בעקבות פורים האחרון, החלטתי לחשוב פעם ראשונה ברצינות על משמעות המילה "להתחפש".
אתם מבינים, פורים היה במשך המון שנים החג האהוב עלי בגלל שאני הייתי ילד עם דמיון מפותח, שאהב להתחפש גם בשאר ימי השנה – אבל פורים היה החג שבו היה לגיטימי ללבוש את הדמות שלך ולצאת לאינטראקציה עם העולם האמיתי.
לא רק זה, באותו יום כולם יכולים להפוך להיות מישהו אחר ויש לך הזדמנות לפגוש יצורים שלא תפגוש באף יום אחר.
לקח לי זמן להבין שלאנשים שונים יש סיבות שונות להתחפש בפורים, והיום אני רוצה לחלוק איתכם את הניתוח הממיין שלי של אנשים לפי אופי התחפושת שלהם.
המינימליסטים:
מי שעושים את זה כדי לצאת מהשגרה האפרורית שלהם, וזה לא היה קשה אם בשביל זה רק נדרש לשים מסכה, פאה או כובע מוגזם. אנשים כאלה לרוב הינם בעלי תעוזה נמוכה יחסית וה"תחפושת" שלהם תהיה "בטוחה", כלומר אחת שאפשר להסיר בפעולה אחת ולנשום לרווחה כשמסתכלים בראי.
לרוב יהיו אלה אנשים עובדים שאשכרא עוברת להם בראש המחשבה: "רק שהתחפושת לא תפריע לי בעבודה".
מחליפי הבגדים:
כאלה שעושים את זה כדי לצאת לידי חובה, סוג של קונפורמיזם אגבי שיעידו עליו בגדים קצת יוצאי דופן מהשגרה אבל לא משהו מעבר ל"בוקר","רופא" או "שוטר". במקרים כאלה או אחרים התחפושת שלהם תכלול גם פאה, אם בדיוק היתה להם בבית אחת.
גם התחפושת הזאת היא מסוג "התחפושת הבטוחה", כזאת שלא באמת מערערת על האישיות האמיתית של ה"מחופש".
תת קטגוריה של מחליפי הבגדים הם מחליפי הבגדים עם בני המין השני. כלומר בנים שלובשים שמלות ובנות שלובשות בגדי גברים, אבל שימו לב, אני לא מדבר על דראג מושקע ומלא לכאן או לכאן, אני מדבר על בגדים בלבד. החבר'ה האלה הם הקצת יותר נועזים בחבורה הספציפית הזאת. לרוב הבנים עושים את זה כבדיחה והבנות עושות את זה רק אם הן מאמינות שהן תצאנה סקסיות בכל מקרה.
הרצות אל הכתר:
אלו שפורים מבחינתן הוא להיות מלכה של משהו. מלכת הכוכבים, מלכת הקלפים, מלכת אסתר, מלכת היופי, נסיכת הקרח, נסיכת התותים, נסיכת הפרחים, הפרפרים.. אתם מבינים לאן זה הולך.
רוב הבנות האלו הן לא באמת מלכות של שום דבר בולט במשך השנה אבל פורים משמש להן סוג של העצמה בכך שבאותו יום הן מצפות לקבל את היחס המלכותי שמזמינה התחפושת.
מין אמין ולא אמין:
כאלה שעושים את זה כדי להרגיש יותר סקסיים - חתולות, שפנפנות, אחיות, אמזונות, גיבורות על, רקדניות בטן, זונות, גלדיאטורים, כל תחפושת שכוללת גרביונים ו/או לבוש מינימאלי. אפשר לרוב מאוד בקלות לזהות מי מתחפש סקסי כי הוא מעצים תכונה טבעית שנראית אצלו כל השנה ומי מנסה להשתמש בפורים כדי להשלים משהו שלא נמצא שם באמת...
המתאפרים:
אלה שפורים מתחיל ונגמר אצלהם בקצת צבע שונה על הפנים. השקעה מינימאלית: ליצן, פרח, פרפר, חתול, נסיכה מצרית. אלה שמשקיעים יותר ילכו עם ציורי פנים מורכבים יותר, מקוריים יותר. המתאפרים לא ישקיעו בלבוש מיוחד לתחפושת, ולרוב האיפור ישאר עליהם כל היום והם גם ישכחו ממנו. המתאפרים מתחלקים לשנים: אלה שיש להם בבית איפור במיוחד לצורך אירועים מסוג כזה, ואלה שתופסים אותם מאפרים אחרים ומאפרים אותם "בכוח".
הסידרתיות:
מצטער בנות, הקטגוריה הזאת היא כולה שלכן. אני מדבר עליכן, הנשים שיש להן תחפושת אחת (או שתיים) בארון, ואתן שולפות אותה בכל שנה, בלי לחשוב על שינוי או גיוון. לרוב זאת תחפושת לא מורכבת או נועזת במיוחד - למרות שאתן מאמינות שחתול או רקדנית הולה ואפילו שוטרת זה תמיד סקסי. התחפושת באמת היא פריט או שניים שהוספתן על בגדים רגילים שלכן שאתן לא באמת הולכות איתן ביומיום: בגד גוף מנומר, צעיף מנומר, כתר, אזני חתול, אזיקים...
אם יש לכן שתי תחפושות זה כי יראו אתכן בשני מקומות הפורים האלה: בעבודה ובגן של הילד, וכל אחד מהפורומים האלה דורש הופעה מחופשת משלו.
