אוקטובר 31, 2008

תעמולה לא קלה

אני לא טקסט פוליטי

לפני שאתם נבהלים, תרשו לי להרגיע אתכם: זה לא הולך להיות פוסט פוליטי. לא הולך להיות כאן מסגר גלוי או סמוי כדי להצביע למועמד זה או אחר, אני לא הולך להגיד לכם איך לחשוב ובטח לא למי להצביע – אם להצביע בכלל.

מה שאני כן רוצה, זה לחלוק אתכם את המחשבות שלי על הבחירות הקרובות בת"א – ואולי תגלו כאן משהו שיפתיע אתכם ותתחברו אליו גם.

אני מודה שכאיש פרסום יש לי בעיה רצינית עם פוליטיקה. אולי כי אני מתפרנס מלהגיד לאנשים את מה שהם רוצים לשמוע כדי שהם יוציאו על זה כסף. נכון שזה קצת יותר מורכב מזה אבל בכל זאת זה מסוג הדברים שגורם לי לסנן את רוב המסרים המופנים אלי דרך קרום ציניות אדיש וספקני.

מתוקף כך, לא הפליא אותי שלמרות העובדה שתעמולת הבחירות המקומיות רוחשת וגועשת בתוך עצמה כבר תקופה לא קצרה – רובה הגדול חלף מעלי ולא נפגש איתי באמת כמעט בשום מקום.

נגיעה אחת רכה

פה קיבלתי פלייר בשדרה ברוטשילד, שם ראיתי שלט חוצות משמים וסטנדרטי, ולפעמים מרפסת ממותגת בגאווה באיזה ברזנט מודפס שלא יבייש אף שבט צופים. אבל האמת, לא באמת פגשו אותי. לא באמת הגיעו אלי וכבשו את אזני. לא תפסו את תשומת ליבי – עד השבוע.

לפעמים נדמה לי שלמתמודדים על ראשות העיר מתאים שחלק גדול מן התושבים חי בבועה. שרובם אדישים עד אופורטוניסטים ויבואו לכיכר רבין להפגין בהמוניהם רק אם יבטיחו להם גם הופעה טובה בחינם.

לפעמים נדמה לי שנוח להם שאנחנו (ואני בהחלט מכליל את עצמי בתוך האנשים האלה) בוחרים שלא לבחור. בוחרים שלא להיות באמת מעורבים. בוחרים להתלונן מעל דאבל מיקיאטו שלנו על כל מה שמפריע לנו – רק באוזניים של החברים שלנו, אבל בסופו של דבר ממשיכים את החיים שלנו כרגיל.

למה זה נוח?
מפני שקולות לא ספורים אפשר לתמרן. אפשר לעשות עליהם עסקאות. אפשר לעשות עליהם קומבינות. בדיוק אותו דבר אפשר לעשות גם עם קולות שלא עברו את אחוז החסימה אגב – אפשר להתמקח עליהם תמורת תנאים...

זאת לא העיר (רק) שלי

אז אחרי שחשבתי על זה קצת, פתאום הדברים התחילו להשתנות – וכמו שהפייסבוק שלי התעורר לחיים פתאום ביום אחד עם 250 חברים, ככה פתאום התחילו לצוף אלי המסרים של דב חנין.

(לא לא, אני לא הולך להגיד לכם לבחור בו – תירגעו).

הסיבה שדב חנין הגיע עד אלי היתה סרטון שנקרא "זאת לא העיר שלי". סרטון שכשראיתי אותו אני חייב להודות שהאינסטינקט הראשוני שלי היה להתרגש.

הסכמתי עם כל מה שנאמר בסרטון (כמעט). למעשה זה יותר עמוק מזה: כל מה שנעשה בהקשר של הסרטון הזה הוא נכון עד כדי הערצה למערך מטה הבחירות של מר חנין.

