עוד בפרופיל האישי שלי בפייסבוק:

פברואר 06, 2008

כל מה שגוגל יודע עליכם, ואתם לא העזתם לשאול.


מי שלא חיפש את השם שלו לפחות פעם אחת בגוגל שירים יד. עלק, תורידו תורידו. אם אתם חברים שלי רוב הסיכויים שכמוני הרצתם לפחות חיפוש אחד.

אבל השאלה היא לא "אם חיפשתם", השאלה היא "איך חיפשתם".

כן כן חברים, גוגל יכול לספר עליכם הרבה יותר ממה שאתם חושבים, אם יודעים להפעיל אותו כמו שצריך. היום, בעקבות בדיקה ידידותית שערכתי על בחור חביב בשביל ידידה שהתחילה לצאת איתו, החלטתי לשתף אתכם בכמה "טכניקות חדירה", שאולי יפקחו את עינכם ומקלדותיכם.

אל תבינו אותי לא נכון, הפוסט הזה פה בשביל שתדעו בדיוק איפה אתם חיים, ומה ההשלכות של כל מילה שאתם כותבים ברשת.

נלך מהקל ביותר אל הכבד, וכדי לעשות לכם את זה נוח, אני אדגים על השם שלי, וכיוון שאני יותר עכבר רשת מסלב, בטח לא תופתעו לגלות שיש לא מעט דוגמאות...

חיפוש בסיסי

כולנו מכירים את גוגל, וכל ילד יודע להקליד את השם שהוא רוצה לבדוק במנוע החיפוש. (שם מלא כמובן - יתרון). אבל אם קוראים לך "מייקל" כמוני, קרוב לודאי שאם אני אכתוב מייקל אמיר בגוגל אני אקבל המון תוצאות לא רלוונטיות כי יש שם בחוץ עוד איזה כמה מייקלים (לואיס, ג'קסון, ג'ורדן) וגם אמיר הוא שם פרטי די נפוץ.
אז איך מצמצמים את התוצאות להיות יותר רלוונטיות? שמים את הביטוי שמחפשים במירכאות. כלומר שהחיפוש "מייקל אמיר" ייתן תוצאות יותר מדויקות ויש יותר סיכוי שזה אני כשתלחצו על הלינק.

השלב השני, הוא כמובן לחפש את השם באנגלית ושוב חוק המירכאות תקף: "micheal amir" ושימו לב שאני למשל, לא כותב את השם שלי כמו רוב המייקלים בעולם (Ea במקום Ae), ולכן האיות הוא חשוב, כי אם נכנע לתיקון האיות של גוגל נקבל תוצאות אחרות...

שימו לב שאפילו מחיפוש פשוט של השם, אפשר להגיע להרבה אינפורמציה עליכם, שהיא לא בהכרח עמוד הפרופיל שלכם ברשת חברתית או הבלוג האישי שלכם.
מי שינבור מעבר לתוצאות הראשונות יגלה גם תגובות שלכם בפורומים, רשימות תפוצה שנרשמתם אליהן ואפילו טוקבקים שהזדהיתם בהם בשמכם המלא.

אגב, אם מעניין אתכם לדעת ספציפית מה האנשים שאתם מחפשים אמרו בפורומים, פשוט הכניסו למנוע החיפוש את המילה פורום או פורומים לצד השם במירכאות ותקבלו תוצאות מדויקות.

אם אתם חושבים שאתם נורא חכמים ולא הזדהיתם בפורומים ובטוקבקים בכלל, הישארו עימנו ותגלו בהמשך שזה לא בהכרח ככה.

חיפוש תמונה
בעידן שבו רובנו חברים ברשתות חברתיות ו/או משתפים תמונות ברשת באתרים כמו
flickr, פיקאסה או אתרים אחרים, יש סיכוי גדול שיהיה קל למצוא תמונה שלכם כבר מ"google images".
זאת אומרת שאם תכתבו את השם שלכם ותחפשו לפי תמונה, יש מצב שתראו את עצמכם בתוצאות הראשונות.
במקרה שלי, מופיעה בתוצאה הראשונה התמונה מקפה דה-מרקר.
קבלו טיפ. אם אתם רוצים שימצאו את התמונות שלכם יותר בעזרת גוגל, קראו לשם הקובץ בשם שלכם עוד על המחשב. ברוב האתרים ניתן להכניס שם (או הערה) לתמונה כשמעלים אותה וגם שם שימו את שימכם. כמובן שהטיפ הזה נכון גם אם אתם רוצים להימנע מזה שימצאו אתכם.

