שירת הברבור

גילוי נאות הוא להגיד לכם שיש לי חולשה לריטה. אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי אותה מפציעה על המסך בז'קט הצהוב חושפני ואמרתי להורים שלי (הייתי ממש ילד), שהיא תהיה ענקית. הם צחקו עלי. זה היה בשלב שעוד לא התייחסו בו לכישורי איתור הטרנדים שלי...

ריטה עוברת תקופה לא קלה. בעצם זה אנדרסטייטמנט. ריטה עוברת תקופה, בריטני ספירס, קטסטרופאלית. ממרום מושבה במגדל השן הכחול לבן, היא התגלגלה לירכתיים של מופעים עבור חברת סלולאר, וזה הסיפור רק על קצה המזרק.

עכשיו, כשהזוגיות התקשורתית המושלמת שלה מנופצת על ריצפת נתוני המכירה של אלבומיה האחרונים והופעותיה הכושלות, היא נזכרת לדבר איתנו על הכל.

ימי התום

אני לא יודע כמה אתם מכירים את ריטה באמת, וכמה עקבתם אחרי הקרירה שלה. אני זוכר שהייתי בן 10 וריטה לוהקה לתפקיד הראשי ב"גברתי הנאווה". אני זוכר כתבה של ראיונות איתה מאחורי הקלעים ושכבר אז שמתי לב שמדובר בבחורה קצת ילדותית, לא ממש מבריקה ובעיקר מבולבלת מכל תשומת הלב שהיא מקבלת פתאום.

20 שנה מאוחר יותר, מוקפת בארמדה של יועצי תקשורת, דוברים ויח"צנים, הדיווה קליינשטיין היא דמות אחרת לחלוטין. היא שמורה, נשית, מאופקת יותר, מדקלמת טקסטים חמים ומחבקים שנכתבו בשבילה בקפידה ראיון אחרי ראיון – וכל פעם נשמעת יותר אמינה מתמיד. עוד שניה – ריטה לכנסת.

בתוך בועת הברנז'ה התל-אביבית מתרוצצות על הזוג קליינשטיין שמועות כבר כמה שנים. יש שטוענים שריטה בגדה ברמי עם דמות מוכרת היטב בתעשיה, יש הטוענים שרמי הוא זה שבגד בריטה – עם גברים. האגדות האורבניות הולכות והופכות יותר ציוריות בפרטיהן ככל שמתקרבים במעגלים החברתיים אל רמי וריטה, אך למעשה אף אחד לא יודע עובדות.

מחול מטורף

אז למה אנחנו שומעים על זה רק עכשיו? אם אתם כבר לא תמימים, אתם יודעים שישנן עובדות הקשורות לחייהם הפרטיים של סלברטאים מסוימים והשתיקה התקשורתית יפה להם.
זה לא שהתקשורת באמת משקרת, היא פשוט לא אומרת את כל האמת – או כמו שאומרים "מתעלמת ממנה באלגנטיות". הזוגיות הקליינשטיינית היא בדיוק אחד מהדברים האלה.

למה התקשורת מתנהגת ככה? מהמון סיבות, החל מהפחד מתביעות דיבה ועד הסכמי הסתרים של יד רוחצת יד בתוך התעשיה.

אני מאמין שהחסינות התקשורתית של רמי וריטה נבעה מהיותם תחת החסות של הליקון ומהיותם מעצמה כלכלית בידורית בפני עצמם. ביחד הם החזיקו בעמדת השליטים של שוק הבידור הישראלי, עד שהגיעה הכובש האכזר"טדי הפקות", הרייטינג יקום דמו, ושינה את פני מפת הסלבס בישראל לנצח.

הבעיה היא שכמו שהתקשורת יודעת להעניק חסינות, היא יכולה להתהפך עליך כמו פאנל שופטים בנולד לרקוד, ולהשליך את גופתך המחוררת לאוכלי הנבלות שבקרקעית מרתפי הטוקבקים.

וזה בדיוק מה שקורה עכשיו. ריטה שעד היום התעקשה לדבר בתקשורת רק על דברים שמחים, ולמרוח לנו את זוגיות המושלמת שלה בין הנוטלה והלחם הלבן – אותה ריטה פתאום נקראת להזיל דמעה אל מול האומה וקונן על מר גורלה.

