהוב אותו - כי אהבה, היא דבר מדבק...

אז חברים, קצת אמונה. קצת מאמץ. קצת תמיכה. קצת סבלנות. קצת עזרה. קצת אופטימיות. ועוד כמה קצתים דומים, והאהבה של כולנו תפרח ותתחזק - ואמרו אמן.

חג אהבה שמח.


תגובה 1:

הצטרפו לדיון כאן, עם הפרופיל שלכם מהרשת החברתית