עוד בפרופיל האישי שלי בפייסבוק:

אפריל 08, 2009

פוסט אורח: אייל סעדון - 15 שנה למותו של קורט קוביין


קורט קוביין, סולן להקת נרוונה לשעבר הוא דמות עטופה מיתוסים וסטיגמות – גם היום, 15 שנה אחרי מותו.

בפוסט הבא של אייל סעדון, יש סיכוי שאתם עומדים לגלות קורט קוביין אחר ממה שחשבתם, ואולי אפילו להקשיב אחרת לשירים של אחד האנשים היותר שנויים במחלוקת בתעשיית המוסיקה.

----

בדלי סיגריות על הרצפה, טלוויזיה דלוקה, פחית בירה חצי מלאה, ארנק נטוש ובו 120$, ז'קט קורדרוי מונח על הכיסא, מכתב מעלה תהיות, רובה סמי אוטומטי, שיער בלונדיני מהול בדם ושאר גופת האדם שכל כך אהבתי מוטלת על הרצפה, לפחות יומיים, ללא ידעת איש, כך נפרד KURT COBAIN מן העולם הזה שלכאורה חנק אותו מתשומת לב.

15 שנה עברו מאז...כביכול, אולי במובן הזמן, אולי במובן סיבובי השמש לכדור הארץ אבל לא במובן המרחק הרגשי שלי מן האירוע הזה.

כי גם היום כשאני מביט בו בתמונות אני רואה את מי שאהבתי להכיר :KURT החכם ,ציני, מצחיק ובעל אבחנות חדות, העצמי שעוד לא זכיתי להיות ולא איזו דמות נוסטלגית, קדוש מעונה או אליל מרוחק כמו פרדי מרקורי אלא פשוט את KURT. הממוצע והמיוחד, שקט ופרוע, מרוחק ורגיש .ככה זה כשאתה אמתי עד ברוטליות עם כנות שבאומנות שלך וכשיש מישהו שבאמת ובתמים מקשיב לה
אי אפשר לדעת בדיוק למה הוא סיים את חייו אבל ככל שעברו הימים מצאתי יותר ויותר סיבות לכך, הרגשת הזיוף שהוא חשב שהוא נהפך להיות, הבוז העצמי שפיתח בגלל התלות לסם, הלחץ מהסביבה להיגמל, הלהקה שהחלה להראות סדקים, הנישואים שהפכו להיות עוד חלק מלחץ מהציפיות שלא הצליח לממש. אבל מעל הכל זו הייתה ההרגשה של הכל עומד להסתיים ואם כבר לסיים את זה אז לפחות באופן שבו הוא יזכר נכון,גדול מהחיים,מוצלח ואהוב מאשר אדם שדוהה ונהפך לצל של מי שהיה פעם. אבל אז הם באו ....וכשם שהוא הסיר מעצמו את נשמת אפיו הם הסירו את אנושיותו והפכו אותו לפסל, סמל של כל כך הרבה דברים שהוא לא היה באמת, הם קנו את האלבומים שלו מבלי לטרוח להבין את המילים ,השתמשו בדמותו לטי שרטים זולים (ואפילו לבובת משחק ירחם השם), הם הכתירו אותו למלך ההרואין (סם שאליו התוודה באמת רק 3 שנים לפני מותו) והוא הפך לקלישאה של דברים שאותם תיעב ולצערי הוא נשאר לא מובן במותו כמו שהיה בחייו ועל כך הרגשתי את הצורך לכתוב


DIVE

KURT היה אדם שקט, ביישן עם חוש הומור מאוד מפותח (אבל לא ברור לכל אחד), צנוע כשלא היו מתגרים בו, מהורהר, לא מעורער .הייתה לו ילדות מאושרת עד גיל 7 שבו הוריו התגרשו ומאז הוא לא הרגיש באמת שייך לכל מסגרת. הוא נאלץ לגור במקומות שונים. מבית אמו כשזו נישאה בשנית לאדם אלים ולעתים אצל דודתו או חברים ומכרים ועד ללילות בספריה הציבורית וכן...גם כמה לילות מתחת לגשר. האומנות בערה בו, הוא היה מצייר, מפסל, הוא היה מוקסם מדמות תינוקות ואנטומיה של גוף האדם והיה משלב אותם ביצירותיו אבל מעבר לאומנות הוא היה לפי הגדרתו עצלן בכל תחום אחר. הוא כאב אונס ,מאוד הזדהה עם נשים, שנא סקסיזם, אהב הומואים והתחזה אליהם לא פעם, אימץ את התווית של הומו בבית הספר והיה "ביסקסואל" להגדרתו (כנראה רק מסימפתיה). הוא מאוד אהב להתנגד למוסכמות, ועשה זאת אך אף פעם לא בפרובוקטיביות לשמה אלא תמיד בטעם, אם זה בסטיקר על הגיטרה כמו Vandalism: Beautiful as a Rock in a Cops Face, או אם זה בלנשק את KRIST, הבסיסט וחברו הטוב, נשיקה צרפתית בסוף הופעת הטלוויזיה בSaturday Night Live אל מול כל בתי האב באמריקה. הוא כל כך שנא את הריקנות שיש במכונה הזאת...תקשורת, עד שכשהיה מזהה כתב באמת שפל הוא היה נוהג להמציא לו סיפורים כמו שהוא חולה בנרקולפסיה או שהיה מעיר הערות ציניות ומשאיר לכתב הצהבהב להרהר אם מדובר בפרט אמת או הלצה.
הוא אוהב מאוד את האנשים בחייו, עד שאף הרגיש שהוא לא ראוי להם ואולי מחוסר אהבה עצמית או מחישוב כלכלי קר הגיע למסקנה שעדיף להם בלעדיו.

