עוד בפרופיל האישי שלי בפייסבוק:

ינואר 30, 2013

מיוחד ל”יום האהבה” - סיפור קטן על אהבה לא ממומשת.

flower in hand
מכירים את ההתקדרות הזאת, שמתחילה כל פעם כשיום ואלנטיין מתקרב...? אם לא, אתם בזוגיות, אבל אם כן, רוב הסיכויים שאתם לא. 

אחרי לא מעט שנים בתעשיית הפרסום והתקשורת, כואב לי לראות איך בכל ואלנטיין יוצאים להם מותגים וכלי תקשורת לחגוג על כל הפחדים, רגשות הנחיתות והאכזבות של כל מי שאינו נמצא בקשר באותו תאריך מסוים שאנשים כל-כך אוהבים לייחס לו שיא של אהבה. 


יש לי גישה שונה ליום הזה, ורציתי לשתף אתכם בסיפור אישי קטן, דווקא מהצד המקצועי שאולי ישפוך קצת אור על הגישה הזאת ויעזור להציע אותה כאלטרנטיבה.


במהלך הקריירה שלי, עבדתי עם שני אתרי ההיכרויות הגדולים בישראל. כמובן ששניהם כבר יודעים מאז קיומם, שלקראת וואלנטיין, צפוי שיצליחו ליצור התעוררות של גלישה באתר. הם מעלים קמפיינים קבועים בנושא, ובזה אני לא חושב שאני באמת מחדש להרבה אנשים – העניין הוא כזה:
אחרי שנים של מאבק מצדי בכל "קמפייניי המסכנות" שאתרים כאלה מייצרים, סוף סוף הצלחתי להעביר את הלקוח לקונספט מעצים, והנה הוא לפניכם.

הבריף: 

לקראת החג, האתר מעוניין לעלות בקמפיין משולב חסויות, אשר למעשה תממנה את הקמפיין עצמו. המטרה היתה כמובן להביא כמה שיותר פנויים ופנויות להירשם לאתר לקראת החג. (הרשמה בתשלום כמובן).
הקונספט שהבאתי והלקוח אישר:
"המבוקשים – אנחנו יכולים להבטיח שתהיו הרווקים והרווקות הכי מבוקשים במסיבה,
אנחנו לא יכולים להבטיח כמה זמן תישארו כאלה...".

הרעיון: 

כל חברי האתר שיכנסו לאתר הפעילות יקבלו סט של פינוקים והטבות מטפחות (לגברים ולנשים) לקראת הואלנטיין. איפור מקצועי לקראת היציאה, תספורת, בגדים, אקססוריז – וכל מה שיכול לגרום לאנשים להרגיש טוב עם עצמם.
נותני החסויות לקמפיין נהנו מהזרמה שוטפת של מימושים לקופונים מטעם מנויי האתר, האתר נהנה מסיבה נוספת לקידום ההרשמות אליו והגולשים נהנו מההטבות והפינוקים. מה שנקרא WIN WIN WIN.
מסיבות טכניות שאין באפשרותי לפרט ולמרות שהכל כבר היה מוכן לעליה, לאכזבתי, הקמפיין הזה בסוף לא עלה לאוויר.

אהבה – ו"אהבה" על פי עולם הפרסום: 


איכשהו, אני נזכר בו בכל שנה, כשאני רואה את "פסטיבל הרחמים" שמקדמות כל הפרסומות שכן עולות לאוויר מטעם אתרי הכרויות לקראת "יום האהבה".

כאמור, רוב הפרסומות האלה ניזונות מהפחד של אנשים להיות לבד באותה נקודת ציון אורביטורית, והנושא הזה מקומם אותי בכל פעם מחדש.

גם מפני שאני יודע כמה החברים והחברות שלי נפלאים – ואני בטוח שכל אחד ואחת מהם שמחפשים אהבה הדדית ימצא אותה, וזה רק עניין של זמן – וגם מפני שאני מאמין שלדבר עם אנשים על חוסרים שלהם ולגרום להם להגיע לדייט או למסיבה או לתאריך מסוים עם הרגשה של "נכות רגשית" – לא באמת יפתור להם את הבעיה, אלא יעצים אותה לכיוון השני.
לא אכנס איתכם עכשיו ל"משמעותו האמיתית של ואלנטיין". זה לא מעניין כרגע. מה שמעניין זה מה אנשים מייחסים ליום הזה ולעצמם ביום הזה, ולא עובדות היסטוריות או הפרכה של המיתוס.
מה שכן אני רוצה לדבר עליו זו הגישה ליום הזה, אם כבר בחרתם להתייחס אליו כאל "חג האהבה", ובמקרה אתם לא נמצאים כרגע בזוגיות.

"חג האהבה", אתם שומעים, מתחיל בכם לעצמכם. אני יודע שזאת קלישאה, אבל יש הרבה גופים שהיו רוצים שתשכחו ממנה לקראת היום הזה, ואני פה בשביל להזכיר לכם, גם אם זו קלישאה.

יש לי בריף בשבילכם: 

אם מצאתם את עצמכם במצב פנוי לקראת יום האהבה, זה הזמן לפנק את עצמכם בדרך שתגרום לכם להרגיש הכי שווים שאתם יכולים להיות.
 
טפחו את ההופעה שלכם כמו שתגרום לכם להרגיש שאתם הכי במיטבכם, השקיעו בעצמכם – בשביל עצמכם, לא בשביל אחרים. תשאלו: "מה יעשה לי הכי טוב"? ו-"מה יגרום לי להרגיש הכי טוב עם עצמי"? ואת זה תעשו כמה שעות לפני שאתם יוצאים למסיבה או לחברים או לכל מקום שתפגשו בו אנשים אחרים שתהיה להם הזדמנות להכיר אתכם.
 
בואו לאירוע הזה במצב רוח טוב - כי הקדשתם לעצמכם, לא כי רציתם לענות לציפיות של מישהו אחר, והכי חשוב – שימו לב באירוע עצמו, שאתם מקבלים תשומת לב על מה שכן טוב בכם, ולא על מה ש"חסר" או "דפוק" או כל מילת הלקאה עצמית שאתם רגילים לשים במשפט כזה.

אני מאמין שפלוס מושך פלוס, ואני מאמין שאהבה אמיתית וזוגיות יציבה מגיעים כשאנחנו מרשים לעצמנו להאמין שמגיע לנו.
 
ואם עוד לא הקאתם עלי, ארהיב ואציע לכם עוד משהו קטן: אנחנו אלופים בלפסול. כשמגיע אל קשת הרדאר שלנו מישהו, הרבה מאיתנו עוסקים בהשוואה מידית לאיזו פנטזיה מושלמת שמוכרים לנו בסרטים ובספרים ואפילו בסיפורים של חברים קרובים – אותם אנחנו משלימים מבחוץ מאוד בקלות לאידיליה שאין רחוקה ממנה מהמציאות.
 
לאף אחד מאיתנו אין סיכוי לשרוד בהשוואה לאידיליה הזאת. אין אנשים מושלמים, ובניגוד לכל מה שאומרים לכם, כשאתם מחליטים לשתף פעולה ולתת למישהו "לא מושלם" צ'אנס, אתם לא "מתפשרים".
 
זאת לא באמת "פשרה", זאת עבודת התאמה. הסתגלות הדדית לפלוסים ולמינוסים שכל אחד מביא איתו לקשר בחבילה. עבודת ההתאמה הזאת היא משהו שלא נגמר בתוך הזוגיות עצמה, מפני שאנחנו כאנשים ממשיכים להשתנות. תמיד. העצה שלי היא, להשתנות אל בן או בת הזוג, ועם בן או בת הזוג – ולא בכיוונים אגואיסטיים שאליהם מכוונות הרבה פרסומות ומסרים. כמובן, שבשביל שהסיפור הזה יעבוד, זה צריך להיות הדדי בתוך הזוגיות.