הם בחרו היטב את קהל היעד, הפיקו סרטון מושקע (לטענתם ביוזמתם והתנדבותם של המשתתפים שהם סלברטאים), והם הפיצו את עצמם לקהל היעד שלהם דרך ערוץ התקשורת הכי מדויק שלו: האינטרנט. נכון להיות לסרטון הזה יש כמעט 6000 צפיות ביוטיוב, שזה ממש לא מעט, ואני מניח שצפו בו גם באתרים אחרים.

אחר-כך נרגעתי קצת, וכשחשבתי על זה שוב, היה נראה לי שהיה עדיף להפיק את הסרטון עם אנשים אמיתיים ולא עם סלבס. במיוחד סלבס שמנסים למכור לנו "זוהר" יום אחד, ואז אומרים לנו שהם לא יכולים להרשות לעצמם דירת שני חדרים ב-3400 ₪. (לא שאני לא מאמין להם...)

אבל מעבר לזה, שהסרטון מצליח לגעת בעצב החשוף שמציק שכל אחד מאיתנו.

לא דובים ולא יער

אז למה אני לא כותב לכם בעצם פוסט שאומר "תצביעו לדב חנין"?

מהסיבה הפשוטה שלהגיד מה רע, זאת לא חכמה. גם לא להצביע על בעיות. גם לא לדבר בהתלהבות על הדרכים לפתרונות.

דב חנין עוד לא היה ראש עיר, וכמי שעוד לא נכשל בעיניי הציבור, הוא יכול להרשות לעצמו להגיד את כל הדברים הלא טובים שעשו קודמיו. הוא גם יכול לחשוף רקורד ארוך ומרשים בתחום הפוליטיקה (הסביבתית, החברתית, הקהילתית וכו'...). ראש עיר הוא עוד לא היה.

הציניות שלי מחליפה הילוך כשאני שואל את עצמי מה הוא יעשה בפועל.

כלומר, איך באמת הוא יעמוד מול כל תאגידי הענק שמזרימים כספים לעריית ת"א תמורת "מכירתה לעשירים".

מאיפה הוא הולך לגייס את הכספים לפיתוח העיר?
איך הוא הולך להתמודד עם משחק הכוחות הפוליטי והכלכלי המופעל על העירייה בכל ה"מכרזים" שלה ומה בדיוק הוא יעשה כדי למנוע מרכבי ה4
X4 לחנות על המדרכה ברוטשילד ולקנות קפה.

אני בטוח שלמטה של דב חנין יש את כל התשובות לשאלות שלי (זאת העבודה שלהם אחרי הכל) אבל הבעיה היא שאני לא אאמין להם. להם ולאלה של חולדאי וכל המתמודדים האחרים.

מטריקס והעיר הגדולה

אני לקחתי את הגלולה האדומה ולא את הכחולה ואני יודע שיש הבדל גדול בין להגיד לאנשים מה שהם רוצים לשמוע כדי לקבל מהם – ובין להשיג את המטרה ולהתמודד באמת עם המצב האמיתי וכל המגבלות שהוא מציב.

כי אני יודע שאם צריך למלא את קופת העירייה וזה לא יגיע מן העשירים, זה אומר שהמיסים שלנו יעלו. ואז אולי לא נשלם 3400 ₪ על דירת שני חדרים בת"א אבל נשלם עליה 700 ₪ ארנונה. אולי יותר. אז מה ההבדל?

האם דוב חנין יבנה פה דירות לצעירים? יעצור את מכירתה של שדרת רוטשילד לחברות הסלולאר? יפתח לנו את המועדונים אחרי 12 בלילה?

אף אחד לא יודע. אולי כן. אולי לא.

אבל חברים שלי, אלא באמת לא הנושאים הבוערים על האג'נדה של עיריית תל אביב, ואם זה מה שצריך להגיד לכם בשביל להזיז אתכם להצביע זה עצוב מאוד.

זה עצוב כי זה מה שאומרים לנו במקום לדבר על מערכת החינוך הכושלת, על העוני והאלימות שמתקיימים בשכונות ואזורים מסוימים, במקום לדבר על מערכת הרווחה הלא קיימת, על שירותי התחבורה האיומים – במקום לדבר על זיהום האוויר, הרעלים והאנטנות הסלולאריות שתוקעים לנו על כל גג רענן.

