עוד בפרופיל האישי שלי בפייסבוק:

פברואר 23, 2008

כמה מחשבות מהזמן האחרון


נ

נורית גלרון בצוותא – מופע עם טוקבקים

בזכות מיכלי, היתה לי הזכות לראות ביום חמישי האחרון את נורית גלרון בהופעת קמבק מיוחדת בצוותא.

זה לא שגלרון לא מופיעה אז היא צריכה "קמבק". להפיך, בשנתיים האחרונות היא חורשת את הארץ בהופעות וגם תקליט חדש שלה עומד לצאת בקרוב, אבל החזרה לצוותא אחרי שנים מרגשת מספיק בשביל שזה יהיה אירוע חגיגי ומיוחד.

יש משהו ב"צוותא" הזה. איזשהו קסם אנרגטי שהופך את המרתף נמוך התקרה בעל שלושת הטריבונות לבועה אידיאלית המחברת אומן וקהל.

נורית גלרון לא באמת צריכה את העזרה מ"צוותא" אבל אין ספק שהחיבור ביניהם הפיק ערב משובח בו עמדה גלרון שעתיים וחצי ברצף על הבמה ושרה הרבה מהיפים בשיריה.

גלרון יודעת מה הקהל שלה אוהב והיא יודעת לרצות אותו, אך לצד שירים קלאסיים כמו "סימפטיה", "כולנו זקוקים לחסד" ו"מה יהיה בסופנו" היא מוסיפה גם שירים מן האלבומים האחרונים, ולא דווקא את אלה שהרדיו חרש – אלא את אלה שהיא אוהבת.

יש הרבה סיבות שאני אוהב את נורית גלרון כבר הרבה מאוד שנים: הקול המקסים שלה נשמע היום כמעט בדיוק כמו שהוא נשמע לפני 30 שנה. זה ברור שאישה בחיים לא התקרבה לסיגריה. אני גם אוהב את בחירת החומרים שלה ואת ההעזה שלה לשיר שירים שלא בטוח הקהל יאהב או יעכל בקלות. בכלל, אני מעריץ את הזמרים המבצעים ששרים שירי משוררים, במיוחד עם הם עושים את זה טוב כמו גלרון. דרכה מוצאים את עצמם על הבמה טקסטים של נתן זך, לאה גולדברג, עלי מוהר ועוד רבים ונפלאים אחרים.
מעבר לכך, גלרון השכילה לעבוד עם טובי המלחינים ולכן הרפרטואר העשיר שלה מעותר בפנינים נוצצות של יוני רכטר, שלמה גרוניך, מתי כספי, סשה ארגוב ועוד תקצר היריעה.

גלרון היא ג'אזית ווירטואוזית, בכל תו שיוצא מגרונה ניכרת ההשכלה הקלאסית שלה אך רואים שהיא אינה נכנעת לה ומרשה לעצמה להתפרע, לפעמים אפילו קצת יותר מידי.

מוקפת בחבורת נגנים מופלאה בניצוחה המוכשר של ורד פיקלר (שגם עשתה את העיבודים המוסיקאלים, גם מנגנת קלידים בהופעה וגם שרה קולות), נורית כובשת את הקהל שהגיע מראש עם דגלים לבנים ולא משאירה פצועים בשטח. (אגב, מי שהפיק מוסיקאלית את המופע הוא יזהר אשדות).

אולי רק בישראל יכול להיווצר מצב שבו ישות כמו גלרון תעמוד על הבמה ותנהל דיון עם הקהל תוך כדי ההופעה על ההופעה עצמה. אולי זה צוותא. הצוותא הזה שגורם לנו להרגיש שנורית בעצם מופיעה בסלון שלנו ומבצעת תוכנית לבקשתנו.

הקהל מגיב לנורית כל ההופעה. הוא צועק לה לשיר שירים מסוימים, אומר אם רועש לו מידי או מדכא לו מידי ואפילו מזכיר לה את המילים כשצריך. זה לא שהיא באה לא מוכנה, היא פשוט הסכימה לשיר כמה שירים שלא היו בליין-אפ המקורי של ההופעה, כמו למשל "בלדה לאישה" (כבוד לנגנים על הליווי המאולתר לעילה!).

