הללויה - תרגום שלי ללאונרד כהן

אוקי אז הסיפור הוא כזה:

בליל הסדר האחרון קראנו את ההגדה ושרנו את השירים כמו כולם, רק שאימא של אבא שלי שרה לחן אחד ואימא שלי שרה לחן אחר. כשהגענו לשיר "הללויה" המלחמה היתה כמעט בעיצומה כשאחותי התחילה לשיר את "הללויה" בגרסה של חלב ודבש.

סבתא שלי הצטרפה, אך אחותי הקטנה עצרה את כולנו ואמרה: "לא לא לא. אם כבר הללויה, אז רק זה" והיא שרה את שני הבתים הראשונים של לאונרד כהן.

זה היה מקסים ומעורר השראה ופשוט ידעתי שהגיע הזמן ואני חייב לגשת ברצינות לתרגם את השיר הזה.

אז הנה, אחרי הרבה מאוד מחשבה, וזה היה בכלל לא פשוט, מוצג לכם כאן התרגום לאחד השירים הכי יפים בעיניי.

כבר נעשו בעבר נסיונות לתרגם אותו לעברית, אבל האמת שאלה ניסיונות שעושים לדעתי פשרות קשות מידי עם הטקסט המקורי. תגידו אתם: הנה התרגום של קובי מידן (אחרי האקורדים והטקסט באנגלית) גרסה נוספת: יצחק שפי גרסה מושמעת של נעם יעקובסון (שאותה דווקא אהבתי) ואני יודע על עוד גרסה ששר דני ליטני ולא מצאתי...

יש מליון ביצועים, שאתם יכולים לראות בגלריה ביוטיוב, ממש מובן לי למה כל-כך הרבה אמנים רצו לתת לשיר הזה גרסה משלהם, אז הנה גם אני רוצה לתת גרסה משלי.

היה חשוב לי לשמור גם על המשמעות, גם על המשקל וגם על החריזה, כך שאתם יכולים לנסות לזמזם ולראות אם זה זורם לכם...

אשמח לשמוע מה אתם חושבים:

הללויה מילים ולחן: לאונרד כהן עברית: מייקל אמיר

שמעתי על אקורד מופלא שדויד ניגן והאל נגלה אבל פליאה מצליל ממך היא סמויה זה כך הולך ארבע, חמש ליפול קלות, להמריא כמו אש שליט אבוד מלחין לו הללויה הללויה הללויה הללויה הללויה אמונתך ביקשה מבחן על גג רחצה, עורה לבן יופיה כמו הלבנה במילויה נקשרת לכיסא מטבח ראשך סופר, כיתרו נדרך מפיך היא משכה את הללויה מותק, זה מקום מוכר חייתי כבר בחדר קר לפני שבאת, בדידות היתה כה גלויה דגלך אל על מונף באון זה לא מסע של ניצחון מונחת בשברים פה הללויה הללויה, הללויה הללויה, הללויה היתה תקופה שבלי לשאול הרשית לי להבין הכל עכשיו רוב האמת ממני סמויה זוכר איך נעתי בתוכך הרגשנו שהאל בירך כל נשימה היתה אז הללויה הללויה, הללויה הללויה, הללויה לשווא נשאתי את השם איני מכיר, איני אשם אך מה אכפת לך אם אכיר, תלוי הא? יש אור בכל שבריר מילה כל הברה היא גם תפילה שבורה או מקודשת הללויה הללויה, הללויה הללויה, הללויה עשיתי כל מה שבכוחי נגעתי גם בתוך תוכי לא הטעיתי, האמת היתה כה גלויה ולמרות שנהרס הכל מול אל השיר הכל יכול אבוא כשעל שפתי רק הללויה הללויה, הללויה הללויה, הללויה