אגב, מנוע חיפוש התמונות של גוגל (וגם של מנועי החיפוש האחרים) הוא רחוק מלהיות מושלם. אם יש לכם קצת תושייה, חפשו את השם שאתם רוצים ישירות במנועי החיפוש הפנימיים של מאגרי התמונות עצמם. חיפוש בתוך פליקר יפתיע יכול להפתיע אתכם... ואל תשכחו לחפש גם באנגלית וגם בעברית.

חיפוש מתקדם

היה מנוע?
קודם כל, תרשו לי לספר לכם שיש עוד מנועי חיפוש בעולם חוץ מגוגל. אני יודע, כרגע נדמה לכם שאין צורך בשום דבר אחר כי גוגל עושה מצוין את העבודה אבל מי שמבין קצת באיך פועלים מנועי חיפוש, יודע שלכל אחד מהם יש אלגוריתם שונה (או בעברית, שיטה שונה) לסרוק את האתרים השונים ולדרג את תוצאות החיפוש.
אולי יפליא אתכם לגלות שחיפוש ביאהו או במנוע חיפוש אחר יניב תוצאות חדשות ולא מוכרות שלא הופיעו בגוגל.

דואר נע
זוכרים שדיברנו קודם על כך שמנועי החיפוש מוצאים קישורים בתוך הודעות פורום וטוקבקים? וזוכרים שאמרתי לכם שגם אם בחרתם לא להזדהות בשימכם, אולי אפשר למצוא אתכם...? אז ככה: ברוב המקומות המבקשים היום תגובות (בעיקר בעקבות חוק הטוקבקים) חובה להכניס מייל תקף. ליד שדה המילוי לרוב מופיעה כוכבית הטוענת שהמייל שלכם לא יפורסם בתגובה, מה שבאמת נכון.
אממה – למרות שהגולשים האחרים לא יכולים לראות את המייל שלכם בטוקבק עצמו, הנתון הטקסטואלי מאוכסן באתר וכך יכול מנוע חיפוש למצוא אותו מאוחר יותר ולתת אותו כחלק מתוצאות החיפוש. הייתי נותן לכם דוגמא ממני, אבל אני נמנע מלתת את המייל שלי בטוקבקים כבר שנים.

בגוגל לא נותנים היום לחפש לפי כתובת דוא"ל, אך אפשר לעקוף את זה כי חיפוש לפי דוא"ל לא חייב להיות הכתובת המלאה. מספיק שהקידומת מיוחדת מספיק, אפשר לחפש רק לפיה...

ואגב, לרובינו יש שני מיילים לפחות. (למשל ותיקי ה-msn מסנג'ר שנתקעו עם כתובת ההוטמייל הישנה שלהם ובינתיים עברו ל-Gmail). אם פרסתם באתרי רשת חברתית את המייל שלכם, לצד האפשרות ליצור איתכם קשר בתוכנת מסרים מידיים, אתם מספקים מקור מידע נוסף לאנשים המחפשים פרטים עליכם כיוון שהם יוכלו להריץ חיפוש על המייל הישן יותר, שגם הגיוני שהשתמשתם בו בתקופה שהייתם יותר תמימים ופחות דיסקרטיים.

ואגב 2, מקרה מצחיק שקרה באמת. מישהי שאני מכיר פתחה משתמש בפורטל מסוים וציינה בו את שמה המלא. יום אחד, הגיבה בתום לב באחד מן הפורומים באתר, וכיוון שנושא ההודעה היה אישי ורגיש בחרה לא להשתמש בשמה האמיתי כשחתמה עליה, אלא השתמשה בשם בדוי.
בעקבות פרוייקט מקצועי, חיפשנו ביחד את שמה יום אחד בגוגל ולהפתעתה ומבוכתה הרבה, הופיע קישור להודעה האישית שלה בין התוצאות הראשונות. ביחד עם השם הבדוי שהופיע בהודעה, ההודעה קושרה למשתמש האישי שלה בפורטל...

מסקנה: אם אתם רוצים להשאיר הודעות אנונימיות באתרים שיש לכם בהם משתמש חושפני, דאגו להתנתק מן האתר ולוודא כי ההודעות אינן נרשמות על שמכם. אם אתם רוצים לעשות זאת ואינכם מוצאים את כתפתור הניתוק / יציאה מן האתר, צאו מהאתר, היכנסו לאפשרויות הרשת בדפדפן ומחקו ממנו את הקוקיז. (הסבר אישי מפורט למי שיבקש).