בסופו של הערב, כשגלרון נפרדת סוף סוף מהקהל ומאפשרת לו לצאת לסיגריה של אחרי, היא משאירה אותו עם אורגזמה מוסיקאלית ארוכה ומהדהדת ורצון לחזור לעוד.

הגברת הראשונה של הסקס (פינת הפרגון 1)

אני חייב להודות שכתבות בענייני נשים ומיניות נשית אף פעם לא עשו לי את זה. לרוב יש בכתבות האלה משהו בכייני, מקטר ונואש. בינינו, זה גם לא ממש רלוונטי לגבי בכל מקרה... אבל כל זה משתנה כשזה מגיע לחברתי שלומית לאסקי.

אנחנו מכירים הרבה שנים שלומית ואני, ובמשך הזמן הזה צפיתי בה הופכת את נושא המיניות והנשיות למקצוע של ממש.

כששלומית מדברת או כותבת על סקס, זה לא נשמע כמו שום דבר ששמעתי עד היום בנושא.
היא רחוקה מלהתנצל, לקטר או להתבכיין. היא מספקת ידע מקצועי מעמיק המבוסס על מחקרים רציניים, הרבה כיתות רגליים ותמיד – רלוונטי ומרתק. היא גם תמיד מתבלת את הדברים בהומור ושנינות, מה שהופך שיחה איתה לדבר ממכר.

המזל של שלומית הוא שמעבר לכישורי הכתיבה שלה יש לה גם קול נפלא ועכשיו יש לה פינה שבועית לענייני סקס בתוכנית הרדיו של עמנואל רוזן ומירה עוו'אד. זה קורה כל יום שישי בבוקר בשעה 11:30 בערך.

אני יודע שרובכם כמוני ולא ממש מקשיבים לרדיו, אבל נראה לי שכדאי לכם במקרה הזה לעשות חריגה.

כדי לתת לכם להבין יותר טוב למה אני מתכוון, אתם מוזמנים להאזין כאן לשתי הפינות הראשונות שכבר שודרו.

אגב, אם אתם רוצים גם לקרוא את הכתבות של שלומית, אתם מוזמנים לחפש אותן ב"לאישה". ואני אומר – הגיע הזמן שמישהי תעלה את הרמה של העיתון הזה. איימן!






קול הקהילה

בלי אביאל כנראה שלא היה לי אפילו קשר דקיק לחיי קהילת הגייז בארץ, ולא במקרה.
זה לא סתם שזוגות גייז רציניים ומונוגמים מתרחקים מה"קהילה", הם כנראה יודעים מה טוב להם ומה בריא למערכת היחסים שלהם.

מה שכן, בתור בן מגדר השלם עם מיניותו, ישנם עדיין דברים שנראה כי חשוב שאדע ואשאר מעודכן לגביהם. בשביל זה טוב שיש לי את אביאל, ולזכותו יאמר שהוא שולח לי באמת רק דברים חשובים ומעניינים בנושא. (אגב, הוא שולח לי גם הרבה דברים שבכלל לא קשורים, רק שבנושא הזה הוא מיוחד מבחינתי).

אתמול, בזכות אביאל גיליתי את הסיבה האמיתית לרעידות האדמה הפוקדות אותנו לאחרונה.

כן כן חברים, מסתבר שרעידות האדמה לא נגרמות בגלל תזוזה של לוחות טקטוניים וגם לא בגלל התפרצויות געשיות. תשכחו מה שלימדו אתכם בגיאוגרפיה ותקשיבו לחבר הכנסת בניזרי מש"ס. הוא יספר לכם שרעידות האדמה נגרמות כתוצאה ממשכב זכר.

החשכה החרדית ויחסה לקהילה ההומו-לסבית אינם דבר חדש, אך יש הבדל כשמדובר בחבר כנסת העומד על הבמה ונואם את הדברים בשיא הרצינות מול כל האומה.

