ינואר 30, 2008

ריטה 2

אני לא נוהג לכתוב פוסטים רודפים, והאמת שכבר הרגשתי שמיציתי את נושא ריטה להפעם, רק שהתגובות החמות והמעניינות שקיבלתי מכם על הפוסט הקודם שכנעו אותי אחרת.

חוץ מזה, נראה שריטה כבר מורגלת לספיישלים כפולים, אז למה לא גם כאן...

כצפוי, ה"ראיון" עם ריטה לא דיבר על הכל. האמת היא שהיא יותר הראתה הכל מאשר דיברה על זה.

מעבר לכך שהיא באמת סירבה לדבר על הנושאים שכולנו באמת רצינו לשמוע עליהם (הסיבות לפרידה והסכסוך עם הליקון), היא סיפקה מופע התערטלות מנומנם עם פסקול שנשמע כאילו הוא מנגן שיר אחד מתחילתו ועד סופו.

אני מודה שלמרות אהבתי הגדולה לריטה, אני לא מאמין לה כבר הרבה זמן כשהיא על הבמה או מול המצלמה. חלק מזה נובע מן העובדה שהיא בוגרת בית הספר למשחק "בית צבי" (וניסיוני האישי יודע איזה כלים היא קיבלה שם), וחלק מזה נובע מכך שביקור במספר מהופעותיה גילה לי שכל הטקסטים שהיא אומרת ב"ספונטניות", בעצם כתובים מראש ומתוזמנים עם הלהקה.

אבל גם אם האמנתי לריטה על הדמעות שלה אתמול וגם אם לא, בעלי העין הרגישה, המקצועית והמיומנת יכלו אתמול לקרוא בין השורות ולראות שבשורה התחתונה ריטה פגועה. היא מרוסקת. ולראות את זה ככה, זה כואב.

אבל בדיוק כשחשבתי כבר שכל הספיישל הזה היה בזבוז זמן והתכוונתי להמשיך הלאה בחיי, קיבלתי את התגובה של דאנו, שמטעמים טכניים אינה מפורסמת בתחתית הבלוג ועכשיו מובאת לפניכם:

"אני כבר לא יודעת למה להאמין יותר.
עצוב להיות סלבס במדינת ישראל, זה בטוח...
ריטה מצטיירת לי כאנושית, אבל מה לעשות, הפרידה שלה לא יכולה להיות אנושית בגלל מי שהיא, ואני חושבת שהיא מייצגת קול גדול של נשים שחוו פרידה, אז לא נורא אם היה להן את ריטה להזדהות עימה.

ובכל זאת...מקווה שתחזור לגדולתה, למרות שגם אני לא מאלו שקנו אף פעם תקליט שלה".

אני מסכים עם דאנו.

מרוב שהייתי עסוק בפן המקצועי של הקרקס הטלוויזיוני הזה, והשלכות היח"צניות שלו, שכחתי את ריטה הבן אדם. קורה. טועים – ומזל שיש לנו חברים שיזכירו לנו את זה.

מתחת לכל הטקסטים, האינטרסים הכלכליים והראזל-דאזל של מכונת השיווק של ריטה, ישנו בן אדם. אדם שלפני חצי שנה חייב התהפכו. היא אבדה את בן זוגה מזה כ-25 שנה ואיתו היא אבדה גם את חוט השני לקריירה המוסיקאלית שלה, היא גם אבדה את האמון בחברת התקליטים לה היתה נאמנה מאז תחילת הקריירה שלה ועכשיו יותר מתמיד היא נתונה בעין הציבור הרעב לדמה.

אני לא מאשים אותה שהיא לא באמת חשפה שום דבר אתמול בערב. אני חושב שהיא זכאית למידה של פרטיות להתאבל על האבדן האישי, ושבנותיה משי ונעם לא צריכות לסבול את הפיאסטה התקשורתית בנושא, שלא תנוח עד שיתייבש כל הדם.

יותר מזה, לריטה למעשה לא היתה ברירה. היא עצמה נקלעה לכל הסיפור הזה בגלל עניין דפוק של טיימינג. אם הדיסק החדש שלה "רמזים" לא היה יוצא עכשיו לחנויות, היא לעולם לא היתה מקיימת את הספיישל החושפני הזה.

