ינואר 02, 2013

מעלית

elevator-door-doors_120da30170_xxlדמינו לעצמכם מגדל שראשו בשמים. או לפחות אתם מאמינים שראשו בשמים. או לפחות אומרים שראשו בשמים. טוב, אם אומרים... ודמיינו לכם, שהמעלית שקופה. כלומר חצי שקופה. קיר אחד שלה פונה לפנים המגדל, והחלק השקוף פונה בעצם אל הנוף. אל כל השאר.

דמיינו לכם שאתם מתים לעלות למעלה. מתים לעלות כמה שיותר גבוה. כי הנוף מהמעלית... הוא משהו משהו. טוב, ככה אומרים... אתם לא באמת מכירים אותם, אבל הם בטח יודעים.
אחרי הכל, אתם רואים אותם שמה במעליות. אתם רואים אותם דרך הקירות השקופים של המעלית מחייכים וצוחקים ולוחצים ידיים. הכי יפה זה לראות מעלית עוצרת ליד מעלית, ואיך הזכוכית בינהן כמעט נעלמת.
לפעמים, במופע נדיר, מסתדרות כמה מעליות באותו הגובה ויוצרות מסדרון קטן של שקיפות עמומה. סדרה של תנועות וחיוכים מתואמים מבריקים אל האופק. איזה נוף! הם בטח אומרים.. איזה נוף!
ושוב המעליות מתפזרות להן.

גם תמיד שמתם לב, שיש די הרבה גדלים של מעליות. יש מעליות רחבות ונוחות, וישנן מעליות צרות יותר. אישיות כמעט. ואפילו כאלו שקשה לדמיין איך אפשר לדחוס בתוכן בן אדם. ואפשר.

המעליות לא עולות באותו קצב. חלק מהן זזות ממש לאט. חלק מהן תקועות בגובה מסוים כבר שנים. חלק מהן טסות כל-כך מהר, שהן נראות כמו נקודות אור המבהיקות לרגע.
את אלה, הכי מפחיד לראות צונחות. זה קורה בשניה.

לפעמים מעליות צונחות. קורה.
לפעמים מעליות צונחות אחת על השנייה.
מגדל מוזר...
כל-כך מוזר, שלא רק קשה לתאר את הגובה שלו באופן יחסי לבן אדם – קשה להבין איך הוא בנוי בכלל. לפעמים נדמה שבשלד אין שום היגיון, ובכל זאת – הוא עומד. קירות ממשיכים קירות באופן הסותר את המחשבה וכוח המשיכה. ואת כוח המשיכה של המחשבה.
ובכל זאת נראה כי לכל דיירי המגדל, ברורים מסדרוניו. נראה כי איש אינו הולך לאיבוד. רק מגיע, לעיתים, למקום הלא נכון.

אז אתה עומד מחוץ למגדל ומביט במעליות ומנסה לדמיין. איזו תהיה שלי? מאיפה להתחיל: לבד או בקבוצה? על מי לסמוך? אחרי הכל, כולם מכירים את הדבר היחיד שחשוב בחוזה: הכניסה למעלית באחריותך בלבד.

אף אחד לא ערב לך שהמעלית לא תצנח פתאום מעצמה. אף אחד לא מתחייב שריצפת המעלית לא תיפתח ותשלח אותך לנפילה חופשית. דבר שקורה מדי פעם, ואנשים פשוט התרגלו. מוכנים לקחת את הסיכון. מעדיפים להאמין בסיכוי. מחק את הלא מיותר.

אתה בוחר מעלית. מחכה קצת. לפעמים לוקח להן זמן להתניע. לפעמים הן מתניעות ועולות ממש מעט. בדרך כלל אז, אלה שהבטיחו לך לעלות, מנסים לשכנע אותך שאתה יותר גבוה ממה שאתה חושב.

אז אתה עובר דרך מסדרונות המגדל למעלית אחרת. זאת כבר באמת עולה למעלה. איזה נוף! הי, הינה אלה שנשארו במעלית הקודמת. הי, איך אלה הגיעו לשם? למעלית הגבוהה יותר. היפה יותר. כמה ברור הם מחייכים. עד לכאן ממש. איזה נוף.

טוב – אז מה יותר חשוב המעלית או הנוף? הנוף. אז אולי עדיף מעלית פרטית. רגע, איך פועלות מעליות...? מה יקדם את המעלית שלי?

אוקי. במדריך קראתי שצריך לחשוב טוב. לחשוב יצירתי. בשביל המגדל. הוא כבר יגיד לך מה הוא צריך. תחשוב טוב – המעלית שלך תעלה.

ומה יקרה אם אני אפסיק לחשוב...? אל תחשוב על זה עכשיו. יש לנו יועץ מצוין לביטוח מחשבות. הוא באמת מספיק טוב בשביל לגרום לך להאמין שאכפת לנו ממך. באמת. בחיים לא תאמין שמישהו בעל אינטרס הפוך מעורב בעניין. עד כדי כך טוב. אתה חייב לפגוש אותו. בעצם, בשביל מה. אתה לא רוצה להיכנס למעלית? איזה נוף!

3 תגובות:

  1. ומה עם מעליות שיש להן קיצור דרך...כאילה למשל שעולות ישר לקומה 20...בלי לעצור באמצע? מי אמר שחייבים לעלות את כל הקומות?

    השבמחק
  2. לגמרי... ומעליות שפתאום מופיעות בקומה 40...? ;)

    השבמחק
  3. בבניינים גבוהים חייב מעליות שמדלגות על קומות.

    השבמחק

חיפוש בבלוג זה

הצטרפו לדיון כאן, עם הפרופיל שלכם מהרשת החברתית