Now I've heard there was a secret chord That David played, and it pleased the Lord But you don't really care for music, do you? It goes like this The fourth, the fifth The minor fall, the major lift The baffled king composing Hallelujah Hallelujah Hallelujah Hallelujah Hallelujah Your faith was strong but you needed proof You saw her bathing on the roof Her beauty and the moonlight overthrew you She tied you To a kitchen chair She broke your throne, and she cut your hair And from your lips she drew the Hallelujah Baby I have been here before I know this room, I've walked this floor I used to live alone before I knew you. I've seen your flag on the marble arch Love is not a victory march It's a cold and it's a broken Hallelujah Hallelujah, Hallelujah Hallelujah, Hallelujah There was a time you let me know What's really going on below But now you never show it to me, do you? And remember when I moved in you The holy dove was moving too And every breath we drew was Hallelujah Hallelujah, Hallelujah Hallelujah, Hallelujah You say I took the name in vain I don't even know the name But if I did, well really, what's it to you? There's a blaze of light In every word It doesn't matter which you heard The holy or the broken Hallelujah Hallelujah, Hallelujah Hallelujah, Hallelujah I did my best, it wasn't much I couldn't feel, so I tried to touch I've told the truth, I didn't come to fool you And even though It all went wrong I'll stand before the Lord of Song With nothing on my tongue but Hallelujah

פוסט אורח: אייל סעדון - 15 שנה למותו של קורט קוביין

קורט קוביין, סולן להקת נרוונה לשעבר הוא דמות עטופה מיתוסים וסטיגמות – גם היום, 15 שנה אחרי מותו.

בפוסט הבא של אייל סעדון, יש סיכוי שאתם עומדים לגלות קורט קוביין אחר ממה שחשבתם, ואולי אפילו להקשיב אחרת לשירים של אחד האנשים היותר שנויים במחלוקת בתעשיית המוסיקה.

----

בדלי סיגריות על הרצפה, טלוויזיה דלוקה, פחית בירה חצי מלאה, ארנק נטוש ובו 120$, ז'קט קורדרוי מונח על הכיסא, מכתב מעלה תהיות, רובה סמי אוטומטי, שיער בלונדיני מהול בדם ושאר גופת האדם שכל כך אהבתי מוטלת על הרצפה, לפחות יומיים, ללא ידעת איש, כך נפרד KURT COBAIN מן העולם הזה שלכאורה חנק אותו מתשומת לב.

15 שנה עברו מאז...כביכול, אולי במובן הזמן, אולי במובן סיבובי השמש לכדור הארץ אבל לא במובן המרחק הרגשי שלי מן האירוע הזה.

כי גם היום כשאני מביט בו בתמונות אני רואה את מי שאהבתי להכיר :KURT החכם ,ציני, מצחיק ובעל אבחנות חדות, העצמי שעוד לא זכיתי להיות ולא איזו דמות נוסטלגית, קדוש מעונה או אליל מרוחק כמו פרדי מרקורי אלא פשוט את KURT. הממוצע והמיוחד, שקט ופרוע, מרוחק ורגיש .ככה זה כשאתה אמתי עד ברוטליות עם כנות שבאומנות שלך וכשיש מישהו שבאמת ובתמים מקשיב לה
אי אפשר לדעת בדיוק למה הוא סיים את חייו אבל ככל שעברו הימים מצאתי יותר ויותר סיבות לכך, הרגשת הזיוף שהוא חשב שהוא נהפך להיות, הבוז העצמי שפיתח בגלל התלות לסם, הלחץ מהסביבה להיגמל, הלהקה שהחלה להראות סדקים, הנישואים שהפכו להיות עוד חלק מלחץ מהציפיות שלא הצליח לממש. אבל מעל הכל זו הייתה ההרגשה של הכל עומד להסתיים ואם כבר לסיים את זה אז לפחות באופן שבו הוא יזכר נכון,גדול מהחיים,מוצלח ואהוב מאשר אדם שדוהה ונהפך לצל של מי שהיה פעם. אבל אז הם באו ....וכשם שהוא הסיר מעצמו את נשמת אפיו הם הסירו את אנושיותו והפכו אותו לפסל, סמל של כל כך הרבה דברים שהוא לא היה באמת, הם קנו את האלבומים שלו מבלי לטרוח להבין את המילים ,השתמשו בדמותו לטי שרטים זולים (ואפילו לבובת משחק ירחם השם), הם הכתירו אותו למלך ההרואין (סם שאליו התוודה באמת רק 3 שנים לפני מותו) והוא הפך לקלישאה של דברים שאותם תיעב ולצערי הוא נשאר לא מובן במותו כמו שהיה בחייו ועל כך הרגשתי את הצורך לכתוב