מה שמטריד אותי הוא לא רק החשכה האישית והמגזרית של הח"כ היקר, מה שמטריד אותי הרבה יותר הוא שאנשים כמו בניזרי ובני מפלגתו מגיעים למשרד החינוך ויכולים להשפיע על עיצוב דעתם והשכלתם של מוחות צעירים ונוחים להשפעה.

אל תבינו אותי לא נכון. אני לא חושב שצריך להשתיק את בניזרי. זו מדינה דמוקרטית והוא זכאי להביע בה את דעתו. אני עצוב בשבילו על כך שבמקום להשתמש בעמדתו ל"קרוב לבבות" הוא משתמש בה להסתה והתססה.

אני מצטער על זה כי אני יודע שכאשר ח"כ ומוביל דעת קהל בציבורו נושא דברים כאלה על דוכן הכנסת הוא נותן לגיטימציה (עקיפה או ישירה) למעשים קיצוניים נגד הומוסקסואליים. מעשים כגון דקירות במצעד הגאווה ומקרי אלימות אחרים.

אבל כמו שאמרתי, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, ולמנוע מהח"כ בניזרי ושכמותו להביע את דעתם תהיה אלימות כשלעצמה - ואנחנו, בניגוד לכבוד הרב, דווקא מעדיפים להיאחז במשפטים אחרים מן המקורות, כמו "ואהבת לרעך כמוך" ו"לא תעשה לחברך את השנוא עליך".

אז מה כן אפשר לעשות?

להסביר. לדבר ולדבר, לשלוח עוד ועוד לחמים על פני המים (אני מפציץ היום עם המקורות) ולקרב כמה שיותר לבבות לעובדות הנאורות כדי למנוע אלימות, שנאה ואפליה.

זו מלחמה קדושה ביותר המלחמה שלנו: מלחמת הסברה למען אהבת אחים וקרוב לבבות אמיתי.

אני התגייסתי. ואתם?


אודי חם (פינת הפרגון 2)

לא יודע כמה אתם מעודכנים, אבל אודי, בן זוגי, התחיל לעבוד כסוכן מכירות של קווי הטלפון של הוט.

אני לא הולך לתת לכם פה את פיץ' המכירות שלו וגם לא אנסה לשכנע אתכם לעבור. רק אספר לכם עובדה שכדאי שתדעו ואת השאר אשאיר לשיקולכם.

כדי לאפשר להוט להיכנס לשוק הטלפוניה כמו שצריך, התיל משרד התקשורת הגבלה על בזק ואינו מאפשר לה להוריד את מחיריה כרגע כדי להשוות את התנאים למבצע של הוט.

נכון לעכשיו, להוט יש תנאים מועדפים המשתלמים יותר ללקוח ואלה כמובן מוצעים לתקופה מוגבלת, עד שתסתיים תקופת החדירה.

מי שמבין קצת את השוק יודע שבסופו של דבר זה לא משנה אם יש לך בזק או הוט, (אפילו המספר נשאר אותו מספר) וכל מה שמשנה זה כמה אתה משלם בסוף החודש.

אם אתם רוצים להצטרף לאלה שנהנים ממבצעי תקופת החדירה של הוט לשוק, אתם מוזמנים להרים לי טלפון או לשלוח מייל ואני אקשר אתכם לאודי לכל הפרטים.
כמובן שאודי מקבל עמלה על כל מי שהוא מצרף, וזו כמובן הסיבה לאזכור הזה בפוסט, אבל הרי אם אתם כבר חושבים לעבור ספק טלפוניה – מה אכפת לכם לפרגן גם לחבר על הדרך...?

אגב, גילוי נאות, לא הייתי מציע לכם אם לא היינו מצטרפים בעצמנו. יש סיכוי שאפילו נחזור לראות טלוויזיה בזכות המבצע הזה...

תגובה 1:

  1. אמנם זו פעם ראשונה שאני נחשפת אל הבלוג, אבל אין ספק שלא האחרונה.
    נהניתי.
    אפרת

    השבמחק

הצטרפו לדיון כאן, עם הפרופיל שלכם מהרשת החברתית