SMELLS LIKE TEEN SPIRIT
היה חשוב לו לערער את המאצ'ואיסטי הממוצע האמריקאי, דמות נפוצה שהכיר מילדותו באברדין, כזה שהיה שקוע בספורט ותחרויות, שהיה מכה את אשתו או משפיל את הילד שלו על טעות אנוש במקום ציבורי, הJOCK מבית ספר שבא להופעות רק כדי להתפרע ולא באמת משנה לו על מה מדובר. בין היתר על זה הוא כתב את השיר המוכר ביותר שלו, על דור ריק מתוכן, נונשלנטי, שלא בא לעשות מהפכה ולהילחם על מטרה נשגבת אלא רק להתפרע בשמה, ואילו זה...היה טיפש מידיי בכדי לזהות את העלבון המכוון שבשיריו והכתיר את KURT על הניסיון. כשאתה מזהה בקהל שלך את אלו שנגדם יצאת בשירים שכתבת זו סיבה מספקת לרצות לירות בעצמך.


LITHIUM
הוא סבל כאבי תופת בבטנו, כאב שלעתים היה מונע ממנו לתפקד ביום יום, כאב שהקשה עליו לאכול ולישון, כאב שגרם לו לרצות להרוג את עצמו והוא חשב...אם כבר, אולי כדאי שיתנסה בסמים, הוא נגרר בין רופאים שונים ברחבי העולם אך לא מצא תרופה מספקת (רק בסוף חייו מצא אחת שכזו) והוא הצליח למצוא מרגוע לכאב בסמים. אך שנא את עצמו על ההתנסות בהם. הוא ידע שבמוקדם או מאוחר זה יהיה משעמם בעיניו וכל המעשה הזה הוא טיפשי ומאוד לא רצה לעודד אנשים לכך אך כיום הוא אפילו סמל של האקט הזה, לפחות לאנשים שמביטים מבחוץ, אנשים שהתוודעו לקיומו רק כשעזב את העולם הזה ושכבר התייאש מלהגן על דמותו.
זה היה היום 8 באפריל לפני 15 שנה, אני זוכר את זה בברור, שישי בערב באמצע הקרנת "אהובת הקצין הצרפתי" של מריל סטריפ בערוץ 2, בסוף מהדורת החדשות אמר ערד ניר "רדיו סיאטל מודיע כי סולן להקת נירוונה KURT...." את השאר כבר לא שמעתי, התחלתי להתאבל. היתה לי הרגשה חזקה שזה יקרה, אני זוכר שאמרתי לכל ה"בערך" חברים שלי אז שהוא הולך להתאבד, זה פשוט היה הפרק הבא, המתבקש בסרט הכל כך צפוי מראש שכולנו ראינו ולא זוכרים איפה, זה פשוט לא התאים לו להגיד כל כך הרבה בראיונות האחרונים כמה שהוא אוהב את אשתו, את הבת ואת החיים שלו. קיוויתי שאם אגיד את זה למספיק אנשים אולי אמנע את הצפוי כל כך מלקרות, אבל זה קרה.


ALL APOLOGIES

אני לא יכול לתאר במילים מה הוא בדיוק היה בשבילי ולא אתיימר לעשות זאת כאן אבל כן אומר שזה משהו כנה, עמוק, משהו שהוא היה גאה בו.
לא באמת נתתי לו לעזוב .אמרתי לעצמי...ממילא לא הכרת אותו פיזית, את אמירותיו ישירות עליך או את ריח היוצא מפיו אבל במובן שבו התוודעת אליו הוא תמיד יישאר, ותמיד נשאר.
לגלות ,בגיל ההתבגרות, שדווקא הדברים שאתה מוצא בעצמך ומתבייש לגביהם הם אלו הדברים שהוא מתגאה בהם ומקדם אותם :הסלידה ממצ'ואיזם ותחרותיות, הבוז לאנשים שאוהבים את עצמם יותר מידיי, העדפה וקלות יותר להתחבר לבנות, רגישות-יתר ועדינות, כל אלו רק העירו את האהבה שלי אליו. למעשה, זה מי שהוא באמת היה ויישאר בעיניי לעד. אדם שכל כך אוהב אנשים, סמל לאמפתיה, אדם שמתרעם כנגד אדישות או אי צדק בחברה ומעודד אנשים להזדהות אחד עם השני ולקבל אותם, לא מתיימר להיות זה עם התשובות אלא זה שנמצא לידך ורואה באופן שווה כל אחד ואחד ושואף להזדהות אתו .או כמו שסיכם, במשפט האחרון של האלבום האחרון שהוציא עוד בחייו :


ALL IN ALL IS ALL WE ALL ARE

<!--[endif]-->

תגובה 1:

  1. אהבתי... להיזכר שוב באמת על מה האבל - המוצדק!
    כתבת מאוד יפה ומרגש, איך אתה רואה ומרגיש אותו.. וכיף לראות אותו דרך העיניים שלך :)
    (במיוחד שהוא כבר לא פה)

    אני חושבת שהפוסט הזה היה מוציא ממנו חיוך מבויש....
    ותמשיך לכתוב, כי יש לך צבעים יפים :)

    השבמחק

הצטרפו לדיון כאן, עם הפרופיל שלכם מהרשת החברתית