DIVE

KURT היה אדם שקט, ביישן עם חוש הומור מאוד מפותח (אבל לא ברור לכל אחד), צנוע כשלא היו מתגרים בו, מהורהר, לא מעורער .הייתה לו ילדות מאושרת עד גיל 7 שבו הוריו התגרשו ומאז הוא לא הרגיש באמת שייך לכל מסגרת. הוא נאלץ לגור במקומות שונים. מבית אמו כשזו נישאה בשנית לאדם אלים ולעתים אצל דודתו או חברים ומכרים ועד ללילות בספריה הציבורית וכן...גם כמה לילות מתחת לגשר. האומנות בערה בו, הוא היה מצייר, מפסל, הוא היה מוקסם מדמות תינוקות ואנטומיה של גוף האדם והיה משלב אותם ביצירותיו אבל מעבר לאומנות הוא היה לפי הגדרתו עצלן בכל תחום אחר. הוא כאב אונס ,מאוד הזדהה עם נשים, שנא סקסיזם, אהב הומואים והתחזה אליהם לא פעם, אימץ את התווית של הומו בבית הספר והיה "ביסקסואל" להגדרתו (כנראה רק מסימפתיה). הוא מאוד אהב להתנגד למוסכמות, ועשה זאת אך אף פעם לא בפרובוקטיביות לשמה אלא תמיד בטעם, אם זה בסטיקר על הגיטרה כמו Vandalism: Beautiful as a Rock in a Cops Face, או אם זה בלנשק את KRIST, הבסיסט וחברו הטוב, נשיקה צרפתית בסוף הופעת הטלוויזיה בSaturday Night Live אל מול כל בתי האב באמריקה. הוא כל כך שנא את הריקנות שיש במכונה הזאת...תקשורת, עד שכשהיה מזהה כתב באמת שפל הוא היה נוהג להמציא לו סיפורים כמו שהוא חולה בנרקולפסיה או שהיה מעיר הערות ציניות ומשאיר לכתב הצהבהב להרהר אם מדובר בפרט אמת או הלצה.
הוא אוהב מאוד את האנשים בחייו, עד שאף הרגיש שהוא לא ראוי להם ואולי מחוסר אהבה עצמית או מחישוב כלכלי קר הגיע למסקנה שעדיף להם בלעדיו.

SMELLS LIKE TEEN SPIRIT
היה חשוב לו לערער את המאצ'ואיסטי הממוצע האמריקאי, דמות נפוצה שהכיר מילדותו באברדין, כזה שהיה שקוע בספורט ותחרויות, שהיה מכה את אשתו או משפיל את הילד שלו על טעות אנוש במקום ציבורי, הJOCK מבית ספר שבא להופעות רק כדי להתפרע ולא באמת משנה לו על מה מדובר. בין היתר על זה הוא כתב את השיר המוכר ביותר שלו, על דור ריק מתוכן, נונשלנטי, שלא בא לעשות מהפכה ולהילחם על מטרה נשגבת אלא רק להתפרע בשמה, ואילו זה...היה טיפש מידיי בכדי לזהות את העלבון המכוון שבשיריו והכתיר את KURT על הניסיון. כשאתה מזהה בקהל שלך את אלו שנגדם יצאת בשירים שכתבת זו סיבה מספקת לרצות לירות בעצמך.