הערה: אם יש גברים שנופלים לקטגוריה הזאת, אני מוכן להתערב שהאישה שלהם עומדת מאחורי זה ו"מאבטחת" להם תחפושת לכל שנה. לרוב אין להם הרבה בחירה בנושא אבל תהיו בטוחים שזה יהיה משהו גברי כמו "בוקר", שמשמעותו היא בעיקר ללבוש את חולצת הפלנל המשובצת שהיא מרשה לך לרוב ללבוש רק בבית ולשים את הכובע שקניתם באחד הטיולים בחו"ל.
המתחפשים בזוגות
זוגות שמתחפשים ביחד יכולים להיות חמודים מאוד – בעיקר אם שניהם באותה רמת עניין בתחפושת. כלומר, זה די ברור לראות כשזוג מחופש, של מי היה הרעיון... (אם זה לא ברור זה נהדר). מי מתחפש בזוגות: כאלה שאין להם ביטחון עצמי מספיק בשביל להתחפש לבד ורוצים להבטיח לעצמם שותף מלא, כאלה שרוצים להכיל פנטזיה על בן/בת הזוג שלהם, כאלה שיודעים שאם הם לא יזמו עבור בן/בת הזוג תחפושת איתם הם לא יתחפשו. כאלה שהזוגיות שלהם כל-כך עוצמתית כרגע – עד כדי שהם חיים בעולם משל עצמם. גברים שבת הזוג שלהם הכריחה אותם להתחפש. אחים/אחיות שההורים החליטו לחפש אותם ביחד לפי אותו נושא. אני מניח שיש עוד...
היצירתיים:
היצירתיים הם הקבוצה הכי מעניינת של המתחפשים (לדעתי) מפני שהיא מורכבת מהרבה תת תגיות. הדבר הראשון שראוי להתייחס אליו בתחפושת יצירתית הוא המקוריות. האם התחפושת באמת מיוחדת? שונה? מעניינת? ועוד שאלה חשובה, האם מבינים למה התחפשת בלי צורך בהסברים..?
יש את היצירתיים המשקענים שתופרים, גוזרים, מדביקים, שוזרים, מציירים ומכינים לעצמם תחפושת מקורית לחלוטין – ויש כאלה שמשקיעים פחות אבל יודעים לצרף ביחד את הקומבינציה הלא צפויה המעניינת שתשרת את הרעיון.
לרוב התחפושת היצירתית אמורה לשקף משהו דומיננתי בחייו של זה שיצר אותה, תשוקה או אהבה גדולה למשהו, פרגון למשהו שהם מזדהים איתו או אפילו מחאה נגד משהו.
היצירתיים הם אלה שמתחילים לחשוב על התחפושת לפורים חודשים לפני כולם מפני שהם רואים בחג הזדמנות לבטא את עצמם.
לובשי הדמויות:
כאלה שמתחפשים רק כדי להוציא החוצה אישיות אחרת לחלוטין הכלואה בשלשלאות הסטנדרט החברתי. התחפושת מבחינתם היא הזדמנות להראות לעולם מי הם באמת: גיבורי על, ערפדים, קוסמים, לוחמים, חייזרים וכו'... לובשי הדמויות הקיצוניים לא מחכים רק לפורים בשביל ללבוש את הדמות שלהם, הם ימצאו מסגרות נוספות שבהן לגיטימי להגיע עם דמות שאינה שגרתית (כמו למשל מסיבות גוטיות או כנסים של מעריצי מד"ב ופנטזיה).
גם לובשי הדמויות מתחלקים בגדול לעוד שתי תת קטגוריות:
אלה שמזהים את עצמם עם דמות בדויה מוכרת (סופרמן, הארי פוטר, גיבורי "דמדומים") ואלה שיוצרים את הדמות שלהם מאפס. כלומר ממציאים לעצמם אגו אלטרנטיבי עם סיפור מלא משלו. לפעמים הדמות הזאת משייכת את עצמה לעולם מוכר שיצרו אחרים ("מבוכים ודרקונים", "מלחמת הכוכבים", למשל) ולפעמים לדמות הזאת יש עולם מלא משל עצמה.
לובשי הדמויות לא רק מתחפשים לדמות שלהם, הם חיים אותה. הם לוקחים את החג לפעמים קצת יותר מידי ברצינות וקל לזהות אותם על פי פרטי תחפושת מושקעים במיוחד – שברור מהם שהם לא משמשים לשום דבר אחר.
לסיכום
יש עוד הרבה דרכים לפלח את המתחפשים למינהם. עוד הרבה קבוצות שמקוצר המקום, הזמן והסובלנות לא התייחסתי אליהן כאן, אבל מה שלא תהיה הסיבה שלכם להתחפש, אני מקווה שתהנו מהתחפושת ומהחג.
באופן אישי, אני אוהב ליהנות מהמתחפשים והמתחפושות במספר רבדים, כך שכל שנה יש לי קרנבל מורכב מנסיונות להבין ולהבחין במניעים והשפעות אישיים וחברתיים. אני משתדל לא לשפוט ובאמת לרדת לרבדים ולנימים של הבחירה.
אני תוהה עם המתחפשים עצמם יורדים לנימים האלה כשהם בוחרים את התחפושת...
אם יש לכם רעיונות לעוד קבוצות מתחפשים לפילוח והניתוח שלהן, אני אשמח אם תוסיפו אותן פה.
אני מתחפשת כל שנה לאחת מנסיכות דיסני. אני מתה על נסיכות וזו האובססיה שלי. אין על הכתר והשרביט והשמלה המנופחת.
השבמחק