עוד בפרופיל האישי שלי בפייסבוק:

ספטמבר 12, 2009

שיגעון ה-Glee


קבלו את Glee, פצצת הרייטינג החדשה של פוקס:

Glee היא עוד תולדה של טרנד הסדרות המזמרות לבני נוער, הישר מבית היוצר של "גם אנחנו רוצים להיות ערוץ דיסני".

אבל Glee קצת שונה בקונספט שלה. קודם כל, היא רוצה שיהיה בה הכל מהכל, לכן Glee היא הכלאה קצת מטורפת (ומודבקת) של "מעודדות צמודות", "הייסקול מיוזיקל" וסדרה ישנה שאולי מוכרת לכם מהחופש הגדול בשנות ה-80: "Rages to Riches".
כמובן שניכרת בסדרה גם השפעתן של סדרות נוער אחרות כמו "אחת שיודעת" ו"90210".

בניגוד ל"הייסקול מיוזיקל", הדמויות ב-Glee לא פורצות בשירה ספונטאנית באמצע סצנה מהחיים, אלה באות לידי ביטוי מוסיקאלי בביצוע גרסאות כיסוי לשירים מוכרים (חלקם חדשים ביותר, וחלקם ללהיטי מחזות זמר פופולאריים) על הבמה של "מועדון Glee".

בגדול הסיפור הוא זה: מורה צעיר ונאה, מתוסכל מאי הצלחתו להחזיר את חוג אומנויות הבמה בתיכון שלו לימי תהילת העבר שלו. המועדון אסף אליו את הפריקים, השונים והדחויים והפך בבית הספר לסמל של "לוזרים". המורה שם לעצמו למטרה למשוך אל המועדון גם את התלמידים הפופלארים ולהשקיע במקביל גם בכישרונות הקיימים – הכל כדי להשיג בסופו של דבר את המטרה המקודשת של זכייה באליפות להקות התיכונים במדינה. (שאהההה).

ל-Glee יש את כל מה שצריך כדי להצליח: פרצופים יפים עם מבחר העונה לטעם של כולם, קצב טוב המתאים לדור המבזקים, מוסיקה מיינסטרימית מוכרת שאפשר לשיר אותה עם הטלוויזיה בלי צורך בהכנה מוקדמת, הומור עצמי כבר מהפרק הראשון ו-אבא גדול כמו פוקס מאחוריה.

מערך השיווק של Glee עבדה יפה והפיילוט של הסדרה שודר לראשונה בארצות הברית אחרי "אמריקן איידול" וגרף רייטינג של 10 מליון צופים. הפרק הראשון "שוחרר" גם בעריכה מיוחדת של "גרסת הבימאי".

לקראת ההשקה המחודשת שהתקיימה לאחרונה, קודמה הסדרה באגרסיביות ביוטיוב ובאתרים נוספים.

גילוי נאות יהיה להגיד בשלב זה, שלי באופן אישי אין שום בעיה עם סוכריות טראש דביקות ותעשייתיות – כל עוד הן מחזיקות רמה מסוימת של הפקה – ואת זה Glee עושה ובגדול.

אחרי צפייה בפרק הראשון והבומבסטי של Glee, אני יכול רק לקוות שהסדרה תמשיך לשמור על הרמה הנוכחית ועוד תפתיע. האם זה יקרה? ימים יגידו. לפעמים משקיעים בפיילוט אקסטרה עבודה (כמו עריכה מוקפדת יותר, מעברים מוזיקאליים מושקעים וכו'...), ובפרקים האחרים קצת פחות.

לאן יתפתח הסיפור זאת גם שאלה טובה, שכן כפי שמודים יוצרי הסדרה, הם בכלל כיוונו לסרט.
וזה אכן מה שהפרק הראשון של
Glee עושה: נותן לנו ב-43 דקות סרט ממתקי בסגנון "הייסקול מיוזיקל" – רק תפור ומהודק, בלי מריחות המסטיק והקשקושים מסביב.

אני מאמין, שאם מכונת יחסי הציבור תמשיך לעבוד ולהביא רייטינג כמו בשני הפרקים הראשונים ששודרו עד כה, אין ליוצרים מה לדאוג ובקרוב, כמו לדיסני, גם להם תהיה ביד אווזת פלטינה שמטילה מופעים, סרטים באורך מלא, תוכניות ספין-אוף וריאליטי סלולארי.

מתי הסדרה תגיע לישראל עוד מוקדם להגיד, וגם איך יקראו לה כאן... אבל אם אתם בעניין של לקבל טעימות ראשונות, תוכלו לצפות אונליין בפרק הראשון (בלי צורך להוריד) כאן >>


2 comments:

  1. הקדמתי וראיתי עוד לפני הפוסט, כמה טוב שיש לי אותך שתאשר לי את בחירות הצפייה שלי.
    אישית אהבתי את שני הפרקים הראשונים, אבל אני משוחדת באהבתי לטינאייג'רים שמשלבים כשרון שירה, ריקוד ומוזריות רנדומלית :]
    מענין איך -זה- קרה...

    השבמחק
  2. נפתח על זה טרנד
    http://www.trendi.co.il/trend/1292

    השבמחק

הצטרפו לדיון כאן, עם הפרופיל שלכם מהרשת החברתית