מרץ 23, 2008

התווקה נשמעת אחרת

אני לא יודע מה המשמעות של "התקווה" עבורכם.
אני מדבר על ההמנון הלאומי, זה שאנחנו שרים בהרכנת ראש, במלמול בסוף טקסים.
זה שחלק עצום מאיתנו בכלל לא יודעים את כל המילים שלו בעל-פה באמת...

במשך הרבה זמן חשבתי על הדיון שהתפתח סביב השאלה האם לא עדיף שנמצא לנו המנון קצת יותר שמח, גאה ומרשים – ונעזוב סוף סוף את השיר המדכא הזה שמבטא תקווה לא רלוונטית למדינה שכבר קמה, חיה ונושמת.

להגיד לכם את האמת, הייתי אומר שצריך המנון חדש, אם לא הייתי מפחד שערוץ 2 יהפוך את זה ל"המנון נולד" ושהערות קריאטיביות יסופקו על ידי מיכל אמדורסקי ושות'.

בכל אופן, בזכות נילי המהממת והמוסיקלית, נחשפתי לביצוע המיוחד הזה ל"תקווה", ואני חייב לציין שזו היתה בין הפעמים היחידות שהשיר הזה באמת הזיז בי משהו, ולכן אני ממליץ להקשיב עד הסוף.

לצערי, אני לא מבין צרפתית (למעט, אולי כמה מילים), אז אין לי מושג מה הזמר פרנקי פרץ אומר בין המשפטים המוכרים בעברית. (אשמח לתרגום, אפילו בכלליות). אגב, הינה הוא ב"my space"

אני מקווה שתאהבו את הביצוע הזה כמוני, ואני חושב שהוא מוכיח שכשמכניסים לכל שיר נשמה, הוא זורח מבפנים.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

חיפוש בבלוג זה

הצטרפו לדיון כאן, עם הפרופיל שלכם מהרשת החברתית