מגדילי ומקטיני חשיפה באלגוריתם של פייסבוק

 

בעלי עסקים קטנים, אשר נאלצים לנהל את עמוד הפייסבוק שלהם בעצמם, מוצאים את עצמם לא מעט, ניצבים מול נתוני חשיפה מאכזבים בפייסבוק, ולא תמיד מבינים מה הם לא עשו נכון.

הפוסט הבא מרכז באופן ממוקד את האלמנטים הטכניים, התורמים להגדלת והפחתת החשיפה בפייסבוק, למען אלה שלא עוקבים כל הזמן אחרי השינויים, או מודעים לדרישות המקצועיות בפלטפורמה.

מגבירי חשיפה בפייסבוק:

וידאו

- משפיע בעיקר על חשיפה אורגנית
פייסבוק" אוהב וידאו". הוא נותן לו עדיפות בחשיפה בניוז-פיד.
סרטונים לא חייבים רק להיות תוכן מצולם בוידאו, אלא גם מצגות מנופשות.
חשוב: אורך הסרטונים הנצפים ביותר הוא "פחות מדקה".
כמובן, הסרטון צריך גם להיות מעניין ולהצדיק את שימוש בפורמט וידאו.

שימו לב: האיפיון של פייסבוק להצגת סרטונים, מחבל כרגע בסיכוי של סרטונים
לקבל תגובות, שכן פייסבוק מתחיל לנגן אוטומטית את הסרטון הבא,
ברגע שנגמר הסרטון הנוכחי, וכן, בגרסתו לדפדפן מחשב, הוא מציג
במקום את התגובות לסרטון, את גלריית הסרטונים הבאים.

הפתרון: (חלקי) להתייחס ישירות בגוף הסרטון עצמו ובטקסט שמגיש אותו בפייסבוק
לנושא התגובות. (להניע לקריאה שלהן ולהשתתפות פעילה)

תמונות

פוסטים עם תמונה, בולטים יותר בניוז-פיד.
תמונה המכילה מסר כתוב, עובדת אפילו טוב יותר.
תמונות מקלות את השיתוף על הגולשים.

שימו לב: הפרופורציות האידאליות להצגת תמונה בפייסבוק, הן 1:1,

כלומר, תמונות ריבועיות. (מתאים מבחינת פרופורציות החיתוך גם למחשב וגם לנייד)
הבחינו בין שימוש בתמונות בפוסט רגיל, ("פוסט תוכן")
ושימוש בהם בכלים פרסומיים המכתיבים פרופורציות אחרות, (כמו למשל "פוסט לינק").

תגובות

מקדם החשיפה האורגנית הגדול ביותר.
ככל שיש יותר תגובות של יותר אינדיבידואלים בדיון,
וככל שיש יותר שיח בין המגיבים עצמם
פייסבוק מעשיר את החשיפה (לחברים שלהם)
תגובות הנן מקדם חשיפה גדול בהרבה הן משיתופים וכמובן, מלייקים.

מפחיתי חשיפה אורגנית וקידומית בפייסבוק:

 

קישור לאתר חיצוני (במיוחד ליוטיוב ורשת התוכן של גוגל).

– משפיע בעיקר על הקידום האורגני.

שימו לב: כאשר מעלים כפוסט קישור עם טקסט שמגיש אותו,
הטקסט הזה לא מופיע בשיתופים של הפוסט. מופיע רק הקישור.
התוצאה הזאת אינה כוללת פוסטים של קישור,
המכילים גם תמונה שהועלתה בנוסף.

הפתרון: הפניה לקישור בתגובה הראשונה לפוסט.

שימוש במושגים טקסטואליים מעודדי חשיפה אגרסיבית

האלגוריתם של פייסבוק התעדכן ומפחית חשיפה לפוסטים
אשר משתמשים בטקסטים מעודדי שיתוף אגרסיבי, כגון "שתפו בכל הכוח".
ההצדקה של פייסבוק לכך היא שזה שימוש בטרמינולוגיה מועדדת "ספאם".

הפתרון: ניסוח הנעה לשיתוף מתוך תועלת למשתפים עצמם, להיות פחות אגרסיביים.

 

הנעה לתיוג חברים בתגובות

כמו בסעיף הקודם, גם כאן, פייסבוק מצדיקה את הפעולה כמעודדת "ספאם".

הפתרון: לסמוך על הגולשים שיתייגו חברים בעצמם, אם ימצאו לנכון.
לרמוז להם לכך, אך לא להגיד במפורש.

עומס טקסטואלי על תמונת הפוסט

- משפיע בעיקר על קידום ממומן.
פייסבוק מגביל את כמות הטקסט שאפשר להוסיף על תמונות בפוסטים,
לעד 20% מגודל התמונה.
בשל המגבלה הזאת, מומלץ להצמד למשפט קצר בן עד 6 מילים, בפונט קריא וברור.
כדאי לדעת שפייסבוק מזהה טקסטים באופן אוטומטי בתמונות,
ומכיר ומחשב לאחוז הטקסט המורשה, גם לוגואים טקסטואליים
וטקסטים המופיעים ברקע התמונה המצולמת. 

איסורים ויזואליים בתמונות – מטעם פייסבוק:

- משפיע בעיקר על קידום ממומן.
אסור להשתמש בפורמט ויזואלי של "לפני ואחרי" (תמונות המחשה).
אסור להראות חלקי גוף נפרדים מהגוף. (כלומר – רק יד, או רק רגליים)
איסור שימוש בתמונות חושפניות או סוגסטיות באופן מפורש.
איסור על שימוש בתמונות המכילות אלימות.
איסור שימוש בכפתור ה"לייק" של פייסבוק, או ב"ריאקשנס" האחרים.
איסור פניה בגוף ראשון לצרכן/ית. (טקסטואלית)

יש לכם מידע עדכני להוסיף? אשמח אם תוסיפו בתגובות. אפשר גם בפייסבוק.

איך עברנו את גבול ה"מדיה החברתית"

לאורך השנים, במאבקן על המשאב היקר ביותר בעולם: דטה-בייס אנושי מפולח לדיוקי דיוקים, הגיעו בעלי הזירות החברתיות המובילות בעולם למסקנה שכמשתמשים אנחנו מעדיפים לרכז את כל התקשורת האישית שלנו במקום אחד.

האמנם? לא בטוח בכלל.

חדש, ישן ומה שבינהם

בתחילת הדרך, בפייסבוק בכלל לא היה ניוז-פיד.

היתה שורת סטטוס, שהתחילה בשם המשתמש והוסיפה את המילה "IS" אחריו.
בתקופה ההיא, הרעיון היה לעזור לחברים לדעת את ה"אמ;לק" של המצב הנוכחי שלך, בכמה מילים קצרות, וזה הכל.
דומה מאוד לשורת הסטטוס שאפשרה תוכנת השיח הפופלרית ביותר בישראל בתקופה שפייסבוק הגיע,
בתקופה ההיא, הרעיון היה לעזור לחברים לדעת את ה"אמ;לק" של המצב הנוכחי שלך, בכמה מילים קצרות, וזה הכל.
דומה מאוד לשורת הסטטוס שאפשרה תוכנת השיח הפופלרית ביותר בישראל בתקופה שפייסבוק הגיע, MSN מסנג'ר.
רק ששם, לא התאפשרו תגובות ישירות לסטטוס האישי,
ומי שרצה לשוחח איתך עליו, היה צריך ליזום חלון שיחה אישית.
כלומר, סוג של וואטסאפ, שהיה מוגבל אז לשימוש, רק במחשב שולחני. (2005-2007)

והנה נראה שהשלמנו את המעגל, וגם וואטסאפ וגם פייסבוק מסנג'ר, חזרו לאפשר הופעה של "סטטוס אישי" שאין עליו אפשרות לתגובה ציבורית, אלא רק לתגובתיות ישירה. אישית. הם קוראים לזה "סטוריז" (סיפורים), ואין רחוק מזה מלספר סיפור.

הדור שכבר למד להשתמש בפייסבוק כ"רשת חברתית", ובאפליקציות כמו "וואטסאפ" לתיקשורת בין אישית פרטית, מקבל בחשדנות ובביקורת רבה את הפיצ'רים ה"חדשים", שאולי מאפשרים קצת יותר גמישות טכנולוגית מאז, אבל משמשים לאותו עיקרון ומתבססים על אותם איפיונים.

זה מבלבל אותו, ובצדק.

זליגה קפיטליסטית

הגיוני שבעלי הפלטפורמות החברתיות המובילות, הגיעו לכך מתוך הרדיפה הקפיטליסטית שלהן אחרי ניכוס הדטה שלנו, אבל אם הם היו שמים קצת יותר לב, הם היו מרגישים לבד, שאנחנו דווקא מעדיפים להיות נוכחים דיגיטלית בזירות שונות ונפרדות אחת מהשניה. זאת על מנת לייצר הפרדה, שהולכת ומטשטשת, בין קבוצות אנשי הקשר שלנו, ושלפעמים אפילו מטריד ומפריע לנו למצוא ולתקשר עם אנשי קשר מסויימים בזירות השונות שהם מציעים.

כמו שפייסבוק הפך לאורך זמן, לסביבה המאפשרת קשר עם מכרים אקטואליים, חברי ילדות, קולגות, קולגות לשעבר, משפחה, מובילי דעה, גופים מסחריים, אירגונים שונים ועוד, גם וואטסאפ זלגה לעולם ה"מקצועי" והפכה ל"כלי עבודה" לגיטימי, לצד היותה פלטפורמת תקשורת עם חברים קרובים ומשפחה.

אז איפה אפשר לדבר עם מי על מה?
הגיוני שרבים מאיתנו ירגישו מבולבלים ואפילו מתוסכלים מכך, שכן ריבוי ההפרעות לאורח החיים שאנחנו רוצים לקיים, והזמינות שאנו מחייבים עצמנו אליה, הופכים לפעמים לבלתי נסבלים.

עדכון הגדרות – למה פייסבוק הוא כבר לא "רשת חברתית"

אחרי 10 שנים של צבירת אנשי קשר מסוגים שונים בזירות דיגיטליות שונות,
ההגדרות שטבעו לעצמן "הרשתות החברתיות" בתחילת דרכן, כבר אינן אקטואליות לחלקן, עקב הטישטוש הנוצר בינהן לאור זליגה והעתקה של איפיונים ופיצ'רים מקבילים, והדרישה שלהן אלינו לייבא אליהן את כל אנשי הקשר שלנו, מכל מקום אפשרי.

פייסבוק, למשל, הוא כבר ממש לא רק "רשת חברתית".
נכון, ככה הוא מגדיר את עצמו, ואולי זה אחד הפיצ'רים הבולטים שלו, אבל זאת הגדרה שמצמצמת אותו לפחות ממה שהוא באמת.
המושג "הרשת החברתית", הוא מושג מיושן בעיניי, מפני שכבר אינו מכיל את כל אופי השימושיות שמציעות פלטפורמות כמו פייסבוק. הן הפכו לפלטפורמות תקשורת "רב-ערוצית", שחלק ניכר מהערוצים שלהן, הן בכלל לא "חברתיים".

קיבעון מטעה ובלאגן תיקשורתי מובנה

התקבעות מושגים מגבילה ומטעה אותנו, בדיוק כמו המסקנות המוטעות של הפלטפורמות החברתיות המובילות עצמן, מפני שהן מונעות מגרידיות, ולא מהבנה אמיתית של המשתמשים. 

הן לא באות מתוך מהצרכים האמיתיים שלהם, מהרצונות האישיים שלהם, אלה מהניסיון לכוון אותם למה שנוח למי שמרוויח מהן כלכלית.

אנחנו, כמשתמשים פרטיים, רוצים לייצר הפרדה בין קבוצות אנשי קשר שונות והתקשורת שלנו איתן. אנחנו רוצים מקום אחד שישאר לחברים אמיתיים בלבד. מקום נפרד לתקשורת עם המשפחה. מקום נפרד לתקשורת מקצועית. אנחנו שואפים לסדר משלנו, בכל הבלאגן הזה, שקוראים לו "אנשי הקשר" שלנו, ש"רודפים" אחרינו בכל מקום. מהמייל, דרך אנשי הקשר הטלפוני, דרך הרשת החברתית, דרך אפליקציית המסרים שלנו. לרבים מאיתנו, הרדיפה הזאת הפכה לסיוט.

חלקנו ממיינים את אנשי הקשר שלנו לקבוצות בתוך הפלטפורמה
ומגבילים במידע שאנחנו חושפים לקבוצות השונות ואנשים ספציפיים.
חלקנו עדיין מנסה להכתיב לעצמו התנהלות נפרדת בין זירות, ו"מקדיש" אפליקציות מסויימות רק לקבוצות תקשורת ספציפיות, בעוד שאחרות נמצאות בפלטפורמות אחרות.

אבל זה מייאש,
כשכל אפליקציה בנייד מבקשת לסתנכרן את אנשי הקשר שלנו, ומבקשת להראות לנו אותם בכל מקום. לפעמים זה אפילו מתנה בכך את השימוש באפליקציה...כך נוצר הבלאגן הזה, שבו כולם נמצאים בכל מקום, וכולנו זמינים בכל מקום, ואין לזה שום קשר ל"חברתיות", או ל"רשת חברתית" או לשיח או אפילו לתוכן.

מסרבים ללמוד מהניסיון

מאז שפייסבוק קנה את וואטסאפ, ובזמן שהוא משקיע כבר שנים בפיתוח שלו, באיטיות יחסית,
פייסבוק משקיע במקביל ובמוצהר - הרבה יותר, ב"פייסבוק מסנג'ר".

הם גם מדגישים, בכל הזדמנות אפשרית, שבשנים הקרובות פייסבוק ימקד הרבה ממשאביו, בפיתוחו של המסנג'ר שלהם, בעיקר, כפלטפורמה עסקית בפני עצמה.
כלומר, לכוון לייצור תקשורת אישית ישירה דרך המסנג'ר, בין עסקים ובין לקוחות, לצורך הגברת המכירות.

האם פייסבוק "כאילו" שוכח, או מתעלם – מהצורך שלנו, אנשים, לייצר הפרדה שתאפשר לנו לבחור איך להציג את עצמנו בפני קבוצות תקשורת שונות?

האם יקרה לפייסבוק מסנג'ר, מה שקרה למייל? האם תיבת ההודעות שלו תכיל פניות או תקשורת עם גופים מסוגים כל-כך שונים, שפשוט נמנע מלהיכנס אליה?

ימים יגידו. 

אולי בהמשך הדרך, פייסבוק והזירות האחרות, יצליחו לייצר הפרדה חברתית.
גוגל+ ניסתה לעשות את זה עם ה"מעגלים" שלה, ונכשלה נחרצות.
פייסבוק מצדו, ביטל את האפשרות לגולשים לייצר רשימות מעקב פרטיות אחרי תכנים מסחריים. הוא מעדיף לבחור בשבילנו מה יוצג ב"ניוז-פיד" שלנו, במקום אחד מרוכז – בו הוא יכול לקחת כסף למפרסמים מסחריים על חשיפה לתכנים שלהם. אין "ארוחות חינם".

גם פייסבוק וגם וואטסאפ יודעים, שגם קבוצות שיח ציבוריות או פרטיות, עוברות תקופת "פיק" של עניין, ואז נזנחות לטובת קבוצות חדשות בנושאים חדשים. הם יודעים גם להגיד שבכל קבוצה יש רק אחוז קטן של גולשים שבאמת פעילים ציבורית בקבוצה, ואחוז גדול בהרבה של צופים "בלתי נראים".

אז איך זה שעם כל הידע הזה, הם ממשיכים לנסות לגרור אותנו לעשות הכל במקום אחד מול כולם?

אם זה באמת "נוח" לי, אתה לא צריך לשכנע אותי בזה.

הרבה יותר פשוט לנו כצרכנים "להפריד כוחות".
לבחור את הנוכחות שלנו ואת הזמינות שלנו, ספציפית לכל צורך ובכל זירה  – ולא להיות מחוייבים בכפיה לתדמית וזמינות אחידה בזירה אחת, בה חייבים לכולם את הכל, או לא חייבים להם כלום.

בסופו של היום, מול שטף העדכונים, אנחנו שואפים לשלוט ולתעדף את התקשורת שלנו בעצמנו. לשים גבולות אישיים, תדמיתיים ותקשורתיים ברורים.
עבורנו.
עבור האנשים שאנחנו בקשר איתם.
לצרכים שונים. מטעמים שונים.

כן, הזירה החברתית היא מעצמה. אין ספק שמאז שהגיעה האינטרנט למגזר האזרחי, העולם שרוי בשיח ציבורי מתפתח, אבל "רשת חברתית", היא בהגדרה שלה – "רשת חברתית", פלטפומת שיח ציבורית. ולא כל מה שנגזר ממנה היום.

הבנה של זה, תעזור לכולנו. למפתחי אפליקציות, שירותים ומוצרים, וגם לנו ברמה האישית, הפרטית.

"פער הדורות" כסמן ימני לצורך בסיסי

התיאוריה שלי, היא שבעתיד, האולי לא כל-כך קרוב, נרגיש את השינוי:

האנושות תחזיר לעצמה את הכוח לייצר את ההפרדה הנדרשת בין קבוצות תקשורת שונות, בזירות שונות.

אחד מהשניים ייקרו:
או שהפלטפורמות הגדולות יבינו את האתגר הניצב בפניהן וילמדו את המשתמשים איך לייצר את ההפרדה באופן יותר נוח, חד משמעי והוגן בהרבה ממה שקיים כרגע,
– או שכמשתמשים פרטיים ננדוד מאפליקציה לאפליקציה, ונזנח את הזירות הוותיקות לדקדנציה ולגרידיות שלהן, שתחנקנה עם עצמן.

קצת כמו שעשה הדור הצעיר שמצא את עצמו באינסטגרם, ובוואטאפ, ובסנפצ'ט, וויתר על פייסבוק כמעט לגמרי. פייסבוק הפך ל"סביבה של המבוגרים".

בדיוק כאן, רואים שוב את הצורך הזה בהפרדה בין קבוצות תקשורת – הפעם על בסיס גיל.

איך יראה לדעתכם העתיד של התקשורת האנושית הבין-אישית, ומה תהינה ההשלכות שלו?

איפה אתם שמים את הגבולות ומפרידים קבוצות קשר שונות בין פלטפורמות?

אשמח לכל מחשבה שיש לכם לשתף אותי בנושא.

האם אתם באמת מייצרים "תוכן איכותי"? – עצות מעשיות

העולם הדיגיטלי המסחרי נמצא במצב תמידי של רעב ל"תוכן איכותי". צמד מילים, שאולי כדאי רגע לעצור ולהבין מה בעצם מסתתר מאחוריהן.

למעשה "תוכן איכותי" – הוא תוכן שמעניין את קהל המטרה שלו.
אם התוכן מעניין אותנו כצרכנים, באמת-באמת מעניין אותנו, הוא גם יכול לתבוע בנו חותם רגשי, להיזכר לאורך זמן רב יותר ואף להניע אותנו לפעול באופן מכוון.

כדי לייצר "תוכן איכותי" אמיתי, חייבים לצאת מנקודת מבט צרכנית בעלת כנות ברוטלית.
כיוון שגם אנחנו כולנו צרכנים בעצמנו, אנחנו יודעים במדויק מה גורם לנו מיד לאבד עניין בתוכן, במיוחד אם הוא מנסה "להידחף" לחיינו בלי ועם הזמנה.

מה כבר לא עובד

תוכן ש"מסריח מפרסום", תוכן שחוזר על עצמו, תוכן שיוצר ציפייה אבל לא מקיים, תוכן שמדבר איתנו בקלישאות, תוכן שמדבר איתנו ב"תבנית שיווקית" קלה לזיהוי, תוכן שמלאה בפרטים מיותרים, שאין בו פוקוס ממוקד – עמוס או מפוזר או שניהם, תוכן שאנחנו לא מבינים מיד את הרלוונטיות שלו אלינו, תוכן שאנחנו לא יכולים לדמיין מיד איזו תועלת תצא לנו ממנו, תוכן שמעורר בנו רגש שלילי והתנגדות, תוכן שדורש מאיתנו "יותר מידי השקעה", תוכן שמבטיח הבטחות גדולות מידי שקל להפריך – כל אלה, הם סוגי תכנים שכבר עוברים לידנו ועושים לנו עבודה קלה להתעלם מהם.

הפער בין מה שאנחנו אומרים לעצמנו, למה שעושים בפועל

המציאות מראה שאפילו דברים שאנחנו "צריכים" לקרוא, אנחנו לא באמת קוראים.
אנחנו סורקים, מרפרפים, "עוברים עם העיניים", אבל לא באמת מתמקדים – אלא אם כן זה ממש אבל ממש נתפש בעיננו הכרחי. וגם אז, אם נדרש מאיתנו מאמץ לצורך כך, זה מעורר בנו אנטגוניזם.

אם התוכן לא "לעיס" בקלות, אנחנו מדלגים הלאה, אל הביס הלעיס הבא, וביס, זה בדיוק מה שמספיק לנו, בדרך כלל. 

בגלל הפער בין הסובלנות של הצרכנים כלפי תכנים באופן כללי, והצורך של המפרסמים להחזיר אותנו לאותה מסעדה שוב ושוב, לייצר "תוכן איכותי" זה אתגר של ממש.