זה עצוב שכדי להוציא אותנו, התל-אביביים הבועתיים, האדישים, הציניים ולגרום לנו ללכת להצביע צריך להגיד לנו שתהיה לנו רכבת עילית קצת יותר מהר ולא בעוד 25 שנה. זה עצוב שבשביל להניע אותנו להצביע צריך להגיד לנו שנוכל לשתות את הבירה שלנו מתחת לבית גם אחרי 12 בלילה.

מבוכה רבה על לא-דבר

זה מביך אותי בתור אותו תל-אביבי בועתי שמדברים אלי ככה, רק בגלל שזה נכון. רק בגלל שישב צוות של אנשים והגדיר משימה: "להניע את הבועתיים להצביע". ואז שאל את עצמו "מה הם רוצים" וענה את כל התשובות הנכונות, וארז אותן בתוך סרטון מצוין – ולרגע, גרם לי ממש לשכוח שחוץ מזה שזאת העיר שלי, זאת גם העיר של ההומלס שחי מתחת לבית שלי על הספסל, וגם של הזקנה שלא יכולה לצאת לרחוב החשוך כי אין תאורה (לא במרכז העיר חברים, אבל צאו לשכונות), וזאת גם העיר של הילדים שההורים שלהם לא יכולים להרשות לעצמם לשלוח אותם ללמוד, וזאת גם העיר של אלה שחולים ולא יכולים להרשות לעצמם טיפולים רפואיים, וגם העיר של נוער במצוקה שלא תמיד יש לו לאן ללכת ועוד כל מיני דברים שהעירייה אמורה לעסוק בהם הרבה לפני שהיא פוטרת לנו את בעית הג'יפ שקונה אספרסו ומפריע לנו בשדירות רוטשילד.

אני נבוך להיות חלק מן הקהל הזה, למרות שאני מודה בפה מלא שעד לכתיבת שורות אלה הייתי חלק ממנו.

אני נבוך שיש מספר מועמדים שרצים לבחירות בעיר המתקדמת והמובילה בישראל ולא השכילו להשקיע בקמפיין אינטרנטי שהיה אולי חוסך להם כמה פליירים ברוטשילד, מציל כמה עצים וגם משיג להם תוצאות הרבה יותר מרשימות. (דב חנין הוא אגב דוגמא הפוכה לזה).

אני נבוך שכמי שנמצא רחוק מהסצנה הפוליטית אף מועמד כמעט לא עשה מאמץ להגיע אלי באמת.

זה מביך אותי כציבור שאמור לבחור את מי שייצג אותי בעירייה.

מביך אותי שרון חולדאי פתאום פתח משתמש בפייסבוק, ואני מתערב איתכם שהוא לא ראה את פייסבוק יום לפני שהיועצים הגאונים שלו אמרו לו שכדאי.

מביך אותי שהבחירות המקומיות משחקות לי מעל הראש וכשהן כבר מחליטות לגעת בי הן צריכות להשתמש בדברים הכי לא חשובים על האג'נדה העירונית כדי להזיז אותי לעשות משהו.

לאן נוליך את הבושה

אם אתם מכירים אותי, אתם יודעים שאני לא טיפוס אקטיביסטי במיוחד. למעשה אני בדיוק מאותם אנשים שחיים בת"א כבר 12 שנה כמעט ולא הלכו למשרד הפנים כדי לשנות את הכתובת בתעודת הזהות. או שכן. אני כבר לא זוכר מרוב שלא אכפת לי.

ככה בדיוק הרגשתי כלפי חשיבות ההצבעה שלי. אבל אתם יודעים משהו, קחו מהפוסט הזה מה שתיקחו – אני אצביע השנה.

למי? אני עדיין לא יודע. אבל אני אבדוק. אני אחקור, ואני אגלה עם מי אני הכי מזדהה. אני לא אתן לסרטונים מרגשים או להצהרות נבובות לשכנע אותי – אבל אני כן אנסה להגיע לתשובות שיספקו אותי באמת ולא רק ילטפו לי את האוזן.

