"שעת כדור הארץ" הוא פרויקט שאפתני שמטרתו המוצהרת היא לעזור לכדור שלנו קצת, על ידי כיבוי אורות לשעה אחת מתואמת מראש, במספר ערים גדולות בעולם.
כן כן, אם לא שמעתם אז בטוח כבר ניחשתם נכון – גם תל-אביב רוצה להצטרף לסידני, ניו-יורק ועוד המון ערים גדולות וחשובות בעולם - כי ממש סופרים אותנו, אבל בואו נזרום...
לכאורה, כיבוי האורות הכללי למשך של שעה אחת, יכול לעזור משמעותית במלחמה בזיהום ובבזבוז המשאבים המתכלים של הפלנטה שלנו.
אבל אם מגרדים את "שעת כדור הארץ" ומגיעים קצת מתחת לפני השטח, רואים שבסה"כ מדובר בקרקס תקשורתי מסוג חדש: קרקס שבו הליצנים עושים צחוק מהקהל, ולא להפיך.
***
כשהגעתי לכיכר רבין, שם התקיים הכנס המרכזי של האירוע, השעה היתה שבע בערב.
כרגיל, התל-אביבים הגיעו באיחור אופנתי של 45 דקות, מה שבטוח הפיל את הלב של לא מעט אנשים בקונטרול רום שצפו בחרדה בכיכר הריקה.
הדבר הראשון שצד את עיניי היה בניין העירייה. משהו היה מוזר, ולקח לי רגע כדי להבין שכל האורות בבנין דולקים. גם אורות שלא הודלקו בבניין כמעט 40 שנה. ה-כ-ל.
יותר לציין שבניין העירייה בת"א עובר שיפוצים מסיביים כבר די הרבה זמן, מה שאומר שרוב המשרדים המוארים למעשה בכלל נטושים ועברו למיקום זמני אחר – אבל מה לא עושים בשביל אפקט דרמתי בתקשורת. הרי צריך כיבוי אורות מרשים, לא?
בינינו, רוב השנה בשעות האלה, בניין עריית ת"א נראה נטוש כמו בניין משרדים בבירות, אבל היום, לרגל החיסכון הגדול, הם דאגו להדליק את כולו.
ניחא.
הלוואי וזה היה נגמר בזה.
בחסות בלתי ניתנת לפספוס של מפעל הפיס, הוקמה לצד בימת ההופעות במה נוספת עליה ישבו מדוושי אופניים, שהפעילו, כביכול (?), בעזרת רגליהם את התאורה על הבמה בזמן ההופעה של "כנסיית השכל".
חבל שאי אפשר היה כמעט לראות את המדוושים האלה, מרוב מצלמות התקשורת שחגו סביבן כמו עדת דבורים.
מה שהיה מוזר בכל הסיפור הזה היה שהרוכבים ישבו על ארגזי פלסטיק (!!!) ירוקים הפוכים כאלה של סופרים.. יודעים? אלה שמביאים בהם את הקניות הביתה...? כאלה.
כנראה התקציב של מפעל הפיס נגמר בדוושות והם לא יכלו להרשות לעצמם מושבים נורמאליים לאנשים שהחליטו להתנדב להזיע במשך כל השעה הירוקה...
***
בתוך הקהל הזה, בדוכנים שהוקמו למטרת האירוע, היו מספר גופים ירוקים ותיקים שנצלו את הזדמנות להיראות ולגייס תמיכה. גרין פיס, מגמה ירוקה (של אגודת הסטודנטים), החברה להגנת הטבע, ואפילו קבוצה קטנה שמנסה להציל את חוף פלמחים מפיתוח נדלני פרטי.
שוב ראיתי אנשים חותמים על עצומות, שמים שקל בקופת התרומה ומקבלים בשבילו קילו מצפון שקט, שיספיק להם כנראה לפחות עד שנה הבאה.
***
תקראו לי ציני, אבל באמת שלא נראה לי שזו הדרך.
תבינו אותי נכון: אני בהחלט חושב שצריך להציל את הכדור שלנו, וגם אני מאמין שאולי התעוררנו קצת מאוחר מידי. אבל אם להגיד את האמת, הפיתרון לא יגיע מאיתנו, הצרכנים.
הפתרון להתחממות הגלובלית יגיע מממשלות. מחוקים שיעברו ויאסרו את הדברים שפוגעים בסביבה שלנו – וכתוצאה מזה בנו.
אבל כל עוד גופים קפיטליסטיים חזקים מחזיקים באינטרס הפוך, הדבר הזה לא יקרה, ומה שנותר הוא קרקסים ריקים מתוכן המשמשים תפאורה תדמיתית לפוליטיקאים ואנשי ציבור.
