ספטמבר 20, 2018

המדריך לזיהוי "פייק ניוז"


תופעות כמו "חדשות המזוייפות" ו"עובדות אלטרנטיביות", מציבים את המציאות שלנו בעולם שבו כבר כמעט אי אפשר להאמין לאף אחד, ולשום דבר.
 
בעולם, "פייק ניוז" היא כבר תעשיה אדירת ממדים, המתבטאת ברובוטים (תוכנות) שאוספים מידע מרחבי הרשת, בונים אותו מחדש ומציבים אותו באתרים מזוייפים המתחזים למקורות מהימנים.
 
בישראל, התעשייה הזאת עובדת קצת אחרת, אבל עדיין מורגשת, לא משנה באיזה צד של המפה הפוליטית או החברתית אתה נמצא.
 
לא משנה מה תהיה דעתך בנושא מסויים, תמיד תוכל לטעון שהצד השני מציג "חדשות מזוייפות", ורוב הסיכויים שתהיה צודק.
אז איך למצוא את הידיים והרגליים בתוך בליל המסרים והתכנים שנורים לכיווננו על בסיס יום-יומי במטרה שנגיב אליהם ונשתף אותם עם אחרים?
 
מה נכון לשתף ומה לא?
 
מתי זה אקטיביזם ואכפתיות, ומתי אלו מניפולציות, הטעיות וניצול?
 
ריכזתי מספר דברים שמומלץ לעשות,
בזמן שפוגשים תוכן שמתיימר להיות אמיתי, אותנטי וחדשותי, ורוצים להיות בטוחים לגביו.

 
רשימה זו מתבססת על מאמר של פייסבוק עצמו,
שלקחתי את החירות להרחיב ולדייק לטובת הקהל הישראלי.

התילו ספק בכותרת
לסיפורים של חדשות מזויפות, יש לרוב כותרת מושכת תשומת לב.
כזאת שמייצרת הפרעה משמעותית בזרם המחשבות הרגיל.
שימו לב ש"כותרת" בפיסבוק, יכולה להיות הטקסט שמופיע על התמונה המלווה את הפוסט,
ו/או השורות הראשונות בגוף הטקסט עצמו.
שימו לב במיוחד ל:
כותרות שמדברות בקביעה או הצהרתיות,
כותרות מעוררות פליאה, או סתירה מוחלטת למה שאתם יודעים,
כותרות שמרגישות "מופרכות".
רוב הסיכויים שאם זה מרגיש מופרך, זה באמת מופרך.

 
בדקו את הקישור ואת עמוד הכתבה מקרוב
אם פוסט במדיה החברתית מנסה להוביל אתכם לכתבה באתר חיצוני,
אפילו כזה שמוכר לכם ואתם נוהגים לגלוש בו, תנו תשומת לב לסוג הקישור,
ולטקסט המופיע בכתובת הקישור למאמר.
פוסטים של חדשות מזויפות, יובילו פעמים רבות לאתרים המדמים אתר מוכר,
אבל הטקסט של הקישור שלהם, לרוב יסגיר את זה, כיוון שעל המפיצים לייצר שינויים קלים על מנת לדמות לכתובותו של האתר אותו הם מחכים.
שימו לב לשינויים בפורמט הרגיל של האתר, לריבוי שגיאות דפוס וכתיב, לעימוד לא מקצועי ואפילו לפרסומות לא סטנדרטיות המופיעות בעמוד המאמר. כל אלה יכולים להעיד שהגעתם לאתר מזויף.
גם הגעה לאתר קיקיוני שמעולם לא שמעתם עליו לפני כן, יכולה להיות התראה כי מדובר בתוכן מזוייף.

 
בדקו את המקור
וודאו שמי שחתום על פרסום התוכן הוא מקור מהימן שאתם בוטחים בו לגבי מידע בנושא המוצג.
זכרו שגם מקורות כמו עמודי פייסבוק ואתרים שנראים מעוצבים ומנוהלים מקצועית יכולים להיות מזויפים.
זכרו שפעמים רבות הרשת מטעה לגבי מקורות של התכנים המוצגים בה,
כמו למשל ציטוטים שבטעות חותמים עליהם שם לא נכון וכו'...
קל לזייף תמונה המציגה מקור ספציפי, למשל הטוויטר של שר מסויים או מותג,
נסו לבדוק בחשבון המקורי אם הפוסט המצולם עלה שם.
יתכן שפוסט שעלה ירד מסיבות מסויימות, אך אז אפשר לוודא את האמת לגביו במקורות אמינים אחרים.
* במידה ונחשפתם דרך שיתוף, שימו לב מי מחברכם שיתף את הפוסט ומה מידת המהימנות של חברים אלה. (כלומר, האם מדובר באנשים שאתם מכירים, או "חברי פייסבוק" שלא באמת מוכרים לכם).

 
שימו לב לתמונות ולוידאו
פעמים רבות סיפורי חדשות מזוייפים משתמשים בתמונות או סרטונים שעברו מניפולציות בעריכה.
כמו כן, הם משתמשים בתמונות אמיתיות, שהוצאו מהקשרן.
כדי לוודא את המקור של תמונות, אפשר לחפש את התמונה במנוע חיפוש התמונות של גוגל, ולראות כיצד היא מוצגת במקורות שונים, אם בכלל.
במקרה של סרטונים, אפשר לחפש על ידי צילום מסך של פריים משמעותי מתוך סרטון המדובר.