נשיקה שמורה: 

ואם כבר יצאתם, והייתם נהדרים, והרגשתם מצוין בערב הואלנטיין, אבל לא הכרתם מישהו שמהווה פוטנציאל לקשר וזוגיות – אז לא קרה כלום. באופן אישי, אני לא סובל שמכתיבים לי מתי להתנשק, ובכלל אני לא מאמין שאהבה יכולה לקבל תכתיבים או הנחיות מבחוץ.
 
כשיגיע הקשר שלכם, ממישהו שיתרכז בלאהוב אתכם, ולא לחפש את התירוצים ל"למה לא איתכם", הנשיקות תהיינה טבעיות, ויהיה להן ערך הרבה יותר גבוה מנשיקה מתוזמנת מגאנט של איזו חברת כרטיסי ברכה, או אתר הכירויות.
תקראו לי רומנטיקן, תגידו שאלו קלישאות - אני מאמין שאהבה מנצחת את הכל, והיא מתחילה דבר ראשון מעצמך.

-------- הצטרפו לדיון בפייסבוק (מתחת וידאו) -------

3 תגובות:

  1. רעיון מקסים :) תודה

    השבמחק
  2. זה משהו שאני כתבתי פעם לכבוד יום האהבה :


    עם כל אווירת "יום האהבה" באוויר אני שומעת יותר ויותר את המושג "החצי שלי", אני מחפשת את "החצי שני", או - צריך למצוא לך את "החצי השני שלך". בכל פעם מחדש אני מנסה להבין מה משמעו של המושג המוזר הזה - "החצי". מי זה אותו חצי? ולמה הוא בכלל חצי? האם אנחנו מסתובבים בעולם המלא בחצאי אנשים שמחפשים עוד חצאי אנשים, ורק כשאנחנו מוצאים אותם אנו הופכים לשלמים?



    מעולם לא הסכמתי עם המושג המוזר הזה ובכל פעם שהגיע איזה "חצי" שחיפש את ה"חצי" השני שלו, מיד הסברתי שאני זו לא הכתובת משום שאני תמיד הייתי אדם שלם. חיפשתי רק אדם שלם. אני לא מסתפקת בחצאי אנשים, מה נעשה אדם וחצי יחד?

    לדעתי זו טעות לחשוב שמישהו צריך כל הזמן להשלים אותנו. בן הזוג שלנו צריך להיות פשוט בן זוג. אותו אדם שטוב לנו מאוד בחברתו, לעשות דברים יחד, לבלות, לחיות, לבכות, לשתוק, לריב, להתפייס, אבל באותה מידה בדיוק גם טוב לנו להיות לבד כשהוא לא נמצא. כשהוא לא בסביבה, אנחנו מבלים נפלא גם בלעדיו , ויש לנו ולו חיים שלא מחייבים אותנו להיות דבוקים אחד לשני 24 שעות ביממה כדי להיות מאושרים. כל אחד מאיתנו אדם שלם בנפרד, שני אנשים שלמים יחד שאוהבים ומאושרים גם כשאנחנו יחד וגם כשאנחנו לחוד.

    אז לכבוד יום האהבה הזה, אני מאחלת לכל מי שלא מצא אהבה עד היום למצוא אהבה שלמה ונפלאה. לכל מי שיש לו אהבה, לזכור ולטפח אותה כל יום כי אהבה וזוגיות הן כמו עץ - תשקו אותו 40 שנה והוא יצמח, אם לא תשקו שבוע הוא ימות. זכרו תמיד - "למצוא אהבה זה ביד המקרה, אך לשמור עליה - זה מעשה אומנות."
    - ג'ון דאן

    השבמחק
  3. זה נהדר! תודה ששיתפת :)

    השבמחק

הצטרפו לדיון כאן, עם הפרופיל שלכם מהרשת החברתית