כן מר חולדאי, לא שכחנו שיש בחירות מקומיות השנה...
לזכותו של ראש עריית ת"א יאמר שהוא לא דיבר ארוכות, אלא הסתפק בכמה מילים ובכבוד הספירה לאחור, לפני כיבוי אורות בניין הערייה.
***
קיום אירוע כמו "שעת כדור הארץ" הוא לעג וקלס למגמות הירוקות המנסות להציל את הפלנטה שלנו מאסון אקולוגי שכבר מתרחש תחת רגלינו ובתוך ריאותינו.
כמות המכוניות שנכנסה לת"א בעקבותיו, כמות השוטרים, האמבולנסים, וכמובן החשמל שבוזבז לעייפה – רק מראים כי פסטיבלים תקשורתיים מאין אלה עושים בעיקר נזק סביבתי ולא להפך.
חברת חשמל, דרך אגב, הזהירה מפני כיבוי המוני של האורות מחשש לנזקים גדולים אצלה.
מסתבר שהיא לא הייתה צריכה לחשוש. אפילו הגעתו המתוקשרת של נשיא המדינה לכבות את האורות במגדלי עזריאלי לא מנעה מבעלי משרדים מסוימים להשאיר אורות דולקים בחלק מהקומות. (עד הכיכר ראו את זה).
***
התל-אביבים לא פראיירים. אף אחד לא באמת הגיע לכיכר מתוך מחשבה שהוא הולך לעזור לכדור הארץ. כמו תמיד, שומרים על פאסון ולא ממהרים להיסחף אחרי ההצהרות התקשורתיות.
הם באו לראות הופעה. הופעה טובה לפחות, יותר לציין.
זה לא הפריע להם לעשן, לשתות בירה, לדבר בסלולאריים וכמובן למלא את הכיכר בטונות של זבל. הכל כמובן כתרומה לסביבה. ברור.
ברחוב איבן גבירול, ראיתי פה ושם בתי עסק שכיבו את האורות והדליקו נרות. גם הם כנראה חשבו לתפוס טרמפ על הגימיק ולעשות עוד כמה ג'ובות מכל ה"מצפוניים" האלה שבאו למחות בכיכר.
***
בכל זאת, למרות כל הציניות, שאלתי ידידה שפעילה ב"מגמה ירוקה" מה דעתה על כל הסיפור הזה שמתרחש כאן. האמת שהייתי יותר בוטה ושאלתי אותה אם היא מאמינה בכל השקר הזה.
"לא", היא אמרה לי, "אבל אני מודעת למצב, והמצב כמו שהוא לא יכול להימשך. אני לא מוכנה להיות עוד אחת מהאנשים האלה ששותים קפה ורק מקטרים. אני מרגישה שצריך לפעול עכשיו. אני מרגישה שאני צריכה לעשות משהו, בשבילי ובשביל הילדים שלי. אז אני פה".
ראיתי בעיניים שלה שהיא באמת מאמינה במה שהיא אומרת.
עם יד על הלב, אלה היו המילים היחידות שנגעו בי במהלך כל הערב הזה, ואולי רק בשביל זה היה שווה ללכת.
***
והנה אנקדוטה מעניינת, שאני נשבע בכל היקר לי שהתרחשה:
עמדתי עם המצלמה די קרוב לבמת המדוושים, וניסיתי (ללא הרבה הצלחה) להוציא תמונה ברורה שלהם. בעודי נאבק על הזווית והתאורה, עוצרת לידי גברת הומלסית מוזרה, לבושה סחבות, ובעלת שן קדמית אחת שבלטה מפיה לכיווני.
"אתה יודע שאתה מצלם שקר"? היא אמרה לי בתוכחה.
"ברור", אמרתי לה, עדין מנסה להמשיך לכוון.
"הכל שקרים", היא אמרה והתרחקה ממני במלמולים.
אז אפילו ההומלסים מבינים שמדובר בתעמולה זולה... (מי אמר אירוניה ולא קיבל?)
מה שמצחיק הוא היהירות של הפוליטיקאים. אותנו הם יכולים לרמות חלק מהזמן, אבל את האקולוגיה שלנו הם לא.
הדבר היחיד שאנחנו צריכים לעשות הוא לזכור את זה כשאנחנו בוחרים בהם, בגלל שהם האנשים שבאמת יכולים לשנות את העתיד של העולם הזה – ולמען האמת כדאי שיעשו זאת בהווה.
נ.ב.
בסרטון המצורף: רגע כיבוי האורות בבניין הערייה, וקטעים קצרים מההופעה של כנסיית השכל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה