גבורה ואצילות לב הן תכונות די נדירות באנשים, במיוחד כשהם נבחנים ברגע האמת.לכבוד יום האישה, אני גאה לארח בבלוג שלי פוסט של בחורה אמיצה, שמוכיחה באופן חד משמעי את הימצאותו כוח נשי אמיתי ואת פעולתו. הסיפור שהיא מביאה פה לפניכם קרה במציאות לפני כשבועיים. אני גאה שיש לי חברים וחברות שמסוגלים למעשים מהסוג הזה, ובגלל אופי הסיפור אני מכבד את הבקשה של הכותבת ושומר עליה בעילום שם.אתם מוזמנים להגיב, כאן או בכל אמצעי אחר ואני מבטיח להעביר אליה את כל תגובותיכם.
מייקל.
האם במאה עשרים ואחת אשה עדיין צריכה גבר שיציל אותה
לפני כמה ימים האשה המוכה מהסטטיסטיקות הפכה עבורי למציאות. השעה הייתה שמונה בערב, בעודי צועדת ברחוב ראשי בדרום תל אביב שהיה שקט מהרגיל בגלל השבת, שמעתי צרחות של אשה מהצד השני של הכביש. ליד דוכן לוטו סגור, בחשכה, קלטתי גבר עם זר ורדים ביד, מנסה לגרור את זוגתו בכוח בשיערה. בלי לחשוב פעמיים, חציתי את הכביש ובקול תקיף אך רגוע קראתי לו "אדוני, אני מבקשת ממך לא לגעת בה, אחרת אני קוראת למשטרה".
למשמע קולי, הוא שחרר את שערה, ורק התחיל לחוג מסביבה כמו חיה שעומדת לעוט על טרפה ודרש ממנה להסתלק איתו מהמקום. היא התחילה לילל בקול: "אני לא חוזרת איתך הביתה, תעזוב אותי- תראה מה עשית לראש שלי". התקשרתי מיד למשטרה ודיווחתי על מקום הימצאותי המדויק. אלא שלא יכולתי לחכות למשטרה מרחוק ולתת לו להמשיך בשלו. הסתכלתי מסביבי, פסעתי כמה צעדים לפה ולשם כדי לחפש גבר- רצוי גדול, חזק ומשדר בטחון. חוץ מכמה עובדים זרים שדברו בטלפון הציבורי והפגינו אדישות מוחלטת לנעשה, הרחוב היה שומם. גברים מהווים בערך חצי מהאוכלוסייה האנושית וברגע האמת לא הצלחתי למצוא אפילו אחד שיבוא לעזרת האשה הזו. נזכרתי בדבריה של חברה פמניסטית: "לא מלמדים נשים להתגונן על עצמן, מלמדים אותן להימנע מלהיקלע לסיטואציות מסוכנות או להסתובב לבד באזורים מסוכנים". אוי, כמה שהיא צדקה.
אזרתי אומץ והתקרבתי אל הזוג -חזרתי על הבקשה שלי באותו טון שקול ותקיף. האיש, שהיה כסוף שיער, בתחילת שנות ה-40 לחייו, הדיף ריח אלכוהול. הוא לא נראה אימתני או שרירי במיוחד אבל לאשה היה דם על השיניים וכל האיפור שלה היה מרוח מבכי, היא הדיפה ריח של בושם מתוק וזול מהול בזיעה חמוצה מפחד. האשה חמקה לצידי, ועכשיו הוא הפנה את הצעקות שלו כלפיי: "זונה, שרמוטה". הוא אמר לה: "מה היא תעזור לך, את לא רואה שהיא סתם זונה?". התעלמתי מהעלבונות. הוא כל כך התעצבן שהוא קרע בזעם את הכותרות של הורודים על הרצפה. כמה אירוני. המשכתי לעמוד שם בשקט בזמן שהוא קלל, הסתכלתי בו במבט תקיף אף על פי שמתתי מפחד. עמדתי זקופה, עם חזה מובלט והידיים לצידי הגוף, דמיינתי שאני גבר שרירי כדי להוסיף למטר השמונים שלי נוכחות עוצמתית יותר. אמרתי לה שתבוא איתי, לא היה לי מושג לאן אבל רציתי לקחת אותה משם. צעדנו כמה פסיעות והוא אחרינו - "את לא רואה שהיא לסבית, הזונה הזו? זה מה שהיא רוצה ממך! את לא הולכת לשום מקום איתה!". היא הסתובבה אליו ואני נעצרתי. הוא התחיל לאיים עלי- "תפסיקי להסתכל עלי ככה!" הוא לא אהב את המבט החודרני שלי. "אני אפרק אותך, אני ארביץ לך יא'זונה" הוא התקרב אלי. "שיט" אמרתי לעצמי. אבל לא הצלחתי לברוח משם, המצפון שלי לא הרשה לי לנטוש את האשה הזו.