LITHIUM
הוא סבל כאבי תופת בבטנו, כאב שלעתים היה מונע ממנו לתפקד ביום יום, כאב שהקשה עליו לאכול ולישון, כאב שגרם לו לרצות להרוג את עצמו והוא חשב...אם כבר, אולי כדאי שיתנסה בסמים, הוא נגרר בין רופאים שונים ברחבי העולם אך לא מצא תרופה מספקת (רק בסוף חייו מצא אחת שכזו) והוא הצליח למצוא מרגוע לכאב בסמים. אך שנא את עצמו על ההתנסות בהם. הוא ידע שבמוקדם או מאוחר זה יהיה משעמם בעיניו וכל המעשה הזה הוא טיפשי ומאוד לא רצה לעודד אנשים לכך אך כיום הוא אפילו סמל של האקט הזה, לפחות לאנשים שמביטים מבחוץ, אנשים שהתוודעו לקיומו רק כשעזב את העולם הזה ושכבר התייאש מלהגן על דמותו.
זה היה היום 8 באפריל לפני 15 שנה, אני זוכר את זה בברור, שישי בערב באמצע הקרנת "אהובת הקצין הצרפתי" של מריל סטריפ בערוץ 2, בסוף מהדורת החדשות אמר ערד ניר "רדיו סיאטל מודיע כי סולן להקת נירוונה KURT...." את השאר כבר לא שמעתי, התחלתי להתאבל. היתה לי הרגשה חזקה שזה יקרה, אני זוכר שאמרתי לכל ה"בערך" חברים שלי אז שהוא הולך להתאבד, זה פשוט היה הפרק הבא, המתבקש בסרט הכל כך צפוי מראש שכולנו ראינו ולא זוכרים איפה, זה פשוט לא התאים לו להגיד כל כך הרבה בראיונות האחרונים כמה שהוא אוהב את אשתו, את הבת ואת החיים שלו. קיוויתי שאם אגיד את זה למספיק אנשים אולי אמנע את הצפוי כל כך מלקרות, אבל זה קרה.

ALL APOLOGIES

אני לא יכול לתאר במילים מה הוא בדיוק היה בשבילי ולא אתיימר לעשות זאת כאן אבל כן אומר שזה משהו כנה, עמוק, משהו שהוא היה גאה בו.
לא באמת נתתי לו לעזוב .אמרתי לעצמי...ממילא לא הכרת אותו פיזית, את אמירותיו ישירות עליך או את ריח היוצא מפיו אבל במובן שבו התוודעת אליו הוא תמיד יישאר, ותמיד נשאר.
לגלות ,בגיל ההתבגרות, שדווקא הדברים שאתה מוצא בעצמך ומתבייש לגביהם הם אלו הדברים שהוא מתגאה בהם ומקדם אותם :הסלידה ממצ'ואיזם ותחרותיות, הבוז לאנשים שאוהבים את עצמם יותר מידיי, העדפה וקלות יותר להתחבר לבנות, רגישות-יתר ועדינות, כל אלו רק העירו את האהבה שלי אליו. למעשה, זה מי שהוא באמת היה ויישאר בעיניי לעד. אדם שכל כך אוהב אנשים, סמל לאמפתיה, אדם שמתרעם כנגד אדישות או אי צדק בחברה ומעודד אנשים להזדהות אחד עם השני ולקבל אותם, לא מתיימר להיות זה עם התשובות אלא זה שנמצא לידך ורואה באופן שווה כל אחד ואחד ושואף להזדהות אתו .או כמו שסיכם, במשפט האחרון של האלבום האחרון שהוציא עוד בחייו :

ALL IN ALL IS ALL WE ALL ARE

<!--[endif]-->

מעדכן גרסה

אני מאלה שמחכים תמיד לגרסה הבאה של כל תוכנה. לא אכפת לי אם זה בטא או אלפה או כל אות יוונית אחרת שמייצגת גרסה לא יציבה ומלאת באגים – אני צריך להיות תמיד הכי מעודכן וכך גם התוכנות שאני משתמש בהן.

בכל פעם שיוצאת גרסה חדשה של תוכנה שימושית, אחד הדברים הראשונים שאני עושה זה מנסה לגלות לבד מה חדש.

לפעמים השכלולים הם ממש קטנים או בלתי מורגשים ונעשים ברמת התפקוד הכללית של התוכנה, אבל לפעמים נוספים פיצ'רים חדשים, טוויקים קטנים בעיצוב ובממשק – חוויה חדשה.

לרוב יש לי סבלנות לחכות לגרסאות החדשות, ובדרך כלל אני יכול לחזות איפה יערכו השיפורים והתיקונים, אבל היום מתחשק לי להסתכל קצת לעתיד (הלא מאוד רחוק) ולדמיין כמה דברים שעדיין אין – אבל איזה כיף אם יהיו:

Messenger

תרגום סימולטאני – תארו לכם, שיכולתם לדבר עם כל אחד בעולם וכולם היו יכולים לדבר איתכם, בלי מחסומי שפה. נשמע מופרך?
שירותי תרגום אינטואיטיביים ואינטראקטיביים כבר קיימים ברשת (אמנם בשלב מאוד לא מושלם עדין) מנועים כמו גוגל טרנסלייט ונייס טרנסלייטור , ויש עוד.