בהצלחה לכולנו, ובהצלחה לתל-אביב.

נ.ב

ברור לי שכל המועמדים מצאו ביטוי מסוים לקמפיין שלהם באינרטנט, רק חשוב לי להגיד שחוץ אולי מדוב חנין – לא ראיתי אף אחד שעשה את זה נכון.
אם פספסתי משהו או אתם חושבים שאני טועה, אשמח לתגובותיכם!
תרגישו חופשי ללנקק לאן שאתם רוצים.



9 תגובות:

  1. האמת שבימים האחרונים הרגשתי איזה דגדוג קל באדישות התהומית האופפת אותי לנוכח הבחירות בתל אביב.
    זה נכון שאני חיה בעיר הזאת ודווקא בשכונה שזקוקה לראש עיר שיעשה איזה שהוא שינוי. אבל האדישות הזאת, ממסמרת אותי, לא נותנת לי להטריח את עצמי להזיז את עצמי ולבחור.
    אני חושבת שהאדישות נובעת מהשובע. השובע בשחיתות, השובע מהבטחות שווא, הידיעה שבעצם, בשורה התחתונה, כולם אותו הדבר. העירייה היא זעיר אינפין למה שקורה בממשלה.
    למרות הכל, אולי אצביע השנה. בפעם הראשונה. הדגדוג הזה, שדיברתי עליו בהתחלה, הולך וגובר, עד היותו בלתי נסבל. דווקא כי יש דברים שמקוממים אותי וזקוקים לשינוי בעיר הזאת. דווקא כי למרות הכל, אני רוצה להאמין שלמישהו שם באמת אכפת. השאלה הגדולה היא - למי.

    השבמחק
  2. אני דווקא חושב שהסרטון קולע לנקודה נכונה. עיר היא מרקם תרבותי, וזה חשוב לשמור עליו בדיוק באותה מידה שחשוב לתת פתרונות הולמים לאלו הנזקקים לשירותי רווחה וכו'. אם לא תהיה לנו את התרבות שלנו, מה אנחנו שווים? אז לא נהיה יותר מחבורת בבונים שכל מה שאכפת לה הוא מקסום רווחים.

    השבמחק
  3. מייקל, פשוט כתבת מילה במילה את מהשאני מרגיש וחושב - מילה במילה!

    עד שלשום לא ידעתי מי זה דב חנין, עד שקבלתי את הסרטון הברק אובמאי הזה.

    אני חושב שגם השנה אני אצביע לירוקים. זו האג'נדה שלי - מאז ומתמיד. אולי הם יזכו במשהו הפעם בחסדי המגמה ההולכת ומתחזקת. לפחות אני עקבי...

    השבמחק
  4. תגובתה של פופון, נשלחה במייל והותרה לפרסום :)

    ----

    אוך יקירי,
    אני חייבת להשתפך על צורת הכתיבה שלך...אבל עזוב.
    יש לי דברים יותר בוערים לומר. את המחמאות אשאיר ליום היחידי שאני מרשה לעצמי להיות סימפטית לחברים שלי- ביום ההולדת שלהם ושלך כבר עבר.. (למעשה פוספס בשוגג)
    הנושא הבוער על סדר היום הוא תל אביב.
    אני ילידת תל אביב אמיתית. כן אני מטהורי הגזע.
    למדתי באלחריזי ובליידי דיוויס, עשיתי מורל בשבט הנשיא, ואח"כ עשיתי כמה מדריכות בשבט כפיר, גרפיטי כשרבין, פיזזתי במטרו ובארבעת העונות, הצקתי לזונות בדיזנגוף, והרמתי את מארזי השוקו והלחמניות ב5 בבוקר לפני הטיול השנתי כדי להביא לכל השכבה.
    תל אביבית.
    תל אביבית שאוהבת את תל אביב, את ההסטוריה, את הבניינים הישנים, את חוף הים ואפילו את הפקקים. אבל אני חייבת לציין שאת תל אביב שלי אני חווה מהצד. ב10 השנים האחרונות, שטף אותה גל של מתנחלים: לא תל אביבים שהחליטו להיות תל אביבים.
    מסתבר שישנו איזהשו מניפסט דימיוני שעל פי נקבעת הדרך להוכחה כי אכן תל אביבי הפכת להיות:
    1. חייב לגור למקומות הכי "נחשבים" כלומר: שינקין, פלורנטין, כרם, רוטשילד, גבירול, בזל, צדק ולאחרונה- נגה ומסתמן שעג'מי.
    2. מקיאטו כפול בלי קפץ עם מעט שמן סיכה בצד (שיהיה על מה לשבת)
    3. כן, יש לי רכב, אבל אני מגיע במונית שירות כי אני לא רוצה להוציא אותו מהחניה
    4. חומוס אוכלים רק אצל הערבים ואם אפשר בשישי בצהריים או בשבת
    5. אוספים את החרא של הכלב, אבל זורקים את בדל הסיגריה ברחוב
    6. מה פתחו קניון חדש מתחת לבית שלך? איזו חוצפה! איזה חנויות יש שם? יש סייל ברנואר? יאללה מותק אני קופץ לבקר.
    7. אני מצביע למרצ. ברור. גם הערבי מהחומוס בשינקין מצביע להם.
    8. רק שמאיר "תיהיה בריא" לא יצוץ לנו עכשיו, מה הוא נפטר? יואו, איזה עצוב...
    9. אמא, לא אומרים קישוא, אומרים זוקיני, וכן, זה צריך לעלות 20 ש"ח לקילו
    10. לא נורא, מחר ניקנה עוד אופניים.

    וזו רשימה חלקית.
    התל אביבים כבר לא גרים בתל אביב, הם תל אביבים בנפשם- אבל לא יכולים לחיות בה.
    הם גרים בערים קרובות כמו ר"ג, יפו, חולון, גבעתיים ומושבים עוטפים.
    הם לא יכולים לחיות בה כי תל אביב הפכה להיות התרגיל הפרסומי של עצמה.
    היא מכרה צורך ועכשיו הצורך קונה אותה.
    הצורך של ליכודינקים פריפריים ודומיהם לקבל מעט שכל ותרבות (שאין בפריפרייה) ולהיות מוכנים לשלם כל מחיר על מנת לגעת לשבריר שנה בתרבות האורבנית העוטפת את העיר הזאת.
    חולדאי (שהוא ממש לא מחמל נפשי) לא מכריח אף אחד מהם לשכור חדר וחצי באוריאל קוסטה ב1000$ עם שירותים משותפים למכבסה.
    הוא לא מכריח אותם לתפוס חניות או בכלל להחזיק רכב.
    חולדאי לא יצר את העיר הזו, העיר הזו נוצרה מעצמה, היא החלה כמושבה וצמחה להיות מטרופוליטן. הפרוייקטים של הנדל"ן לצערי הם ניסיון נואש לענות על צורך. הצורך של אנשים כמוך, שבאו מהפריפריה כדי לקבל עיר חמה ונהדרת ועוטפת. ואני לא מאשימה, כי גם אני הייתי טסה לכאן אחרי הצבא אם לא הייתי נולדת מלכתחילה בתל אביב עם מצקת זהב תקועה לי בתחת וצ'יפ של איזיפארק מוחדר לעורפי.
    ועוד משהו.
    דב חנין.
    נחמד, יפה.. רוצה לעצור את כרישי הנדל"ן.
    ובכן יקירי ,פרוייקטים בסדר גודל שכזה הם לא מהיום למחר, גם ל למחרתיים ולא לעוד 3 שנים. הפרוייקטים שהוא מדבר עליהם נמכרו לפני 5 שנים, יבוצעו בעוד 5 שנים, וייסתיימו כעבור 5 שנים.
    את אלו כמו פרוייקט הדולפינריום והמשולש הוא לא יוכל לעצור כבר.
    ויש עוד כמה בשרוול.
    אז הוא יעצור את אלו שיתחילו להיכבנות בעוד 15 שנים?
    למי אכפת?
    גם ככה העולם יגיעו אל קיצו ב2020, ואת זה הבטיח איש יותר חכם מדב חנין.
    בקיצור.
    אני מצביעה ללתת לחיות למועצה. למה?
    כי עדיין יש בעיר מאות אלפי תושבים שלא יכולים להתנחם בסייל בזארה.
    נשיקות.

    השבמחק
  5. תגובתה של דאנו, נשלחה במייל והותרה לפרסום :)

    -------

    מיקסר,
    מלים כדרבנות.
    להבדיל ממך, אני כן רואה את עצמי מעורבת, לפחות מקשיבה למה שקורה בעיר שלי.
    אני לא הולכת לתלות שלט על המרפסת שלי, אבל כן לקחתי פליירים ודברתי עם אנשים.

    אני חושבת שיש דברים נכונים במה שאמרת, יחד עם זאת, כדי שאנשים יהיו באמת אקטיביים ואכפתיים-גם ובעיקר אחרי הבחירות, כי לא לעניין לחזור לנמנם את שנת החרף שלנו רק כי שלשלנו פתק לקלפי,
    צריך לתת להם תנאים טובים.
    בדיוק כמו במקום עבודה, אם טוב לך, אם התנאים טובים, אתה תשאר, אתה תפתח לויאליות, אתה תאהב את מה שאתה עושה למען החברה / העסק, או לצורך ענייננו-לטובת העיר.

    אני אוהבת את תל אביב בכל מאודי ומאד גאה להגיד את זה,
    ואם זה מה שיזיז את התחת החמוד שלך כדי להצביע, כדי להשאר במודעות גם אחר כך, אז אני אומרת איימן.

    השבמחק
  6. אמנם אני לא תל אביבית, אבל נראה שנקודת מבט חיצונית לא תזיק פה.
    אני קוראת את הדברים שלך ואת שאר התגובות שמנסות לנחש מדוע אנשי הבועה מרוכזים יותר בעצמם מאשר בסביבתם.
    תוצאה של שובע? לאו דווקא. אנשים שבעים יש גם במקומות אחרים וחלק מהם תמצא מחלקים פליירים לטובת המועמד שלהם. אני דווקא חושבת שמדובר בעניין של חינוך ואם לדקדק: חינוך לדמוקרטיה.
    החינוך לדמוקרטיה הוא בדיוק זה שהיה אמור לתת לאנשים בועתיים את ההבנה (כמו גם את הכלים) שאת הבעיות שלהם אפשר לפתור בצורה מהירה ויעילה יותר - דרך המעשה, אם זה בבחירת מועמד מתאים יותר לראשות העיר או בהשתתפות בועד השכונה.
    אני לא מתכוונת לשבת ולפרט את הקשרים והמשמעויות, אבל אני כן אומר שלעניות דעתי, שינוי האנשים צריך להתחיל בגיל צעיר יותר ובתוך מערכת החינוך שלנו דווקא ולא בסרטונים ביו-טיוב.

    השבמחק
  7. תגובתה של סלומה כפי שנשלחה אלי למייל והותרה לפרסום:
    -----

    לגבי הסרטון העשוי היטב, אתה צודק.... לא יתכן שהדבר היחידי שיהיה בקמפיין הבחירות של דב חנין זה נושא שכר דירה לצעירים. אם הוא היה עושה סדרה של סרטונים כאלה שכל סרטון עוסק בנושא אחר, היה מתקבל על הדעת. בנוסף, אני שמעתי את דב חנין פעמיים במסגרת חוגי בית, ואם אני זוכרת נכון הוא אמר שאין לו אפשרות ישירה לפקח על מחירי שכר הדירה, אבל מה שכן- יש אפשרות ליצור פרויקטים מיוחדים בעיר לקהל צעיר.

    כמי שרצתה לשמוע מה שיש למועמדים בעיר הזו להציע, חיפשתי ואכן מצאתי.... דוב חנין נגיש ביותר. ענה למייל שלי באופן אישי תוך מספר דקות והוזמנתי ל- 2 חוגי בית לשמוע אותו מדבר. רון חולדאי לעומת זאת לא נגיש. לא הסכים לעשות דיון ציבורי מול דב חנין... הוא למעשה כמעט לא הסכים להתראיין או לדבר על מה הוא מבטיח לנו עד שהסקרים התחילו להצביע שהוא צריך לצאת מהשאננות שהוא שרוי בה. זו חוצפה שמועמד לראשות העירייה עם תקציב בובמבסטי ממפלגת העבודה לא מראה את פניו בציבור בתקופה הזו להסביר לבוחריו מה הוא מציע להם. אז מה אם הוא היה ראש עיר ב-10 שנים האחרונות. מגיע לי לדעת מה הוא יעשה בעיר הזאת במידה ויבחר לעוד קדנציה.

    למרות הסרטון הפופוליסטי אני עדיין אצביע לדב חנין. להגיד שהוא לא היה ראש עיר בעבר כסיבה לא להצביע לו? זה לא שמדובר באיזה טירון, מדובר בפוליטיקאי עם מודעות חברתית וסביבתית גבוה. בעבר ניהל ארגון גג של קבוצת אירגוני איכות הסביבה (או זכויות אדם...לא זוכרת, אחד מהשניים) כך שיש לו יכולת ניהולית.

    לדעתי דב חנין ישים דגשים שונים מרון חולדאי, יחסי ערבים ויהודים ביפו תל אביב (שעוד לא תתפוצץ לנו הבועה כמו בעכו)

    וכל מיני נושאים סביבתיים וחברתיים אחרים שלדעתי דורשים את תשומת הלב. האם הכסף שקבלנים משלמים כדי לבנות את פרוייקטי היוקרה האלה באמת הולכים לעירייה או שהם הולכים לשמן את כיסם של פקידי העיירייה שנותנים את ההיתרים?

    אני לא יודעת, כדאי לבדוק- מה הקבלנים האלה מתחייבים לתת לעיר תמורת הבנייה? לדעתי שום דבר....אבל שווה לבדוק את זה לפני שאתה מאשים את זה שאם לא יבנו פרויקטי יוקרה יעלו לנו את המיסים. כי לדעתי הפרויקטים האלה לא מחויבים לעיר. תל אביב היא עיר לא גדולה עם אוכלוסיה שהולכת ומתרבה, צריך לבנות למעלה אבל צריך לעשות את זה בצורה שלא תזיק לעיר.

    השבמחק
  8. סלומה אהובתי -

    תודה על התגובה הרצינית והמושקעת
    כמובן שהעליתי אותה לפוסט כפי שביקשת
    שימי לב אגב לתגובה של פופון, קצת למעלה יותר

    לגבי פרוייקטים של יוקרה המתוכננים לחמש שנים הקרובות
    וגם ידוע שבעיסקי הנדל"ן כל הדילים האלה מכניסים כסף רב לקופת הערייה בגלל מיסוי מאוד גבוה בנושא בניה
    ככל שבמקום יותר טוב, וככל שגבוה ויוקרתי יותר - לערייה יש לגיטימציה לקחת יותר מס
    אז מה עדיף לה?
    לבנות פרוייקטים זולים לצעירים
    או להקים מגדלי יוקרה...?

    אני מסכים לגבי חולדאי
    הוא שאנן והיה כנראה בטוח בתחילת הדרך שיקח את המירוץ הזה בהליכה
    אבל מסתבר שהוא יצטרך להתאמץ קצת יותר...

    השבמחק
  9. ובהזדמנות זו תודה לכל המגיבים כאן ובפייסבוק ובכל מקום אפשרי. התגובות על הפוסט הזה ועל הבלוג בכלל מחממות לי את הלב ועושות לי חשק לכתוב יותר.

    מייקל

    השבמחק

חיפוש בבלוג זה

הצטרפו לדיון כאן, עם הפרופיל שלכם מהרשת החברתית