לא חמקתי ממנו בזמן, הוא הניח את כף היד שלו פרוסה על הפרצוף שלי בצורה מאיימת, זה לא כאב, זה היה משפיל,והבנתי שאם לא אתקפל אני הבאה לחטוף. היא נעמדה בינינו- "אל תגע בה! היא צעקה". יופי חשבתי לעצמי, הנה אני באתי להגן עליה, והיא זו שמגנה עלי, ובסוף תחטוף כפול. "אז בואי איתי הביתה, עכשיו!" "אני לא באה איתך ככה,אחרי מה שעשית לראש שלי". היא כל הזמן נגעה בצד האחורי של הראש שלה והסבירה לי שהוא הכה אותה בראשה.
בדיוק באותו הרגע הופיעה ניידת המשטרה, ועל זה נאמר יותר מזל משכל. חציתי במהירות את הכביש וקראתי להם לבוא, הסברתי להם במה מדובר וחמקתי מהשטח.
אחרי כל הרוגע וקור הרוח שניסיתי להפגין, הגוף שלי התחיל לרעוד ופרצתי בבכי. כאשה עצמאית לחלוטין מבחינה מקצועית וכלכלית, הדבר הכי טראומטי עבורי הייתה תחושה של חוסר אונים פיזי שהרגשתי בסיטואציה. פתאום הרגשתי כמו אשה קדומה שזקוקה להגנה מגבר אלפא. הבנתי שבחיים המודרניים כמו באגדות, עדיין מלמדים נשים עצמאיות לחכות לנסיך מזדמן שיציל אותן בשעת צרה. מלמדים נשים להיות עדינות ולהמתיק את הצדדים האגרסיביים שבתוכנו כדי שלא נאיים על גברים, דבר שהופך לחרב פיפיות בשעת צרה.
חבריי אמרו שפעלתי בגבורה, וניסו להסביר לי שלפעמים תושייה וקור רוח הם אמצעיים לא פחות טובים מכח פיזי, אבל לדעתי, עצם הידיעה שתוכלי להשתמש בכח הפיזי שלך אם תצטרכי היא לא פחות חשובה. מה שהציל אותי באמת היה המזל, משהו שומר עלי שם למעלה ושלח את ניידת המשטרה הזו בדיוק בזמן. למרות המעשה האמיץ שעשיתי, נשארתי עם תחושת חוסר האונים שלי יותר מאשר התחושה שהייתי ולו רק לרגע אחד "הנסיכה על הסוס הלבן" של אותה אישה אלמונית.
תמסור לה שהיא תותחית
השבמחקושאני מכירה כמה גברים שלא היו מעיזים לפעול כמוה באותו רגע.
אשת חיל, אבל זאת מהסדרה.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקכל הכבוד לאשה הגדולה הזו !
השבמחקאגב
קראתי מחקר שגברים מכים הם גברים עם זין קטן ב50 % מהממוצע
בדוק
עלו לי דמעות בעיניים שקראתי. עצוב לי כ"כ שאינך מרגישה גיבורה. את אדם מיוחד ומגיע לך להשאר עם הרגשה שעשית משהו גדול ולא אחרת.
השבמחקתודה, את מהווה השראה לכולנו.
קודם כל, כל הכבוד לך על שהפגנת הומניטריות ואת העזרה לזולת שכבר לא כל כך מובנת מאליה במקומותינו.
השבמחקהצרה היא שמי ש"גאלו" אותך מהסיטואציה, סביר להניח דנו אותה להמשך הסבל שכן, רוב הסיכויים שהמשטרה לא עשתה דבר של ממש, מקסימום (נדיר ביותר) עצרה אותו ללילה, הם לא יכולים לעשות כלום אם היא לא מגישה תלונה, והיא-לא בטוח שתעשה זאת, וגם אם כן, הסחבת שתיווצר תהיה כל כך גדולה ומבחינתה הסכנה לא תיעלם. סטטיסטית, יש לה גם סיכויים גדולים להירצח לבסוף ע"י אותו בן זוג.
לך אני מציעה, למצוא איזה חוג קרב מגע/הישרדות/הגנה עצמית שיקנה לך קצת יותר ביטחון וכלים להתמודד עם בריונים, ולבסוף לבטוח בעצמך ובאינטואיציה הנשית שלך שתעזור לך לסנן מבין כל החולירות את האביר על הסוס הלבן שיגונן עליך יתחשב בך, לעולם לא ירים עליך יד (אפילו לא יעלה בדעתו לחשוב על זה) וגם לא ידע איפה ממלאים שמן במנוע של האוטו, ואת תראי לו איך עושים את זה....