אז נכון לעכשיו צריך לגשת אליהם עצמאית, אבל תארו לכם שהם היו מוטמעים במסנג'ר, ואתם הייתם יכולים לקבוע לאיזו שפה לתרגם הכל סימולטאנית. לא מושלם? תארו לכם מה זה יעשה רק לעולם העסקים...

ואם כבר פנטזיה, אז תרשו להיסחף ולדמיין את השלב הבא של השירות הזה, (בעקות שירותים כמו "מיפוי קולי" של גוגל), ולדמיין שיהיה גם שירות הקראה אוטומטי, שיקרא בקול רם את המילים המתורגמות משפת המקור. ככה, בסופו של דבר נוכל לדבר עם כל אדם בעולם בשפה שלנו והוא יבין אותנו בשפה שלו. מי אמר "נקמת בבל" ולא קיבל?

וידאו בתיבת הצ'אט במסנג'ר – בדומה לאתרים כמו פייסבוק, מוזר שלא ניתן עדין לצפות בקישורי יוטיוב ודומיו ישירות בתוך חלון המסנג'ר. כרגע לינקים נפתחים בדפדפן חיצוני וקוטעים את רצף השיחה.
ממשק חכם אך פשוט יכול לאפשר צפייה בסרטון, תוך כדי אפשרות להמשיך את ההתכתבות בלי שהסרטון ידחף במעלה הגלילה של הלוג.
אפשרות לבחור בין צפייה בחלון חיצוני וצפייה ישירה בחלון השיחה ישפרו את הדביקות פלאים.

מולטי יוזר וידאו צ'ט – שיחות ועידה הן כבר דבר שבשגרה, וגם שיחות וידאו ברשת. אבל עד היום כדי לקיים שיחת ועידה ויזואלית, יש צורך ללכת לאתרים ייעודיים (חלקם בתשלום) ולפעמים להוריד תוכנות ייעודיות שאין להרבה מהחברים שלכם (כמו OOVOO למשל).
גרסת מסנג'ר שתכלול גם את האפשרות לקיים ועידת וידאו, תשמח אותי מאוד.

Connect me "to go"

מיזוג רשימות – לכולנו יש רשימות אנשי קשר בכל האתרים והשירותים החברתיים ברשת. אחת הבעיות שנוצרת בעקבות ריבוי השירותים, הוא ריבוי רשימות.

כלומר: בכל פעם שנפתח שירות חברתי פופלארי, יש צורך לפתוח בו פרופיל אישי חדש ולהזמין את כל אנשי הקשר שלך באופן אישי (וזה כולל חיפוש שהוא לא תמיד מאוד נוח בתוך האתר עצמו).

עכשיו תארו לכם שהיתה רשימה אחת. כלומר שהיה שירות שנותן לנו בעצם למזג את אנשי הקשר שלנו מכל השירותים השונים (גוגל, פייסבוק, יוטיוב וכו'...) ולקחת אותם איתנו באופן אוטומטי בכל אתר חברתי חדש שאנחנו מצטרפים אליו. נכון שזה היה יותר נוח?

שירותים כמו open id מנסים להילחם בריבוי המשתמשים והסיסמאות שיש לנו לאתרים שונים, אז למה – אם אנחנו כבר שם, לא נייצר פרופיל אחד שכולל רשימת חברים אחת שפשוט באה אחרינו לכל מקום?

וזו באמת המגמה, וכך היא מתחילה לגלות את פניה: השירותים google connect ו- facebook connect כבר מאפשרים לייבא אפליקציות חברתיות לאתרים חיצוניים. למשל: אפשרות תגובה בבלוג בעזרת משתמש פייסבוק או שילוב כלי המציג את המנויים על הבלוג מתוך משתמש גוגל.

(שימו לב שגוגל כבר מזמן הפנימו את זה וכפלטפורמה רב שימושית, הם מאפשרים לך לפעול בכל השירותים שלהם עם אותו שם משתמש, ועם אותה רשימת אנשי קשר. שירותים כמו פיקאסה, ג'ימייל ו"מסמכים" של גוגל מסונכרנים באופן מאוד נוח).