תחשבו על זה רגע בהיגיון, כמה זמן עובדים על תקליט? שנה לפחות... ואם את ריטה אז יותר. והפרידה מרמי וכל הסיפור עם הליקון שהתפוצץ... היה רק לפני חצי שנה. אז בעצם כשריטה עלתה על האוטובוס ל"רמזים", לא היה לה מושג באילו תחנות היא תעצור בדרך, וכמה דם היא תצטרך לירוק עד שהוא יצא לחנויות...

אגב, אם אתם מחפשים הוכחה לכך שריטה עדיין לא התגברה על המשבר שלה, לפחות בתחום הזוגיות, אתם יכולים להיזכר בסיפור המוזר עליה ועל רמי בבריכת גורדון. האישה נפרדה מבעלה והיא עדיין מספרת סיפור אישי על הזוגיות שלהם... אמיתי או לא אמיתי, ריטה עדיין מרגישה צורך להיאחז ברמי כשהיא מול הקהל.
האחיזה שלה בו היא הרבה מעבר למסרים הקורקטיים והמפרגנים ששגרה לו במילותיה בראיון.
ריטה עדיין, לפני הכל, אישה פגועה. אישה שתמיד היתה רעבה לאהבה אין סופית ואיבדה את בן זוגה ואב ילדותיה.

אני מסכים עם כל מילה של סמדר שילוני מ-ynet (שאותה קראתי בזכות נילי, תודה). זאת אכן אשמתנו שהתאכזבנו ממה שראינו אתמול בערב. זאת אשמתנו שעלינו לרכבת הפרומואים הדורסנית והורידו אותנו 5 תחנות לפני היעד.

אתם יודעים כמה תגובות היו לכתבה של שילוני כשצפיתי בה? 584! אתם יודעים שלפוסט שלי על ריטה קיבלתי מכם הכי הרבה תגובות מכל הפוסטים שפרסמתי עד היום? התגובות הגיעו בפייסבוק, באי-מייל, ב-sms ובטלפון...

אז ריטה, מסתבר, עדיין מעניינת אותנו. אני חושב שחוץ מאלה שאף פעם לא התחברו אליה בכלל, בכל אחד מאיתנו קיים מקום קטן (או גדול) בלב – שממש רוצה לראות את ריטה קמה מעפר. נראה שבכולנו יש את הרצון הזה לראות מריטה משהו חדש, משהו שירגש אותנו כמו שהיא ריגשה אותנו פעם...

נראה לי שאנחנו אפילו מוכנים לסלוח לה על האלבום "רמזים", מפני שאנחנו יודעים שהיא עבדה עליו עוד לפני הבום הגדול, והשורשים שלו נמצאים בתקופה הקודמת בחייה.

אני מקווה שריטה לא תיבהל מנתוני המכירות של "רמזים" ואני מקווה שהיא תזכור שהדף החדש שלה נפתח בעצם ברגעים אלה ממש.

בואו ניתן לריטה את ההזדמנות להכיל את המשברים שלה בפרטיות ובכבוד, ונקווה שנראה ממנה דברים חדשים ומרגשים כשהיא באמת תהיה מוכנה.

תגובה 1:

  1. אני לא צפיתי בשידור אתמול. אני מניחה שאם היתה לי טלוויזיה, הייתי מסוקרנת מהריאיון איתה (שעל פי הביקורות השונות שקראתי, לא היה באמת ריאיון אישי, חושפני וכו'.
    יש לי ביקורת מסוימת כלפי ריטה ועצם העובדה שהיא בחרה להתראיין דווקא עכשיו עם צאת אלבומה החדש. חדשות לבקרים אנו שומעים מה סו קולד "סלבס" של ארצינו, עד כמה התקשורת, צהובה חטטנית. הגדילה נינט לעשות שכבר הודיעה כי היא על סף אשפוז באברבנל.
    אז מדוע עכשיו ? אין לי ספק שהכאב שלה אמיתי. אבל מכירות הדיסק הנמוכות שלה וביקורות מוזיקה לא מחמיאות עליו, יתכן וגרמו לה למכור את נשמתה לשטן. כלומר לנו -המאזינים, הציבור הרחב שמחפש כוכבים נולדים ואז מצפה בכיליון עיניים להתרסקותם המטאורית.
    בקיצור במערכת היחסים הזו של תקשורת מול ריטה, אני מעדיפה לעמוד מהצד.
    בדיוק כשם שהייתי שמחה לא לקחת חלק במערכת היחסים שלה עם רמי.

    השבמחק

חיפוש בבלוג זה

הצטרפו לדיון כאן, עם הפרופיל שלכם מהרשת החברתית