בשנת 2001 יצא הסרט הראשון בסדרת Legally Blonde. (בארץ קראו לזה "לא רק בלונדינית").
עלילת הסרט בשלושה משפטים: אל וודס, טינייג'רית בלונדינית מהממת מבוורלי הילס, נעזבת על ידי החבר שלה שהתקבל ללימודים בבית הספר למשפטים בהארוורד. הוא עוזב אותה כי הוא צריך מישהי רצינית וחכמה. אל מחליטה להוכיח לו שהיא "לא רק בלונדינית" ונרשמת גם היא ללימודי משפטים בהארוורד. במהלך הסרט היא מגלה את עצמה מחדש בזמן שכולנו עוברים סידרת חינוך של שבירת סטיגמות לגבי נשים בכלל ובלונדיניות בפרט.
עוד סרט אזוטרי (מישהו אמר "קלולס"?) שכולו פאן שנועד להישכח. אז זהו שלא.
קבלו את השחקנית לורה בל באנדי ואת הקאסט של המחזמר שכבר קיבלת מועמדות לפרסי הטוני (האוסקר של מחזות הזמר) ותראו בעצמכם למה:
איך זה שאחרי כמעט 7 שנים מגיע סיפורה של אל וודס לברודווי – ועוד בפורמט של מחזמר...?
התשובות די ברורות:
סיבה ראשונה: הוא עדיין אקטואלי. נסו למיין בלונדינית חונה ברוורס. צחקתם? הסרט אקטואלי בשבילכם.
סיבה שנייה: בברודווי גילו את נוסחת הזהב למחזמר של תחילת שנות האלפיים. באנגלית קוראים לזה K.I.S.S – KEEP IT SIMPLE STUPED. הקהל לא באמת רוצה לחשוב כשהוא בא לראות מחזמר. הקהל רוצה שואו רהבתני, קצבי, מלא בלהיטים פופ/רוקיים שיעשו לו שמח, יצחיקו אותו ויגרמו לו לשכוח מהטרגדיות בחייו. בהפסקה הוא יהיה כל-כך מאושר שהוא יקנה את הדיסק של המחזה עוד לפני ששמע בכלל את כל השירים. (זה כמובן מחייב שיהיו לפחות שלושה להיטים קליטים במערכה הראשונה, והאפקט של זה ברור...)
ככה בדיוק נולדו מחזור זמר כמו Wicked, AVENU Q, ממא-מיה, ללכת עד הסוף, ומחזות זמר כמו HAIRSPRAY וגריז זכו לחידושים על הבמה ואפילו בקולנוע.
פעם קראו לזה באמריקה: וראייטי שואו. היום זה יותר פשוט לקרוא לזה מחזמר ולתפור לזה עלילה.
תשאלו אותי אם אני נגד התופעה הזאת – ממש לא! להפיך. אני אפילו מאוד בעד.
אם עד לפני 10 שנים התיאטרון סיפק חומרים לקולנוע, עכשיו נדמה שהדיאלוג הפך להיות דו צדדי. "ללכת עד הסוף" היה בין הראשונים... יש כאלה שאפילו עשו את כל הסיבוב: "ספריי לשיער" התחיל בקולנוע ועבר לבמה. עכשיו הוא מחודש גם בגרסתו הקולנועית. גם "שדרות סנסט" דרך להשלים את המסלול הזה.
אני כל-כך אוהב את הדיאלוג בין המדיות. אני נהנה ממנו מאוד מפני שאני יודע שלצד הפלאפ השטחי עם המסרים בשקל תשעים, ימשיכו לעלות חומרים עמוקים ואיכותיים יותר בשביל מי שידרוש אותם.
ואם כבר מדברים על דיאלוג בין קולנוע לבמה, אי אפשר לא להתייחס להפקות המיוזיקלס של דיסני.
בינתיים זכו להגיע לבמה בגרסת המחזמר "היפה והחיה" וכמובן "מלך האריות". שתי ההופעות מוגדרות כ"don't miss".
אבל החדשות הטריות (יחסית) הן, שגם "בת הים הקטנה" המוכר והאהוב בדרך לבימת ברודווי. זה האתר הרשמי של המחזמר. עדין אין בשום מקום קטעי וידאו. מבטיח לעדכן שיהיו.
________________
בפוסט הזה מגיעה תודה למוש.
מיקל, לא הצלחתי להוסיף לך תמונה ללוח המודעות.
השבמחקפופון
הסרט הוא אחד המקסימים שיצאו. ריס ממש מתוקה. כל פעם שהסרט מוקרן בכבלים בסרטים חינם, אני מיד מזמינה אותו.
השבמחקראיתי תוכנית על הסרט הזה ואמרו שם שגם יוצרי הסרט לא הבינו למה הסרט כל כך הצליח לרמה שהפך לסרט פולחן. כנראה שיש לפעמים גורמים שמשתלבים יחדיו בצורה כזו שגורמת לסרטים הפוך להצלחות מפתיעות, בניגוד לציפיות. בכל מקרה, זה לא סרט מזיק וגם לא מחזה מזיק. חמוד בסך הכול.
השבמחק