כמו ציפור בשבי

אומרים שהנפילה של ריטה מגדולתה היא לא רק אשמתה. אומרים שהיא בודדה בפסגה והוקפה אנשים שענו רק כן על כל גחמותיה. אומרים שחברת התקליטים פינקה אותה וההפקה של הופעותיה מנעה ממנה את הידיעה כי לא נמכרים מספיק כרטיסים למופעים. מבחינת ריטה – היא עשתה את הדבר הנכון וכל מה שהיא היתה צריכה זה לשמר אותו.

כלואה באשליה בה הקיפו אותה, ריטה קפאה על שמריה ומחזרה את עצמה לדעת. אף חיידק ידידותי לא לחש לה באוזן "מותק, את משעממת כבר" או "אולי תביאי משהו חדש". להפיך, כולם המשיכו רק להגיד לה כמה היא נפלאה ומהממת ומרגשת. אז איזה סיכוי היה לה להשתנות?

אש על הפנים

מותג כמו ריטה אולי לא בונים ביום אחד, אך נראה שעולמה קרס עליה אפילו מהר מכך. מרגע שנחשפה בתקשורת תביעת הענק של הקליינשטיינים מול חברת הליקון הכל התחיל להתפורר ומהר. היחסים בין בני הזוג התערערו והפרידה (השנייה, למרות שלא סיפרו לכם על הראשונה) מיהרה להגיע. הליקון פרסמו את נתוני המכירות של אלבומיה של ריטה, נועצים מסמר אחרון בארון החסינות התקשורתית שלה ומניחים לה להצהיב על גבי מדורי הרכילות.

אפילו אם אתעלם מן השמועות הצבעוניות שהגיעו לאוזני, קשה להתעלם ממה שקורה למותג ריטה בראש חוצות בעקבות זאת.

ריטה שהופיעה הערב (שני) בנולד לרקוד נראתה חולה, מטושטשת ואבודה. למעשה נראה שמישהו הגדיל לה את מינון כדורי הפרוזק. היא כמעט לא הצליחה להתנסח בקטעים המאולתרים, מה שגרם לקטעים המבויימים לבלוט אפילו יותר מבדרך כלל. ("אני לא יכולה לשפוט שום אדם..." עלק).

שירת הסירנה

מידת החשיפה האישית בתקשורת היא תמיד מדד מדויק למצב הקריירה של איש ציבור. ככל שהוא נואש יותר, כך הוא יורק יותר דם בפריים-טיים והפעם נראה שהגיע תורה של ריטה להקיא את קרביה אצלנו בסלון.

אם אנחנו לא יכולים לשמוח איתה, אין לה ברירה אלא לגרום לנו לרחם עליה. מחר (שלישי) היא תנסה לספר לנו סיפור אישי וכואב שיגרום לנו להזדהות איתה. סיפור שיגרום לנו לרצות לחבק אותה ושוב לצרוח את ה"בשבילך" באמצע "חיה לי מיום ליום".

למרות הציניות, אני לא מקל ראש בסבל של ריטה. אני חושב שהוא אמיתי ולגיטימי וצורב.
אני לא יודע אם זה נכון עבורה לעשות את המהלך הציבורי המתרפס הזה ולהישפך לנו ככה אל עבר נקודת האל חזור.
אני גם די משוכנע שלמרות הפרומואים המרטיטים, ריטה לא תחשוף גם הפעם את הכתף השנייה ותשאיר אותנו מפנטזים באפלה. בראיון שהוכן עבורה ככלי יח"צ מושחז, היא תדקלם לראשונה את התשובות החדשות שהוכנו עבורה בנושא הזוגיות עם רמי, הריב עם חברת התקליטים והכישלונות המסחריים.
היא תעורר אמפטיה, תזיל דמעה מתוזמנת היטב ותצא לפרסומות בדיוק ברגע הנכון. היא תהיה מקולפת מהנוצות והפסון הדיוואי ותקרין נשיות עדינה ופגועה. בקיצור, היא תוכיח שוב שהיא מוכנה לעשות הכל – רק כדי ששוב נאהב אותה.

עבד של הזמן

הזמן הוא לא רופא, אבל לא בטוח שלריטה הוא אפילו יביא הקלה... באנגלית אומרים על מקרים כאלה "to little to tale".

במציאות שבה כולם נמצאים בחסדי הטוקבקים והבלוגרים, ריטה לא מספקת יותר את הסחורה הנכונה. אולי נהנה להתפלש קצת בדמה המותר, אך לא יעניין אותנו לרחם עליה לאורך זמן. אם היא תמשיך לטחון לנו בתקשורת את המסכנות שלה היא תתוייג תחת "NEXT" עוד לפני שיגדל השיער של נינט.

רגע פרטי

אני יודע שאף אחד לא שואל אותי, אבל אם אתם כבר פה אני אספר לכם מה העצה האישית שלי לריטה. ריטה צריכה להיוולד מחדש. היא צריכה לשכוח את כל האנשים שהיא עבדה איתם עד עכשיו, ולגלות יוצרים חדשים. היא צריכה לבוא לכל היוצרים שהיא כבר כן עבדה איתם וכן מכירים אותה ולהגיד להם: אני רוצה שתכתבו לי דברים שלא נשמעים כמוני. היא צריכה לחפור במקורות השראה חדשים ולהעמיק את עצמה מבחינה אומנותית.

היא צריכה למצוא את הקול שלה מחדש מתחת לכל הפלסטיק והבישולים האולפניים. היא צריכה לשכוח מנתינת חסויות ופרסומות לחברות מסחריות גדולות ושנואות. היא צריכה להקיף את עצמה באנשים חדשים שיגידו לה את האמת ולא כאלה שרק יחפשו להגיד לה כמה היא גדולה ומדהימה.

חיזיון מקומי

אני יודע שהסיכויים שריטה תקבל את העצה שלי הם אפסיים. רק מהיחס לו זכתה בספיישל "נולד לרקוד" שהוקדש לה, ניתן לראות שעדיין נותרו אנשים שמוכנים לרפד עבורה את הסכין לחיתוך הורידים.

הספיישל שהיה אמור להקרין את עוצמתה של הדיווה החזקה והוותיקה בשוק המוסיקה הישראלי, הצליח להקרין בדיוק את ההיפך: נואשות על וניסיונות פתטיים לקדם את האלבום החדש ואת המופע.

המדד המדויק לדעת כמה לא מאמינה הטלוויזיה במה שהיא מוכרת, הוא היחס הישר בין האייטם עצמו ומספר הפעמים שהוא מוזכר בשעה. נולד לרקוד שברה במקרה הזה את כל השיאים.

מחכה

אני מודה שאני מחזיק אצבעות לריטה. אני רוצה לראות אותה יוצאת מן הסבך הזה ומשילה מעליה את הקליפות הכבדות מאחריות שעצרו אותה עד כה מלהתקדם.

אני זוכר לה חסד נעורים קטן ואישי שאחלוק איתכם לסיום הפוסט הזה.

בשיא תפארתה, בימים שהמופע "אהבה גדולה" מילא את אמפי תיאטרון קיסריה למעלה מ-300 פעמים, הצלחתי לגרום לכך שקלטת ועליה שיר שכתבתי תגיע עד לריטה אישית.

כשבועיים לאחר מכן, ביום שישי בבוקר, ריטה התקשרה אלי הביתה. דיברנו כמעט רבע שעה. היא אמרה לי בעדינות שהשיר לא בשבילה אבל שלא אתייאש ואביא לה חומרים נוספים. היא גם שאלה אותי על חיי ועל הצבא (הייתי אז חייל), ובקיצור – היא עשתה אותי אדם מאושר.

כל זה היה לפני יותר מ-12 שנה, כשריטה לא היתה צריכה שאף אחד יזדהה איתה מזילה דמעות בפריים-טיים, ולמרות שחוץ מאת שנותיי השארתי מאחור גם את תמימותי, אני עדיין מקווה שחלק קטן מהריטה הזאת עדיין קיים.

זאת לדעתי הריטה שתוכל לקום מעפר ולהיוולד מחדש. אבל אלה הן מילות המפתח: "משהו חדש".

אם ריטה לא תנסה לחזור ולטעון לכתר שנלקח ממנה (בצדק), ובמקום זה תחפש ותגלה את עצמה באמת – תוך שהיא מוכנה לוותר על נתח גדול מהקהל לטובת אינטגרטי אומנותי מדויק ומכוון יותר, יש לה סיכוי להצליח במקום שבו רבים וטובים נכשלו.

קישורים:
1. ריטה – ויקיפדיה.
2. ריטה – האתר הרשמי.