מדובר בהפעלה של טכניקות המשלבות את היכולת להבין את הצרכן ואת מצבו כרגע, לדעת לאן רוצים לכוון אותו ולהעביר לו את המסר או המסרים בכמה שפחות מאמץ מצידו, אבל שישאר בעניין כמה שיותר זמן, או לפחות עד השגת המטרות שלנו ממנו.

אם אתם בעלי עמוד פייסבוק מקצועי, אם יש לכם אתר שמכיל מאמרים וכתבות או תכני מידע, אם אתם שולחים דיוורים קבועים במייל לצרכנים שלכם, ואתם רוצים להאמין שאתם יוצרים עבורם "תוכן איכותי", מומלץ מאוד שתעברו על הרשימה הבאה, שמרכזת נושאים שנבדקו ונמצאו כמעניינים לגולשים ברשת.

המחייבות של "תוכן איכותי" בעידן הנוכחי היא התמקדות בצרכן.

לא במוצר, לא בחברה, לא במותג, לא בארגון – בצרכן, ובחלק שיכול להועיל לו. באמת להועיל לו, באופן כלשהו.

מה זאת הרשימה הזאת?

ברשימה תוכלו למצוא רעיונות איך להגיש את התכנים שלכם לגולשים באופן שיעורר בהם עניין, אם תצליחו לחבר באמת בין עולם התוכן של העסק או הארגון שלכם, לנושאים שמוצגים כאן.

את הרשימה מצאתי בפוסט הזה, אך ערכתי אותה וחילקתי אותה לקטגוריות כלליות יותר, לנוחות שימושכם.

מקווה שהיא תעזור לכם לעורר עניין בקרב קהלי המטרה שלכם.

ונ.ב.
למרות שהפוסט הזה פונה לקהל מקצועי, לדעתי הוא מעניין גם ברמה האישית, ליצרני תוכן פרטיים.
במיוחד כאלה שרוצים ליצור לעצמם קהילת עוקבים מתרחבת, פעילה ונאמנה.

אשמח לשמוע את דעתכם, כמו תמיד. כאן ובפייסבוק.

30 סוגי תכנים שכולנו חושקים בהם:

      הזדהות על בסיס תובנה משותפת

1.      תוכן שמזכיר לנו שהחיים קצרים.

2.      תוכן שמזכיר לנו דברים בסיסיים שנשכחו או שפוסחים עליהם.

3.       תוכן שמאשר את ההנחות האישיות שלנו.

4.      תוכן שמאתגר את ההנחות האישיות שלנו.

נתינת תקווה

5.      תוכן שמזכיר לנו שחלומות יכולים להתגשם.

6.      תוכן שנותן לנו אמונה בדברים גדולים יותר.

7.      תוכן שמזכיר לנו שיש לנו משמעות

8.      תוכן שמזכיר לנו שאנחנו מיוחדים במיננו ומעודד אותנו לחיות כך.

הנעה לפעולה

9.      תוכן שנותן לנו השראה לפעול.

10.  תוכן שמעודד אותנו לעולם לא לוותר.

הרגש זוכר יותר טוב מהשכל

11.  תוכן שגורם לנו לצחוק או לחייך.

12.  תוכן שגורם לנו להזיל דמעות (מאושר או עצב).

13.  תוכן שמפתיע אותנו.

14.  תוכן שמרשה לנו לזכור בגעגוע.

15.  תוכן שמרומם אותנו מעל פחדים החזקים ביותר.

16.  תוכן שמאשר את הפחדים הגדולים ביותר שלנו.

בידור ומקוריות

17.  תוכן שיש לו טוויסטים בלתי צפויים.

18.  תוכן שמלמד תוך כדי שהוא מבדר אותנו.

19.  תוכן שמספק לנו נקודת מבט רעננה על דברים מוכרים.

אמנות הסיפור

20.  תוכן שמספר לנו סיפור.

21.  תוכן שמגלה סוד.

22.  תוכן שחושף תעלומה.

23.  תוכן שלוקח אותנו למסע.

24.  תוכן שבו דויד גובר על  גולית.

25.  תוכן שמעורר סקרנות. (תוכן שמזכיר לנו שיש עוד)

26.  תוכן שיוצר מתח.

סיפורים שאנשים אוהבים

27.  תוכן שמספר סיפור הצלה.

28.  תוכן שעוסק בלוקחי-סיכונים.

29.  תוכן שמספר לנו על גאולה (לא דווקא דתית)

30.  תוכן שמספר לנו על הקרבת קורבן.