ניקים ונקניקים

כינויים אישיים נמצאים איתנו משחר ימי הרשת, ואלה מאיתנו שהמונוגמיה זורמת בדמם שומרים נאמנות לכינוי אישי ומיוחד ומשתדלים לדבוק בו בכל האתרים בו הם משאירים עקבות אלקטרוניים.
למשל אני, מכנה את עצמי
myx או myxmyx וכפי שאתם רואים, עמוד התוצאות במקרה הזה לא ממש מסייע. אבל אם אכניס את הכינוי בצירוף השם או השם הפרטי... סיפור אחר.

אז הניק שלכם יכול בהחלט לשמש מקור מידע עליכם, וככל שהוא יהיה יותר מיוחד ומקורי, ככה התוצאות יהיו יותר מדויקות.

השלמת חיפוש באתרי אינדקס אחרים

נכון גוגל הוא מנוע חיפוש עוצמתי, אך גם גוגל רחוק מלהיות מושלם מפני שלפעמים הוא מסנן עבורנו תוצאות שאנחנו לא רוצים שהוא יסנן. למשל, איך זה שגוגל עדיין לא מוצא עמודי פייסבוק? אם כל העולם בפייסבוק, איך זה שעמוד הפייסבוק שלי אינו מופיע בתוצאות החיפוש?
זה לא בהכרח נובע בקשיים טכנולוגיים, לפעמים מעורבים כאן גם שיקולים מסחריים אך מה שחשוב הוא שהתוצאה החשובה ביותר מבחינתי אינה מופיעה במנוע החיפוש מספר אחת.

אולי זה ישתנה בעתיד, אך בינתיים כשאנחנו מחפשים מישהו אנחנו חייבים לזכור שגוגל ומנועי החיפוש האחרים עושים עבורנו את הסינון הזה אם נרצה ואם לא, ולכן אם אנחנו באמת נחושים למצוא מישהו, כדאי שנעשה השלמות.

אז בפייסבוק אפשר לחפש לפי שם, וכידוע לכם בעיקר לפי מייל, מה שמזכיר לי שכבר אמרתי לכם כאן שאם למישהו יש את המייל שלכם הוא יוכל למצוא עליכם את כל המידע אם אתם רשומים בעזרת המייל הזה לפייסבוק.

אבל חוץ מפייסבוק יש עוד הרבה רשתות חברתיות פופלריות אחרות וישנם גם אתרי נישה. אז אם למשל אתם יודעים שהאדם שאתם מחפשים הוא אומן והוא כותב, יהיה הגיוני לחפש עמוד שלו באתרים כמו "במה חדשה" (שהוא אתר יוצרים המעודד משתמשים להשתמש בשמם האמיתי...).

ומה לגבי העדפות התוכן של האדם שאתם מחפשים, רוצים לדעת איפה הוא גולש? אם הוא בעל אוקיאנטציה אינטרנטית, יש סיכוי שתמצאו את הקישורים המועדפים עליו באתרים כמו דלישס.

והאמת שאם יש לכם תושייה ונחישות, אז אין סוף לדרכי החיפוש הפולשניות והחודרניות.

מקווה שגיליתי לכם כמה דברים חדשים ושתדעו איך להשאיר (או שלא) את עקבותיכם באתרים השונים, ובפעם הבאה לפני שאתם יוצאים לפגישה עיוורת, תזכרו שאתם יכולים להגיע אליה הרבה יותר מוכנים נפשית ממה שאתם חושבים...

יאללה, לכו לחפש.


2 comments:

  1. פבל ישראלסקי2/07/2008 11:37 אחה״צ

    פוסט מעניין :)
    חשוב לציין שבתקופה בה אנשים רבים נבחנים במנועי החיפוש, ומיתוג אישי באינטרנט הוא מה שיכריע בסגירת עסקה(עבור עצמאיים), או סתם הזמנה לראיון עבודה (עבור שכירים) - מיתוג נכון הוא קריטי מאד.

    השבמחק
  2. בטעות לא כתבתי את כתובת הקישור נכון מהשם שלי בתגובה הקודמת, תיקנתי כאן...

    השבמחק

הצטרפו לדיון כאן, עם הפרופיל שלכם מהרשת החברתית