 
בדקו את התאריכים
ברבים, בכוונה, כי יש לפחות שני תאריכים לבדוק:
1. תאריך העליה של הפוסט המקורי ברשת החברתית (במיוחד אם הגעתם דרך שיתוף).
2. התאריך המופיע בכתבה או המאמר שמצורפים בקישור לפוסט החדשותי.
בפוסטים בפייסבוק, אפשר גם להציץ בתאריכים של התגובות.
שימו לב – כותרת מטעה, יכולה להסיח את הדעת מתאריך.
למשל: אם הכותרת מדברת על יום ספציפי בשבוע, אנחנו מניחים מיד שמדובר ביום הספציפי הקרוב ביותר לחשיפתו לסיפור.

 
שימו לב לעובדות ולראיות
קל לעורר רגש באנשים ולגרום להם לשכוח מהצורך לבקש הוכחה או ראייה משמעותית לכך שמשהו שנטען התקיים. הרגש מגיב מהר יותר מהשכל, אצל כולנו.
תנו לרגש להרגע קצת לפני שאתם משתפים, גם אם אתם נסערים מאוד,
וחפשו בתוכן עובדות התומכות במה שנאמר בו.
שימו לב, אנחנו חיים בעידן של "עובדות אלטרנטיביות", וזה אומר שתצטרכו לבחור אילו עובדות לקבל ולקחת בחשבון, ואילו לא... אין היום שום צד אוביקטיבי, ומאחורי כל עובדות שמוצגות בסיפורי חדשות, עומדת אג'נדה. ודאו שלפחות אתם יודעים של מי האג'נדה ועד כמה שאפשר, מה היא.

 
הצליבו מקורות
בדקו: אם סיפור מסויים הגיע אליכם דרך מקור אחד בלבד, ואין מקורות נוספים אשר מדברים על הסיפור, רוב הסיכויים שהוא מזוייף. במיוחד אם מדובר במשהו שערורייתי מבחנתכם במיוחד.
יכול להיות שלסיפור מסויים יש הרבה מקורות, אך אף אחד מהם אינו רשמי או מוכר. גם זה לא מחזק את אמינות הסיפור.
אם נראה לכם שלתקשורת המסורתית יש אג'נדה לא לחשוף את הסיפור, בדקו את המקורות שלו דרך גופים אמינים בתקשורת האלטרנטיבית.
יתכן גם מצב, שבו נחשפת לסיפור ממש בתחילת דרכו, דרך מקור הפריצה. במצב הזה, חכו מעט לפני שאתם משתפים, ותנו לזמן להראות לכם אם מדובר במשהו שיופץ גם בתקשורת המסורתית, או שמדובר בפיקציה גמורה ולא מאומתת.
מצב שקצת מקשה על הצלבת מקורות, הוא פוסטים המתחזים ל"אישיים" (בניגוד לכתבות ומאמרים).
בפוסטים כאלה, חשוב מאוד לוודא מי כתב את הפוסט המקורי, מתי ומה העובדות וההוכחות לתוכן המוצג.
במילים אחרות, חכו לפני שאתם משתפים. תבדקו. עדיף להיות מפיצים מאחורים של תוכן וודאי ממפיצים ראשונים של שקרים והטעיות.

 
אולי זאת בדיחה
לפעמים מרוב אירוניה ומופרכות של חדשות אמיתיות, אנחנו נוטים להתייחס לכל תוכן ברצינות רבה ממה שיוצריו התכוונו.
פעמים רבות, פוסטים בפורמט חדשותי או רשמי כלשהו, הם בעצם בדיחה, או ניסיון לאחת,
רק שלפעמים הם ההתאמה לפורמט והתוכן עצמו מרגישים כל-כך אמינים, שאנחנו יכולים בקלות לפספס אותה.
במצב כזה, רצוי לקרוא קצת תגובות ולראות את היחס הכללי של האחרים לפוסט.
חשוב לזכור גם, שהומור הוא עניין סוביקטיבי ואינדיבידואלי – לכן מה שמצחיק אחד, לא בהרכך יצחיק מישהו אחר, שלא לדבר יעורר בו רגש אחר מצחוק.
כאמור, אנחנו מגיבים ראשית עם הרגש, ורק אחר-כך חושבים.
לא צריך להילחם בזה, אלא לקבל את זה, ולהבין שאנחנו צריכים רגע לתת למחשבות להתבהר, לפני שאנחנו מחליטים איך נפעל.

 
אם הפוסט הועיל לכם, אשמח אם תספרו לי,
וכמובן אשמח למחשבות שלכם ולעצות נוספות לזיהוי "מזוייפות", בתגובות
מוזמנים לשתף את הפוסט הזה עם כל מי שנראה לכם רלוונטי,
אם אתם סומכים עלי כמקור ;)
אפשר גם בפייסבוק:






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

חיפוש בבלוג זה

הצטרפו לדיון כאן, עם הפרופיל שלכם מהרשת החברתית