אני למשל, כבר שילבתי בבלוג שלי את האפליקציה של גוגל קונקט, והייתי משלב גם את זאת של פייסבוק (רק שהיא כנראה לא לרמת ההבנה שלי בתכנות), אבל זאת בדיוק הנקודה: למה אני צריך לבחור אפליקציה אחת או לשים אפליקציה כפולה של חברים?

אגב בקטן, שיתוף פעולה בין גוגל לפייסבוק כבר קיים – דרך תוסף לדפדפן פיירפוקס שנקרא XOOPIT, בו אני יכול לראות בכל שיחת מיילים את תמונת הפרופיל ושורת הסטטוס בפייסבוק של מי ששלח את המייל (בתנאי כמובן שלי ולו יש פייסבוק).

אז ביקום האוטופי שלי, רשימת חברים משולבת בין אנשי הקשר שלי בגוגל ואנשי הקשר שלי בפייסבוק (ו...linked-in , וקפה דה מרקר וMSN מסנג'ר ו...) בעצם תחסוך לי הרבה בלגן של יבוא ויצוא רשימות, שמירה על רשימת חברים רלוונטית ואקטואלית כל הזמן (כמה חברים "מתים" יש לכם במסנג'ר למשל...?) והכי חשוב – עדכניות.

לולא התחרות הקשה בין מייקרוסופט לגוגל, הייתי מעז לחלום שגם הרשימה הזאת (אנשי windows live ו-msn messenger) תשתלב לתוך הפנטזיה ותהפוך לשילוש הקדוש של "רשימות החברים"

אתם בטח חושבים לעצמכם שלא תרצו את כל אנשי הקשר שלכם בכל מקום ברשת בגלל אופיים השונה של השירותים – ואתם צודקים, אבל בפנטזיה האוטופית שלי, הגדרות הפרטיות מטפלים בכל זה בקלות.

נכון להיום, ישנן תוכנות כמו טריליאן, פרינג ודיגסבי שמאפשרות אינטגרציה בין שירותי IM שונים ועדכוני טוויטר ו-RSS, זה הדבר הכי קרוב לריכוז אנשי הקשר שלך במקום אחד, אבל עדיין – הרשימה הזאת נמצאת לרוב על תוכנה במחשב ספציפי, וגם אם ניתן להתחבר לשירות דרך דפדפן – הוא עדיין לא מאפשר אינטגרציה חברתית אמיתית אלא רק שילוב של תצוגת פעילות מקובצת במקום אחד.

חיברות הדפדפן

בימים שבהם cloud server technology היא ה-דבר, גולשים יצטרכו פחות ופחות להתקין תוכנות עזר על המחשב ויוכלו לבצע את הכל מהדפדפן.
הדפדפן לעומת זאת, הופך להיות משהו מאוד חיוני, והחברה שתציע את הדפדפן האולטימטיבי מבחינת התאמתו לאופי הגלישה והשימוש ברשת, תהיה החברה עם הדפדפן הפופלארי ביותר.

אחת מן המגמות בדפדפנים החדשים והמתקדמים (כל דבר שהוא לא explorer), היא הוספת אפליקציות חיצוניות להקלת השימוש. חלק גדול מן האפליקציות הוא חברתי: קורא RSS, תוסף להעלאת קבצים לאתרים חברתיים, תוספי עדכון של רשתות חברתיות ספציפיות והכי: אפליקציות של sharing קל, זמין ונוח.

FLOCK הוא פרוייקט שלקח על עצמו לחברת את הדפדפן ולהתאים אותו במיוחד לצרכים השיתופיים של הגולשים. החברה התחילה לעבוד עם מוזילה (האימא של פיירפוקס), אך לאחרונה ערכה שינוי ועברה לעבוד עם גוגל כרום (בטענה שהדברים עם מוזילה פשוט לא זזו).

העובדה שגוגל זיהו את הצורך החברתי במגמות השימוש בדפדפן, וההתקרבות העתידית של גוגל ושירותים חברתיים אינטרנטיים נוספים בעקבות זאת, מעודדת אותי להאמין שהקשר המיזוגי שאני מפנטז עליו (אם לא עסקית אז לפחות מבחינת שימושיות הגולש), יותר קרוב ממה שאנשים נוטים לחשוב.